מחקר עטור פרסים

לפני מספר שבועות התבשרה מיכל מרכוס על זכייתה בפרס רפפורט, המוענק מדי שנה בין השאר לארבעה דוקטורנטים בתחום המחקר הביו רפואי.

"מובן שהתרגשתי ושמחתי, בשל ההוקרה והאינדיקציה לכך שהמחקר שלי פורץ דרך ומעניין וחשוב", אומרת מרכוס, בת 30 ואם לשלושה ילדים. "אני מסיימת בקרוב את הדוקטורט ורוצה להשתלב בהמשך בקבוצות של מחקר רפואי. אני אוהבת את האתגר ואת החשיבה הקבוצתית שיש בקבוצות מחקר, ומקווה להשתלב גם בהמשך במחקר שיהיו לו שימושים קליניים".

מרכוס סיימה תואר ראשון בביו-טכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים בבר אילן והמשיכה לתואר שני ושלישי בפקולטה להנדסה, במעבדה של פרופ' אוריתְ שפי, העוסקת בפיתוח של שיטות לשיקום מערכת העצבים. "המחקר שלי עוסק בשימוש בשדות מגנטיים להובלת תרופות ותאים לאזורים ספציפיים בצורה מבוקרת, באמצעות שימוש בננו חלקיקים מגנטיים," מסבירה מרכוס. "אם נקשור את הגורם הרצוי – למשל חלבון NGF (פקטור הגדילה העצבי), שהוא בעל אפקט משקם וניתן כיום בניסויים קליניים לחולי אלצהיימר - אל ננו חלקיקים מגנטיים, נוכל, באמצעות שדה מגנטי חיצוני, לשלוט על המיקום שלו ולהוביל אותו לאזור הפגוע. כיוון נוסף במחקר הוא מגנוט של תאי עצב, כך שהתא עצמו יהפוך ליחידה מגנטית. במצב כזה, הפעלת שדה מגנטי חיצוני מסייעת לנו לבנות רשת נוירונלית מבוקרת – כלומר מאפשרת לנו לשלוט על המיקום של התא, על הכיווניות של השלוחות שלו ועל ההתארגנות של הרשת העצבית. בעתיד, זה יסייע לנו בהנדסת רקמות, בבניית רכיבים ביו אלקטרוניים ועוד".