דוקטורט ואימהות ללא פשרות

ענבר יריב, דוקטורנטית ואמא לשניים, כותבת מאמרים עם תינוק על הידיים, מניקה במעבדה ומחתלת באחד מחדרי הרווחה של הפקולטה, שעבר הסבה מקצועית והפך לפינת החתלה

בחודש אוקטובר 2017 ילדה ענבר יריב במזל טוב את יאיר, אח לאיתן בן השנתיים. רצה הגורל ובדיוק אז הייתה בשלבי הגשה של מאמר, שנכתב במהלך הדוקטורט שלה. "חופשת לידה כשאת בדוקטורט זה לא כמו בעבודה, את לא יכולה להתנתק ולשכוח מהכל", אומרת יריב, בת 30. "לשמחתי קיבלתי תמיכה מלאה מצוות הפקולטה ובפרט מהמנחה שלי, פרופ' דרור פיקסלר, ולא הטרידו אותי ברוב מה שקשור לעבודה המתקדמת על המאמר, לרבות שינוי גרסאות למשל. ובכל זאת, לקראת סוף חופשת הלידה, נוכחותי נדרשה - אז הגעתי לפה לשבוע עם יאיר ועבדנו ביחד. כתבנו מאמר. בכלל, הילדים שלי מגיל אפס נמצאים פה בפקולטה. לזה קוראים הרשמה מוקדמת," היא צוחקת.

יריב השלימה את התואר הראשון שלה בהנדסת חשמל בפקולטה להנדסה, ובחרה להמשיך בה גם לתואר שני ושלישי. במהלך המחקר שלה פיתחה, במעבדתו של פרופסור פיקסלר, מערכת אופטית חדשנית לזיהוי ננו חלקיקים. "לכל חומר בעולם יש תכונות אופטיות שמאפיינות אותו – כמו יכולת פיזור של האור ויכולת בליעה," היא מסבירה. "השיטה שפיתחנו מאפיינת ומחלקת את התכונות האופטיות של החומרים השונים - מה שמספק לנו יכולות ניתוח גבוהות במצבים שונים. במחקר שלנו התמקדנו בעיקר בתחום הביו רפואי, למשל: מעקב אחר חלקיקים קטנים בתוך רקמות. התכונות האופטיות של רקמה, כמו של כל חומר אחר, משתנות בהתאם לפרמטרים שונים - אם היא חולה או בריאה, אם יש בה חלקיקים של חומר תרופתי או קוסמטי - והסיגנלים שאני מקבלת אצלי במערכת משתנים בהתאם. כך, אני יכולה בעזרת המערכת הזו לראות מה קורה ברקמה, מה שמאפשר לי מחד לנסות לאפיין רקמות חולות, ומאידך – להעריך את הטיפול שניתן לרקמה; לבחון ננו חלקיקים שהוחדרו אליה ולהבין לאיזה עומק הם חדרו והאם הם אכן הגיעו לאן שרצינו שהם יגיעו."

בשלב הראשוני, אומרת יריב, משמשת המערכת לבחינת אפליקציות שנמצאות על פני השטח של העור שלנו. המחקר שלה רלוונטי כבר היום לחומרים מהעולם הדרמטולוגי והקוסמטי דוגמת משחות לאקזמה, אסטמה של העור, אקנה, הזרקה של בוטוקס וכדומה. "השיטה שלנו מאפשרת להמיר זריקות של בוטוקס או חומצה הילרונית במשחות וקרמים, שייתנו פתרון טוב יותר, פחות פולשני ומכאיב, שניתן לתפעול פשוט בבית. לא מזמן יצא קרם חדשני של חוה זינגבוים לטיפול בקמטים, שאנחנו היינו שותפים בפיתוח הטכנולוגיה שבבסיסו," היא מספרת. "אבל השיטה הזו טובה להרבה יותר מקוסמטיקה. למשל, במחקר שעשינו במשותף עם חברת SCR, שעוסקת בניטור פרות, הצלחנו לזהות חתימה אופטית של מרכיבי החלב השונים ובכך לעזור באיתור חלב נגוע בדלקת. חלב כזה, אם הוא מגיע למיכל איסוף – מזהם את המיכל כולו, ואלפי ליטרים של חלב ילכו לפח, כך שיש לפיתוח הזה משמעות כלכלית רבה למשק החלב. עוד כיוון שאליו ניתן לקחת את המערכת הזו הוא זיהוי ומעקב אחר זרימת דם בגוף, מה שבעתיד יוכל לסייע מאוד בניתוחים, למשל."

עבודתה של יריב זיכתה אותה לאחרונה במלגת BSF, מלגת נסיעה על שם פרופ' רחמינוף לחוקרים צעירים, שמטרתה מימון נסיעת מחקר של דוקטורנטים ישראלים למעבדות בארה"ב, ולהיפך. בחודש אפריל היא תמריא אל המעבדה של פרופ' סטיבן ז'אק באוניברסיטת טאפטס בבוסטון. "המטרה היא לבצע אצלם מדידות על דוגמאות מיוחדות שאנו מכינים בארץ לצורך השוואה בין ביצועי המערכת שלנו לשלהם, ולמידה של המערכות אצלם במעבדה המתעסקות בחילוץ תכונות אופטיות של חומרים," היא מסבירה. אל הנסיעה יצטרף יאיר בן החצי שנה, שכבר הפך לשותף המעבדה הקבוע של אמו. "אמא שלי מצטרפת אלי כדי שתוכל לשמור על יאיר במהלך היום, כשאני בעבודה. אני אצטרך למצוא דרך לשאוב שם, אבל אני מאמינה שאסתדר".

ובכלל, אין לה שום כוונה להאט את קצב התקדמות הקריירה בשל חיי המשפחה שלה – והיא מקבלת על כך תמיכה וגיבוי מלאים מהמשפחה והפקולטה. "הפקולטה ממשיכה באותו הקו שיש לה באופן כללי – יחס חם, והיא מאוד מכילה ומקבלת," היא מספרת. "דינה ימיני, ראש מנהל הפקולטה, מפרגנת מאוד, וגם שאר אנשי הצוות מעודדים, עושים מאמץ, נותנים את הזמן ומנסים להפוך את הנחיתה אחרי הלידה לרכה יותר. הפקולטה גם מספקת לנו תנאים שיאפשרו לנו לשלב את האימהות עם המחקר: לא מזמן הפכו את אחד מחברי הרווחה לפינת החתלה, כדי שיהיה יותר נוח למי שמגיעה עם תינוק, וגם להניק אפשר בפקולטה. במקרה שלי זו לא בעיה, כי אני יושבת רק עם בנות בחדר, אז אנחנו פשוט נועלות את החדר מבפנים. אבל כשהייתי בתואר הראשון הייתה לי חברה שילדה - והיא קיבלה מדינה מפתח לחדר שהיה לא בשימוש והייתה הולכת להניק ולשאוב שם. הפקולטה מוצאת פתרונות."