לחשוף את צפונות המיקרוביום האנושי

English שלחו לחבר
Shir Hochold-Lieber - Exposing the mysteries of the human microbiom
תאריך

ד"ר שיר הוכולד-ליבר מפתחת שבב ביולוגי לאבחון, חישה וטיפול במיקרוביום האנושי. עבודתה זיכתה במלגת בתר-דוקטורט מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

בחודש שעבר התבשרה ד"ר שיר הוכוולד-ליבר על זכייתה במלגת בתר-דוקטורט של האקדמיה הלאומית  הישראלית למדעים. "הקורונה תפסה אותי אחרי שכבר סיימתי את הדוקטורט שלי, ובחנתי את האפשרויות העומדות בפניי ליציאה להשתלמות פוסט-דוקטורט בחו"ל. בשל המגיפה נסגרו הגבולות, וההחלטה לנסוע לפוסט לא היתה רלוונטית כבעבר.", היא מספרת. "לשמחתי, האקדמיה הציעה מלגת חירום לאנשים בסיטואציה שלי, שלא יכולים לנסוע לפוסט-דוקטורט בחו"ל. היא ניתנה סך הכל לעשרה פוסט-דוקטורנטים, ואני ביניהם".

הוכוולד-ליבר, בת 31, נשואה ואם לשני ילדים, מבלה את זמנה בימים אלה במעבדה של פרופ' רחלה פופובצר. במקור היא בכלל פיזיקאית, ועשתה את תאריה בפיזיקה בבר אילן, במעבדה של פרופ' אלי סלוצקין. "לקראת סיום הדוקטורט, ועם המחשבות על נסיעה לפוסט בחו"ל, רציתי להרחיב את תחום ההתמחות שלי לתחומים מדעיים אחרים שלא עסקתי בהם", היא אומרת. "פניתי לרחלה, ששמעתי עליה הרבה והנושאים שהיא עוסקת בהם מאוד עניינו אותי, והיא הציעה לי פרויקט שנשמע לי מלהיב, בשת"פ עם המעבדה של פרופ' אלכס פיש. ביחד, אחרי חיפוש ארוך, הגענו לפרויקט שאנחנו עובדים עליו כרגע, שהוא מדהים וייחודי."

במסגרת המחקר שלה, מפתחת הוכוולד-ליבר צ'יפ ביולוגי לאיבחון, חישה וטיפול בזמן אמת במיקורביום האנושי, ובמציאת פתרון טכנולוגי לבעיית עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. "הגוף שלנו בנוי מהמון תאים – אבל מהרבה יותר חיידקים ויצורים זעירים אחרים, שמתגוררים בגוף שלנו, ובעיקר במעי," היא מסבירה. "זה המיקרוביום – ההרכב החידקי שלנו, ויש לו השפעה מאוד חשובה על הבריאות שלנו, הרבה מעבר למצב המעי או לחילוף החומרים: יש הרבה מחקרים שמראים שהמיקרוביום משפיע גם על דברים כמו רגשות, דיכאון או הפרעות אכילה."

כרגע, אומרת הוכוולד-ליבר, אנחנו עדיין לא יודעים על המיקרוביום מספיק, או מסוגלים לקבוע מהו הרכב החיידקים שמשפיע על מצבים ספציפיים. "השבב שלנו יאפשר לנו לדעת יותר, באמצעות טיפול חדשני המבוסס על המיקרוביום האנושי. הוא ידע, למשל, לאבחן אוכלוסיות חיידקים במעי, לזהות פעילויות שלהם, ולטפל בהם בזמן אמת. בנוסף, הוא יאפשר לנו לדייק יותר את ההרכב החיידקי ולשייך אותו למצב ספציפי - מה שיסייע למחקר של טיפול עתידי באמצעות המיקרוביום."

באופן טבעי, השבב החדש אמור לעזור מאוד באיבחון של דלקות וזיהומים שונים במעיים ומיועד להוות פתרון לבעיית עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. "במצב בו הטיפול האנטיביוטי לא יעיל, הטיפול המקובל כיום במקרה של זיהום במעיים הוא השתלת צואה – שמספקת למעי חולה סביבה חיידקית של אדם בריא. אנחנו מציעים פתרון אחר, שיאפשר לבדוק בזמן אמת מה קורה במעי – ולהציע טיפול מתאים", אומרת הוכוולד-ליבר. "כך, האפשרות לאבחן את המיקרוביום בצורה מדויקת יותר יכולה להוות תחליף לאנטיביוטיקה, ולהוות פתרון לבעיה של חיידקים עמידים".