הצלחות במעבדה, הצלחות בבריכה

כשהמאסטרנטית איילת פרס לא במעבדה של פרופ’ גור יערי – בה הצליחה לאחרונה לפתח כלי חישובי לניתוח רצפים גנטיים של נוגדנים – היא שומרת על השער של נבחרת ישראל לנשים בכדורמים

פריצת דרך בתחום חקר הנוגדנים נעשתה לאחרונה במעבדתו של פרופ’ גור יערי: במסגרת המחקר הצליח צוות המעבדה, באמצעות שימוש ברצפים גנטיים של נוגדנים, למפות בחזרה את האיזור בכרומוזום ממנו קודדו נוגדנים אלו. "החומר הגנטי שמקודד לנוגדנים נמצא בשני כרומוזומים, ובאמצעות השיטה שפיתחנו הצלחנו להפריד בין המידע הגנטי שהגיע מכל אחד מהם", מספרת איילת פרס, ממובילות המחקר. "המשמעות היא כלי חישובי פשוט וחינמי, שמקל מאוד את הליך קריאת המידע הגנטי בשני הכרומוזומים, שבשיטות אחרות הוא מסובך ויקר. הכלי שפיתחנו מתאים לשימוש במעבדות ובתעשייה, ומאפשר לא רק לבנות מנוגדנים חזרה את המידע הגנטי שקיים בכרומוזום שלנו, אלא גם לראות איזה גנים פעילים יותר ואיזה אללים – וריאציות בגן – קיימים בכל אחד מהכרומוזומים."

אחד הדברים המעניינים יותר שמאפשר הכלי שפיתחו פרס וחברותיה למחקר - מוריה גדעוני ופזית פולק, בנוסף כמובן לפרופ’ יערי עצמו – הוא האפשרות לאתר מחיקות של גנים שלמים מכל אחד מהכרומוזומים. "הרבה פעמים מחיקות בגן מתקשרות למחלות אוטואימוניות שונות, כמו למשל צליאק", מסבירה פרס. "אם בעתיד נצליח, באמצעות הכלי הזה, לגלות נטייה למחלות אוטואימוניות שקשורות באופן ישיר לשינויים בכרומוזום – נוכל לייצר נוגדן סינטתי שיסייע לגוף להתמודד טוב יותר עם המחלה. כרגע תחום המחקר בתחילת דרכו, ואנחנו מעוניינים להפיץ את הכלי הזה לכמה שיותר חוקרים ומעבדות. ככל שיעשה בו יותר שימוש - נוכל לגלות את ההשפעות של המחיקות ולהבין טוב יותר את המידע הגנטי שנמצא בכרומוזומים שאחראים על הנוגדנים."

פרס, בת 27, סיימה תואר ראשון בפקולטה לביולוגיה בתל אביב, וכעת היא בשנה השלישית ללימודי התואר השני שלה בפקולטה להנדסה בבר אילן, במסלול ביו הנדסה. "הפקולטה היא באמת מקום חם, והייתה לי פה נחיתה נעימה שהופכת את הלמידה לעוד יותר נחמדה וכייפית", היא אומרת. "בנוסף, מוצא חן בעיני שלפקולטה חשוב מאוד להביא נשים ללימודי הנדסה, ולא פחות חשוב מכך – להשאיר אותן. הפקולטה עושה הרבה כנסי הסברה, פותחת את הדלת למלגות לנשים שמציעות חברות כמו אינטל ומייקרוסופט ומעודדת מיזמים שתומכים בקידום נשים במדע, כמו למשל SheCode. ורואים את התוצאות: נשים תופסות חלק נכבד מכלל הסטודנטים לתארים מתקדמים בפקולטה, וזה נותן לבנות שרק מגיעות לתואר ראשון לאן לשאוף."

וכשפרס מדברת על נוכחות נשית בתחום שנחשב גברי – היא יודעת על מה היא מדברת. כבר קרוב לעשרים שנה היא משחקת כדורמים בתפקיד השוערת, ובשנה שעברה הגיעה בפעם הראשונה בתולדות המדינה, עם נבחרת ישראל לנשים, עד לאליפות אירופה לקבוצות. "התחלתי כשהייתי בת שבע, בבריכה של אוניברסיטת תל אביב, ועד גיל 16 שיחקתי עם הבנים - כי לא הייתה קבוצת בנות", היא מספרת. "היום, לשמחתי, יש במועדון שגדלתי בו מעל מאה בנות. נבחרת ישראל לנשים מתקדמת יפה בליגה האירופית, ואנחנו בתקווה גם להגיע, באיזושהי נקודת זמן, לאולימפיאדה".

 ועד שהיא תגיע לאולימפיאדה, פרס מתמקדת בלימודי התואר השני שלה ומתכננת להמשיך גם לדוקטורט בתחום האימונולוגיה. המאמר שכתבה, ביחד עם גדעוני ופולק, אודות הכלי למיפוי הכרומוזום, התפרסם לאחרונה במגזין Nature Communications. מאמר נוסף יתפרסם בקרוב במגזין Bioinformatics. "זו זכות בעיני להיות במעבדה של פרופ’ יערי", היא מצהירה. "זו מעבדה טובה עם אנשים נהדרים, שאפשר ללמוד מהם הרבה ולהתפתח."