חדשות

בתאריכים 26-28 במרץ 2019 נערך בישראל כנס WOMBAT – The 3^RD Workshop on OptoMechanics and Brillouin Scattering: Fundamentals, Applications and Technologies. הכנס מוקדש לחקר המשותף של גלי אור וקול. הוא נערך אחת לשנתיים, ומי שהביא אותו לישראל הוא פרופסור אבי צדוק מהפקולטה להנדסה. "הכנס הראשון בתחום נערך בשנת 2015 באוסטרליה, והם התאימו בכוונה את ראשי התיבות לשמה של חיה אוסטרלית, שגם מופיעה בלוגו הרשמי של הכנס", מספר צדוק. "בכנס ההוא הייתה לנו נוכחות צנועה, של סטודנט אחד בלבד. בכנס השני, שנערך ב-2017 בצרפת, כבר הייתה נציגות משמעותית יותר, הוזמנתי לשם עם שלושה סטודנטים נוספים, והחוויה שלנו הייתה מאוד מוצלחת. זה אחד הכנסים הכי מעניינים וטובים שהיינו בהם, וזה יצר את המוטיבציה לארח כאן. לכן, לקראת הכנס השלישי, הגשנו הצעה לארח את הכנס כאן – ולשמחתי היא התקבלה".

הפקולטה להנדסה שבאוניברסיטת משלבת תמיד אקדמיה, מחקר ותעשייה.

בשבוע שעבר התקיים הכנס הגדול ביותר בעולם בתחום האופטיקה והפוטוניקה, כנס בשם photonics west במרכז הקונגרסים העולמי מוסקוני שבסן פרנסיסקו. לא פחות מ- 7 פרופסורים של הפקולטה הוזמנו להרצות שם ואיתם הגיעו כמניין סטודנטים וסטודנטיות. בין ההרצאות, הפגישות והתערוכה, יצאה קבוצת התלמידים של פרופ' דרור פיקסלר לסיור בחברת גוגל העולמית, שמטה החברה נמצא במאונטן וויו מרחק נסיעה קצרה ממקום הכנס.

כשפרופסור פיקסלר חיפש מי שיארח אותם, מיד הזדרז להתנדב למשימה לא אחר מבוגר מחזור א של הפקולטה, גרשון (Gregory Sizikov). גרשון היה סטודנט בקורס שדות אלקטרומגנטיים שפרופ' פיקסלר מלמד, ושניהם מאוד שמחו על סגירת המעגל הלא צפויה.

גרשון, שעובד עבר מעל 6 שנים בגוגל בתפקיד מפתח של מנהל ארכיטקטורת חומרה של החברה, סיפר לקבוצה על צורת הניהול המיוחדת שבגוגל, שיטת קליטת העובדים וסייר איתם במקומות מפתח בקמפוס.

ללא ספק שילוב אידיאלי של מחקר ותעשייה גם יחד

Many studies focus on identification of genetic patterns and genes related to normal functions and disease. However, certain genomic regions are still poorly characterized.
In a study published today in the journal Nature Communications, a team of researchers, led by Prof. Gur Yaari, ofBar-Ilan's Faculty of Engineering reveals a novel computational tool it has developed to study variations in genes that determine the immune system's dynamics and used to analyze genetic variation among 100 individuals.

ברכות לד"ר אדם תימן מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן, שנבחר כאחד מהמרצים המצטיינים לשנת תשע"ט.

הבחירה במרצים המצטיינים בבר-אילן מתבססת על הערכות בסקרי ההוראה בשנים האחרונות, חוות הדעת והמלצות של ראשי המחלקות והדיקנים ועל הדירוגים של חברי הוועדה האוניברסיטאית לבחירת מרצים מצטיינים. המגמה של האוניברסיטה היא להטמיע תרבות של איכות ומצוינות בהוראה, ובמסגרת מגמה זו להבליט את המרצים המצטיינים ולהוקירם ברמה האוניברסיטאית. הקריטריונים למועמדות היו:  מעורבות בנושאי הוראה במחלקה ויחס לעמיתים, רמת הקושי בקורסים , מקצועיות וחדשנות בקורסים,יחס לסטודנטים, והנחיית סטודנטים בכל התארים.

מחקרו של ד"ר תימן בפקולטה עוסק בתכנון מעגלים, תכנון דיגיטלי בהספק נמוך, תכנון זכרונות מוטמעים, מחשוב משוער, ומימוש פיזיקלי של מעגלים משולבים.

"מועדון ה-700" מציע לסטודנטיות וסטודנטים מצטיינים מלגות וליווי אקדמי של אנשי סגל בפקולטה ושל מהנדסות ומהנדסים בתעשייה

עם תחילת שנת הלימודים האקדמית הנוכחית הושק בפקולטה להנדסה מסלול מצוינות חדש: "מועדון ה-700", יוזמה משותפת לפקולטה ולחברת ההייטק KLA-Tencor, המיועד לסטודנטים - ובפרט, סטודנטיות - בעלי ציון 700 ומעלה בפסיכומטרי. "אחוז הסטודנטיות הלומדות הנדסה, ולא רק באוניברסיטת בר אילן, נמוך משמעותית מזה של סטודנטים, ואנו רואים חשיבות רבה בעידודן בבחירת מסלול קריירה זה," אומרת דינה ימיני, ראש מנהל הפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין בבר-אילן. "הסטודנטיות והסטודנטים שיתקבלו למועדון הייחודי הזה ייהנו ממגוון הטבות ותנאים, דוגמת מלגות שנתרמות על ידי חברת KLA-Tencor, לימוד מעשי בתנאי שטח בצמוד למהנדסות ולמהנדסים, וליווי אקדמי של חברי סגל."

ד"ר אליהו כהן מהפקולטה להנדסה בבר-אילן מספר מהי הנדסה קוונטית, מהי החשיבות שלה, מה אפשר לעשות איתה ולמה כדאי להתמחות דווקא בה. וכן, הוא מחפש מתמחים

בשנים הקרובות צופה ד"ר אלי כהן את עלייתו של תחום שנמצא בארץ רק בשלביו הראשונים: הנדסה קוונטית. "העיסוק בטכנולוגיות קוונטיות הוא חלק ממגמה עולמית, וכבר היום ניתן לראות חברות גדולות שמתעניינות בנושאים האלה ויש להן מחשבים מבוססי טכנולוגיות קוונטיות שעובדים היטב, כמו גוגל ו-IBM." אומר כהן. "אפילו בתעשיות הבטחוניות, שהן יחסית שמרניות, מתעניינים מאוד בתחום, ובישראל זו ממש משימה לאומית, כי הגורם הראשון שיצליח למשל להשתמש במחשבים קוונטיים על מנת לפרוץ שיטות הצפנה קלאסיות ישיג יתרון מאוד גדול על פני המתחרים."

שבועיים וחצי. זה הזמן שלקח לפרופ’ גור יערי מהפקולטה להנדסה בבר-אילן להקים מאגד מחקר הכולל עשרים קבוצות מכל העולם, וזכה למימון נדיב של כתשעה מיליון יורו מהאיחוד האירופי ומקנדה. בשנים הקרובות הוא יפתח במסגרתו רשת מאגרי מידע של רצפים גנטיים של מערכת החיסון

לאחרונה התבשר פרופ’ גור יערי כי המאגד שיזם והקים בחודש אפריל זכה במענק של האיחוד האירופי. עניין פעוט של כתשעה מיליון יורו. "האיחוד הוציא קול קורא עבור פיתוח והנגשה של מאגרי מידע רפואיים או רצפים גנטיים, ואנחנו אספנו קבוצה גדולה והגשנו בקשה שמתמקדת במאגרי מידע של רצפים גנטיים של מערכת החיסון," מספר יערי. "להצעה שהגשנו יש כל מיני רבדים: החל מהקמת מערכת של מאגרי מידע שתתמודד עם כמויות גדולות של רצפים שנאגרים; דרך תכנון פרוטוקולי תקשורת שיאפשרו שיתוף סלקטיבי ומאובטח של נתונים; ועד פיתוח אלגוריתמים לעיבוד נתוני העתק (ביג דאטה) והוצאת מידע ביולוגי משמעותי מתוכו. לרוב לוקח בין שלושה חודשים לחצי שנה לכתוב ולארגן בקשות מהסוג הזה. אנחנו נחשפנו לקול הקורא רק כשלושה שבועות לפני הדד ליין, נוסף לכל עוד היה פסח באמצע, אבל איכשהו הצלחנו להגיש את הבקשה בזמן. אמנם בלי הרבה שעות שינה ועם הלשון בחוץ - אבל עשינו את זה."