חדשות

  •  פרויקט סיכום שנה: זו הייתה השנה של הפקולטה שלנו

    פרויקט סיכום שנה: זו הייתה השנה של הפקולטה שלנו

    שנת הלימודים שמסתיימת בימים אלו הייתה שנה בהחלט לא שגרתית. הקורונה, שאילצה את כולנו להסתגר בבתים, דרשה מאיתנו לגלות יצירתיות ולמצוא פתרונות מהירים כדי לאפשר לעבודת הפקולטה להימשך, הן במחקר והן בעבודה מול הסטודנטים. זו הייתה עבודה לא פשוטה, למדנו תוך כדי תנועה, ואנחנו גאים מאוד בסגל ובסטודנטים שלנו, שלמרות המצב הלא פשוט הצליחו לסיים את השנה בהצלחה, להמשיך בעבודת המחקר, להגיע להישגים מכובדים, לקטוף פרסים והכרה ברחבי העולם (כן, למרות הסגר), וגם לחשוב על העתיד, ולתכנן מסלולים ותוכניות חדשות.

    את שנת הלימודים התחלנו עם 732 סטודנטים לתואר ראשון (202 מהם התחילו אצלנו את שנתם הראשונה), 136 סטודנטים לתואר שני, 86 סטודנטים לתואר שלישי ו-22 פוסט-דוקטורנטים. 30% מכלל הסטודנטים שלנו הם, למעשה, סטודנטיות. "הנתונים מעודדים ומראים שיש מגמת גידול במספר הנשים בלימודי הנדסה", סיפרה ראש מנהל בפקולטה שלנו, דינה ימיני, למעריב בראיון מיוחד לכבוד יום האישה הבינלאומי.

  •  פרויקט סיום שנה: זו הייתה השנה של הסגל שלנו

    פרויקט סיום שנה: זו הייתה השנה של הסגל שלנו

    למרות השנה המאתגרת שעברה עלינו, עצירת ההוראה הפרונטלית והמעבר החלקי לעבודה מהבית - חברי הסגל שלנו לא נחו לרגע. מרבית הקורסים עברו להוראה מקוונת, תוך חיפוש מתמיד של פתרונות יצירתיים. במקביל, המשיכו חברי הסגל שלנו המשיכו לחקור – כשחלק גדול מהמאמצים מופנה למאבק בנגיף הקורונה – לפרסם, ולזכות בהערכה בארץ ובעולם. 

  •  פרויקט סוף שנה: זו הייתה השנה שלכם

    פרויקט סוף שנה: זו הייתה השנה שלכם

    אין ספק שהשנה הזו הייתה שנה מאתגרת במיוחד עבורכם, הסטודנטים. הקורונה, על שלל המגבלות שהיא הטילה עלינו, איתגרה אתכם ואותנו למצוא פתרונות יצירתיים כדי שנוכל להמשיך ללמד ולהעביר את הידע בצורה אופטימלית. מרגע שהחל הסגר, התנהלה הלמידה – כמו גם החונכויות האישיות – מרחוק. לא תמיד זה הלך חלק, אבל אנחנו מצידנו עשינו כמיטב יכולתנו: צוות חירום מיוחד הוקם בפקולטה, שמטרתו הייתה לסייע לסטודנטים בכל בעיה אינדיבידואלית – אקדמית או אישית – שנגרמת בגלל המצב. צוות נוסף הוקם על מנת לטפל בכל בעיה טכנית. בחינות פרונטליות נעשו רק כשלא הייתה ברירה אחרת, ותמיד תוך הקפדה על הנחיות משרד הבריאות. אנחנו גאים בכם ובכן, הסטודנטיות והסטודנטים שלנו, על שצלחתם יפה כל כך את התקופה הזו, ואף הגעתם להישגים מרשימים.

  •  ההרשמה לתוכנית המלגות של אינטל לשנת הלימודים 2020-2021 נפתחה

    ההרשמה לתוכנית המלגות של אינטל לשנת הלימודים 2020-2021 נפתחה

    התוכנית מיועדת לסטודנטיות וסטודנטים במקצועות ההנדסה והמדעים, ותפתח בשני מסלולים:

    • תוכנית לקידום גיוון ומצוינות במקצועות ההנדסה והמדעים.
    • תוכנית המנטורינג של מרכז הייצור למצטיינות ולמצטיינים במקצועות הנדסת חומרים, מכונות והנדסה כימית.

    לפרטים נוספים והרשמה ←

  •  יום מתעניינים לתואר ראשון לנבחני פסיכומטרי שטרם נרשמו

    יום מתעניינים לתואר ראשון לנבחני פסיכומטרי שטרם נרשמו

    יום מתעניינים לתואר ראשון לנבחני פסיכומטרי שטרם נרשמו ייערך ב-6 באוגוסט ב"זום".
    במפגש זאב זלבסקי, דיקן הפקולטה, יישא דברי פתיחה, הרצאה - "על הנדסה, מצוינות ותכנון שבבים ננומטריים" מאת פרופ' אלכס פיש (ראש מרכז אניקס וראש תוכנית המצוינות "מועדון 700", פאנל עם סטודנטים מצטיינים, שאלות ותשובות עם מזכירות הפקולטה.

    להרשמה>>

  •  ד"ר אלי כהן

    חדש בפקולטה להנדסה: המגמה להנדסה קוונטית

    בחודש דצמבר האחרון הכריזה הממשלה על הקצאת 1.25 מיליארד שקל לתוכנית הלאומית למדע וטכנולוגיות קוונטיים. לתוכנית, שבאחריות פורום תל"מ (תוכניות לאומיות למחקר), יש מספר מטרות, ובהן  פיתוח הון אנושי ותשתיות מחקר, בניית מחשב קוונטי בישראל ויצירת שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום הקוונטים. אנו בפקולטה להנדסה של בר-אילן מרימים את הכפפה, ופותחים כבר בשנת הלימודים הקרובה את המגמה להנדסה קוונטית, מתוך מטרה להתקדם ביחד עם העולם לעבר המהפכה הקוונטית השנייה. "אלה תכנים חדשניים לחלוטין ברמה המקומית, ואפילו הבינלאומית. בעולם יש רק מוסדות בודדים שמציעים תואר ראשון בהנדסה קוונטית," אומר ד"ר אלי כהן, שיעמוד בראש המגמה החדשה. "על פתיחת המגמה הוחלט לאחר שאנחנו בפקולטה זיהינו יותר ויותר עניין - בעולם האקדמי וגם בתעשייה – בפיתוח טכנולוגיות קוונטיות וניצול שלהן לטובת חישוב, תקשורת והצפנה, ופיתוח של סנסורים חדשים ומדויקים. לכן המטרה שלנו היא להכשיר בוגרים של הפקולטה עם ידע משמעותי בהנדסה, אבל גם בפיזיקה, מדעי המחשב ומתמטיקה, עם דגש חשוב על מדע וטכנולוגיה קוונטית".

  •   הצגת פרויקט הגמר של הקורס "עקרונות תכנון מערכות דיגיטליות" בהאקתון שנערך בלובי

    הצגת פרויקט הגמר של הקורס "עקרונות תכנון מערכות דיגיטליות" בהאקתון שנערך בלובי הפקולטה

    בפקולטה שלא מפסיקה לחדש – גם פרויקט גמר יכול לקבל טוויסט מרתק. העבודה על פרויקט הגמר בקורס "עקרונות תכנון מערכות דיגיטליות" הגיעה לשיאה בהאקתון שנערך ביום האחרון של חודש יוני, בלובי של בניין הפקולטה. "את הרעיון קיבלנו מהאקתון שהשתתפנו בו כמה חודשים לפני כן, בחודש דצמבר 2019, בנושא ריסק 5 (RISC-V)," מספר ד"ר אדם תימן, האחראי האקדמי של הקורס. "בהאקתון הזה, שנערך בחסות חברת ווסטרן דיגיטל, מרבית הקבוצות – כולל הקבוצה הזוכה – השתמשו בפלטפורמת PulpEnIX שפותחה בבר אילן, וקבוצה של סטודנטים לתואר ראשון מבר אילן הגיעה למקום שלישי. זה היה אירוע מוצלח מאוד, נחמד וכייפי. אנשים התכוננו אליו שבועות, ישנו שם על הרצפה במהלך האירוע, והם עשו את זה לא כי הכריחו אותם - אלא כי הם נהנו מזה. ראינו את ההתלהבות מההאקתון, וכדי להכניס קצת "פלפל" לקורס שלנו, שעוסק בדברים דומים, החלטנו לערוך האקתון לסיום הקורס".

  •  הזמנה להשתתפות בתחרות הווירטואלית "אתגר 175 זטביאט ** - כיצד להתמודד עם הגידול

    הזמנה להשתתפות בתחרות הווירטואלית "אתגר 175 זטביאט ** - כיצד להתמודד עם הגידול העצום במידע ונתונים"

    הפקולטה להנדסה וחברת Merck למדע וטכנולוגיה מזמינים אתכם להשתתף בתחרות הווירטואלית "אתגר 175 זטביאט ** - כיצד להתמודד עם הגידול העצום במידע ונתונים".
    אם אתם סטודנטים בכל התארים, יזמים או חוקרים, ויש לכם רעיונות להתמודדות עם האתגרים הכרוכים ביצירת טכנולוגיות חדשות המאפשרות העברת נתונים במהירויות גבוהות יותר ובצריכת אנרגיה נמוכה יותר, מהרו והגישו את הרעיון שלכם לתחרות!
    לפרטים והרשמה ←

  •  חדש בפקולטה להנדסה: המגמה לנוירו-הנדסה

    חדש בפקולטה להנדסה: המגמה לנוירו-הנדסה

    במהלך הפוסט דוקטורט שלו ב-MIT פגש ד"ר שחר אלון את האמן ניל הרביסון, האדם הראשון שקיבל הכרה מהרשויות בבריטניה כסייבורג אנושי. הרביסון, שנולד עם עיוורון צבעים חמור שבגינו ראה את העולם רק בגוונים של אפור, השתיל בגולגלתו אנטנה שמתרגמת צבעים לצלילים. האנטנה גורמת לויברציות בתוך ראשו של הרביסון, שיוצרות תווים שונים לצבעים שונים. בנוסף, מחוברת האנטנה לצ'יפ המאפשר חיבור לאינטרנט, כך שהרביסון קולט גם צבעים מהחלל, דרך חיבור ללוויינים, ויכול לקבל אימיילים, הודעות ושיחות קוליות ישירות לתוך ראשו. "הרביסון בעצם מדגים לנו איך תיראה האנושות בעוד כמה זמן", אומר ד"ר שחר אלון, ראש המגמה החדשה לנוירו-הנדסה בפקולטה להנדסה של בר-אילן. "הטכנולוגיה הולכת לכיוון שיאפשר לנו להתממשק למוח בצורה אופטימלית, לקלוט ממנו מידע בצורה מיטבית, ולשדרג אותו. זה יכול לשנות לחלוטין את עולם משחקי המחשב, למשל -  נניח קסדה שחובשים במהלך משחק מירוץ מכוניות, שקולטת לבד אם אתם רוצים לפנות ימינה או שמאלה – אבל גם לשפר משמעותית את החיים של אנשים שסובלים ממגבלות מסוגים שונים, כמו למשל בעיות תקשורת, או ממחלות נוירולוגיות. די ברור שהפוטנציאל פה הוא אדיר, והמטרה שלנו היא לשפר את הממשק בין המוח והמכונה ולהכין את עצמנו לעתיד שמכיל התמזגות גדולה יותר בין בני האדם למחשבים, גם בלי לקדוח בגולגולת".

  •  הזמנה ליום מתעניינים למשרתים בצה"ל ביחידות טכנולוגיות

    הזמנה ליום מתעניינים למשרתים בצה"ל ביחידות טכנולוגיות

    משרתים ביחידה טכנולוגית בצה"ל?
    מוזמנים ליום מתעניינים מקוון של הפקולטה להנדסה לתארים גבוהים למשרתים ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל שייערך ב-15.7, קישור לזום יישלח לאחר ההרשמה.
    להרשמה←

  • האקתון דיגיטלי בפקולטה להנדסה

    ביום שלישי הבא, ה-30/6 בין השעות 10:00-16:00, יתקיים האקתון מיוחד במסגרת הקורס החדש "עקרונות תכנון מערכות דיגיטליות" בלובי של הפקולטה להנדסה.

    בהאקתון, שמתקיים במימון חברת ווסטרן דיגיטל, יתמודדו סטודנטים בפקולטה על המימוש הטוב ביותר של מאיץ חומרה מורכב. בגמר ההאקתון, כל הקבוצות המשתתפות יציגו את הפרוייקטים שלהם בפני פאנל שופטים מהתעשייה והקבוצה עם התכנון הטוב ביותר תזכה בפרס מתנת חברת ווסטרן דיגיטל.

    מי שמעוניין להתרשם מהעשייה וללמוד יותר על התחום מוזמן לבוא ללובי הפקולטה בשעות ההאקתון. כמוכן, מצגות הסטודנטים וטקס חלוקת הפרסים ישודרו כאן בפייסבוק לייב של הפקולטה!

    נציין כי האירוע יתקיים בהתאם להנחיות הריחוק החברתי!

  •  הרשמה ליום פתוח המקוון לתוכניות חדשות - מגמת נוירו-הנדסה ומגמת הנדסה קוונטית

    בואו היום ללמוד את מקצוע של המחר! - הרשמה ליום פתוח המקוון לתוכניות חדשות בפקולטה

    התחדשנו בשתי מגמות חדשות ומרתקות בפקולטה להנדסה - נוירו-הנדסה והנדסה קוונטית - ואתם מוזמנים ליום הפתוח המקוון שייערך ב-25 ביוני.

    להרשמה ליום הפתוח>>

  • הזמנה להשתתפות בתחרות של חברת מיקרוסופט לפתרון בעיות קוונטיות בעזרת שפת תכנות #Q

    הזמנה להשתתפות בתחרות של חברת מיקרוסופט לפתרון בעיות קוונטיות בעזרת שפת תכנות #Q

    סטודנטים לתארים מתקדמים מוזמנים להשתתף בתחרות של חברת מיקרוסופט לפתרון בעיות קוונטיות בעזרת שפת התכנות #Q. סטודנטים שיזכו בתחרות יקבלו פרס כספי בסך 500 ₪ (בכפוף להצגת הפיתרון שהגשתם).
    לפרטים נוספים על התחרות והרשמה

    במידה ואתם מעוניינים להישתתף בתחרות, אנא יידעו אותנו:
    adi.makmal@biu.ac.il

    emanuele.dalla-torre@biu.ac.il

    פרטים נוספים על התחרות והרשמה>>

  •  מחקרו של פרופ' דרור פיקסלר כובש את שער מוסף הבריאות של "ידיעות א

    מחקרו של פרופ' דרור פיקסלר כובש את שער מוסף הבריאות של "ידיעות אחרונות"

    מאחר והעברת הנגיף מוגבלת למרחק של השתעלות או התעטשות - אם נדבקתם במטוס, זה ככל הנראה בגלל אדם שישב בשתי השורות מסביבכם. אז מה עושים? האפשרות הקלה והפשוטה - היא לא לטוס. אבל מה קורה אם אין ברירה ואתם חייבים או כבר רכשתם כרטיסים? עד כמה מסכת פה ואף תעזור? כמה זמן תוכלו לשבת איתה בחלל הסגור? כיצד תמנעו מלגעת במשטחים? והאם שווה לקחת את הסיכון וחלילה להידבק? מחקרו של פרופ' דרור פיקסלר נדרש לסוגיה המטרידה הזאת, ועובד בימים אלה במרץ, על הפתרון שיאפשר את הטיסות וימנע את ההדבקה דרך משטחים שעלולים להיות מזוהמים.

     ← לכתבה המלאה בידיעות 

    צילום: יוני רייף

  •  ד"ר איתמר לוי נלחם בזליגת אינפורמציה מרכיבים אלקטרוניים

    ד"ר איתמר לוי נלחם בזליגת אינפורמציה מרכיבים אלקטרוניים

    השבב שפיתח מספק הגנה בעלות קטנה בהרבה – ברמת השטח, צריכת האנרגיה והביצועים - מהמקובל היום בשוק.
    רכישות אשראי בטלפון הנייד, שמירה ועיבוד של אינפורמציה פרטית בשרת, קוצב לב המבוסס על מעבד פשוט, מערכת סנסורים ובקרים המחוברת לרשת במפעל – כל אלה הן דוגמאות לפלטפורמות מבוססות מחשב, שבהן הליך העיבוד הוא אלקטרוני. כל הפלטפורמות הנ"ל נושאות מידע אינטימי רגיש, ובאופן טבעי - מתעורר הצורך לספק בטיחות מידע לאינפורמציה המעובדת בהן. "תחום המחקר שאני מתמקד בו הוא איך נוכל לתכנן את החברים האלקטרונים שלנו כך שנוכל לסמוך עליהם," אומר ד"ר איתמר לוי, שהצטרף באוקטובר האחרון למסלול להנדסת מחשבים בפקולטה. "בתיאוריה, זה פשוט: תבניות של מערכות לשמירת סוד (או לכל צורך קריפטוגרפי אחר), מסתמכות תמיד על איזה שהוא גרעין של אינפורמציה שנשמר בסוד, למשל מפתח סודי. הבעיה נובעת מכך שהמערכות שלנו לא תיאורטיות: עצם המימוש של המערכת בעולם הפיסיקאלי גורם לזליגת אינפורמציה על הסוד, בין אם נעשה בו שימוש ובין אם לאו, וזו רק בעיה אחת מני רבות".