ד"ש מפלרמו

בחודש יוני 2025 נסעה ד"ר שיר הוכולד-ליבר לפלרמו שבאיטליה, לכנס המתמקד בקידום חדשנות ויזמות בתחומי הרפואה המותאמת אישית. הכנס, EP PerMed Summer School on Innovation, Technology Transfer and Entrepreneurship in Personalised Medicine, עסק בנושאים כמו בניית מודל עסקי, רגולציה, ניתוח שווקים, הגנת קניין רוחני והעברת טכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה. הוא כלל הרצאות, סדנאות ומפגשים עם יזמים, חוקרים ואנשי תעשייה מובילים מאירופה. "האירוע אורגן על ידיEP PerMed – European Partnership for Personalised Medicine , והוא חלק מיוזמה רחבה של האיחוד האירופי. מדובר בכנס ראשון מסוגו, עם כוונה להפוך אותו לאירוע שנתי מתמשך", מספרת ד"ר הוכולד-ליבר.

ד"ר הוכולד-ליבר, בת 36, נשואה ואם לארבעה ילדים, היא בוגרת תואר ראשון, שני ושלישי בפיזיקה בבר-אילן, שלאחריהם עברה לתחומי ההנדסה הביו-רפואית, לפוסט דוקטורט במעבדה של פרופ' רחלה פופובצר. בהנחייתה, היא מפתחת ביוצ'יפ חדשני מבוסס ביולוגיה סינתטית, המסייע לזיהוי וניטור מוקדם ולא פולשני של מחלות מעי כמו קרוהן ותסמונת המעי הרגיז. "הטכנולוגיה מבוססת על ביו-סנסורים - חיידקים מהונדסים גנטית, המגיבים לסמנים מולקולריים בצואה. מטרתה היא לאפשר, באמצעות בדיקת צואה פשוטה, אבחון מוקדם, מדויק ומהיר של מחלות מעי, צמצום תהליכי אבחון מיותרים וקידום רפואה מותאמת אישית", היא מסבירה.

פרופ' פופובצר מלווה אותה הן בצדדים המדעיים והטכנולוגיים של פיתוח המערכת, והן בהיבטים היישומיים והקליניים. "הקשר בינינו מבוסס על דיאלוג פתוח, תמיכה מקצועית ואמון, והיא מעודדת אותי לחשוב באופן עצמאי, לשלב בין תחומי ידע ולחתור להובלת המחקר לעבר יישום תעשייתי משמעותי", היא אומרת. המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם פרופ' אהוד בנין מהפקולטה למדעי החיים בבר-אילן ועם פרופ' ניצן מהרשק, ראש היחידה למחלות מעי דלקתיות באיכילוב.

במהלך הכנס בפלרמו, הציגה ד"ר הוכולד-ליבר פוסטר מדעי שעסק בפיתוח הביוצ'יפ, עם דגש על אבחנה מבדלת בשלב מוקדם בין קרוהן ל-IBS. בנוסף, היא לקחה חלק פעיל בסדנאות מקצועיות שונות, וכן בדיונים ושיח פורה שהתנהל לאורך כל ימי הכנס. "התגובות למחקר שלי היו חיוביות מאוד, והוא עורר עניין בקרב משתתפים מתעשיית הבריאות, חוקרים ויזמים. בנוסף, במהלך הכנס נוצרו מספר קשרים מקצועיים משמעותיים עם חוקרים ויזמים מרחבי אירופה, שחלקם הביעו עניין בשיתופי פעולה עתידיים – הן בהיבט המחקרי והן בקידום הטכנולוגיה", היא מספרת. "השיח הפתוח סביב הפוסטר ובמהלך הסדנאות אפשר חיבורים טבעיים עם משתתפים בעלי רקע משלים, ויצר פלטפורמה לבחינת כיוונים חדשים להמשך פיתוח ויישום של הטכנולוגיה שאני מפתחת. מעבר לכך, נוצרו גם חיבורים עם אנשי תעשייה שעשויים לתרום לקידום המסחור של המוצר בהמשך הדרך. החוויה כולה הייתה מעשירה, פתחה פתח לשיתופי פעולה עתידיים, וחיזקה בי את הרצון להמשיך במסלול היזמות המדעית".