חדשות

ברכות לפרופ' אדם תימן ולד"ר ליאוניד יביץ מהפקולטה להנדסה שזכו למענק סנסציוני ממשרד המדע השוודי בשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הישראלי, בגין מחקרם. "אנחנו מפתחים מערכת מבוססת בינה מלאכותית לכלים אוטונומיים מוגבלי הספק, כמו רחפנים", הם מספרים. "הפתרון שלנו מבוסס על עקרון של חישוב בתוך זיכרון –  פרדיגמה חישובית חדשה שבאה להתגבר על מגבלות של מחשב פון-נוימן קלסי. הפתרון שלנו מאפשר מימוש בעל ביצועים ויעילות אנרגטית גבוהים לקשת רחבה של אלגוריתמים בתחום רשתות נוירונים ובינה מלאכותית. במהלך הפרויקט אנחנו מתכננים לבנות אב-טיפוס של המערכת מבוסס שבב סיליקון אותו נפתח במעבדות אניקס, מרכז מחקר ייחודי בישראל (ושאין הרבה כאלה בעולם) שיש לה יכולות פיתוח מערכות-על-שבב מסובכות, מרמת הארכיטקטורה והמערכת ועד למימוש מדגים סיליקון בעלת מאות מיליוני טרנזיסטורים.

"זהו חלק ממחקר שאנחנו מקדמים באניקס כבר תקופה – ובעקבות הקריאה להגשת הצעות בתוכנית ישראל-שוודיה התחברנו עם חוקרים שוודים שהכרנו קודם, ולהם מחקר משיק".

המרכז לתקשורת מתקדמת מכריז על חלוקת פרסים לעבודות מחקר מצטיינות בתחום טכנולוגיות התקשורת. הגשת המועמדות לפרס מיועדת לכלל ציבור הסטודנטיות והסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בארץ, אשר ביצעו עבודת מחקר בתחום התקשורת או תחומים הקרובים אליו, לרבות: תורת האינפורמציה, קידוד וגילוי שגיאות, שיטות אפנון, דחיסת מידע, בעיות חיזוי ולמידה, עיבוד אותות, רשתות תקשורת, תקשורת אופטית, רכיבים ומעגלי תקשורת RF ורכיבים אנלוגיים, אלקטרומגנטיות והתפשטות גלים,  וכדומה.

ברכות לפרופ' יוסף שור, שמונה לוועדת ההיגוי של הכנס האירופאי למעגלים במצב מוצק (ESSCIRC). מדובר באחד הכנסים היוקרתיים יותר בתחום המעגלים, וועדת ההיגוי קובעת את מדיניות הכנס ומכתיבה את ההתקדמות שלו. אנו מאחלים לפרופ' שור הצלחה רבה בתפקידו החדש.

שנת הלימודים תשפ"ג נפתחה השבוע, ואנו מקדמים אותה בברכה, בלב פתוח ובציפייה להמשך מצוינות אקדמית ומדעית כאן אצלנו, בפקולטה להנדסה. שלושה חברים חדשים הצטרפו השנה לסגל הפקולטה: ד"ר ניסן אוזנה, המתמחה בנוירופוטוניקה: שילוב של אלקטרו-אופטיקה ומדעי המוח; ד"ר מיכל ימיני, המתמחה בפיתוח אלגוריתמים מבוזרים לגישת ערוץ והקצאת משאבים ברשתות תקשורת עתידיות עם משתמשים בעלי רמות עדיפות שונה; וד"ר תום טירר, המתמחה במדעי הנתונים ואופטימיזציה. בהמשך השנה האקדמית, בסמסטר ב', יפתח פה בפקולטה מסלול חדש: הנדסת מדעי הנתונים, בהובלתו של פרופ' שרון גנות.

שנה עברית חדשה מתרגשת עלינו, וקצת אחריה תתחיל גם השנה האקדמית החדשה, וזה הזמן הנכון לסכם את השנה החולפת בפקולטה להנדסה. בשנה זו חגגנו 20 לפקולטה בכנס בוגרים חגיגי, וראינו אותה צועדת אל שיאים חדשים: לא פחות מארבעה חברי סגל חדשים קיבלנו בשנה האקדמית החולפת, וראינו איך חמישה חברי וחברות סגל ותיקים שלנו מגיעים להישגים יוצאי דופן: פרופ' אבי צדוק ופרופ' שרון גנות קיבלו מינויים נחשקים בוועדות נחשבות. פרופ' אמיר לשם נבחר השנה כ-Fellow של הארגון ההנדסי IEEE. ואילו פרופ' רחלה פופובצר וד"ר אשרה בצר הקימו חברה המבוססת על טכנולוגיה שפותחה פה בפקולטה. והיו גם זכיות, תגליות, פרסומים, אירועים שאירחנו. על כל אלה תוכלו לקרוא בכתבת סיכום מיוחדת, המביאה את ההיי-לייטס של השנה היוצאת בפקולטה.

שנה טובה,
דיקן הפקולטה להנדסה,
פרופ' זאב זלבסקי

ארבעה חברי סגל חדשים, כמה וכמה חידושים מדעיים פורצי דרך, לא מעט פרסומים בתקשורת, המון מלגות, מענקים ופרסים, כנס בוגרים אחד והאקתון אחד. הפקולטה להנדסה מסכמת שנה אקדמית

במעבדה של פרופ' דרור פיקסלר פותחה שיטה שיטה אופטית לזיהוי ננו-יהלומים החודרים דרך העור, ומאפשרים מעקב בטוח ולא פולשני אחר החלקיקים ברקמות הגוף

המסלול אושר באוניברסיטה ובתהליכי קבלת אישור במועצה להשכלה גבוהה.
את ההתמחות המרכזית של ד"ר איציק כהן – אנליזה וניתוח של תהליכים מורכבים - אפשר להשליך בימים אלו גם על נושא הקורונה: "העולם שאנחנו חיים בו הוא עולם של תהליכים, כלומר, סדרה של פעולות קשורות אחת לשנייה הנעשות כדי להשיג מטרה מסוימת. טיפול בחולה בבית החולים, תהליך עסקי בחברה, פרויקט פיתוח מורכב ואפילו הכנה של מנות מזון במטבח של מסעדה, כולם תהליכים. ניקח את המסעדה לדוגמה: אם נדע לזהות בצורה אוטומטית מהו מצב התהליך על סמך מידע שמתקבל מחיישנים שונים – כמו מצלמות או חיישני מיקום – נוכל לשלוח לסועדים הודעה אוטומטית מתי המנות יגיעו אליהם, לטפל בעיכובים, אם ישנם כאלו, ואפילו לבדוק האם המנה הוכנה על פי המתכון" הוא מספר. "את המודל הזה אפשר להשליך על שלל תהליכים מורכבים, והוא רלוונטי גם למגיפות: מידע שמתקבל מחיישנים – למשל נתוני מיקום, נתונים ממרכזי בדיקה, מידע של אנשים שהתלוננו על סימפטומים כאלה או אחרים, שאלונים שאנשים עונים עליהם ועוד – עשוי לסייע בניתוח מהלך המגיפה, זיהוי הפעילויות גורמות להדבקה מוגברת, באילו תנאים ההדבקה קורית והיכן יהיו ההתפרצויות הבאות. ייתכן, למשל, שפעילות תגרום להדבקה רק בתנאים מסוימים של משך, תנאי סביבה ועוד. אם נזהה זאת נוכל להמשיך לבצע את הפעילות אבל למנוע את אחד מתנאי ההדבקה וכך להפחיתה."

תוכנית מושל היא הרבה מעבר למלגת לימודים, סיוע כלכלי או גישה לעולם האקדמיה. היא תאפשר לך להשקיע את כל מרצך בלימודים, לייצר קשרים עם אנשים בתחומך בארץ ובעולם ולחשוף אותך לבכירים בתעשייה ולמשרות הכי שוות. במושל מזהים פוטנציאל ומעניקים את ההזדמנות להגשמתו. 

לפרטים נוספים והרשמה

מחקר שנערך במעבדתו של פרופ' דרור פיקסלר, בהובלת הדוקטורנטית חנה שפירא, פורסם לאחרונה במגזין היוקרתי ACS NANO, שעוסק בחומרים ננומטריים. המחקר עוסק בפיתוח שיטה אופטית לזיהוי ננו-יהלומים החודרים דרך העור, ומאפשרים מעקב בטוח ולא פולשני אחר החלקיקים ברקמות הגוף. המאמר עורר הדים ופורסם גם בכלי תקשורת מרכזיים, ובהם הג'רוזלם פוסט, חדשות i24 באנגלית ובצרפתית, The Jewish Press ועוד.

ברכות לדוקטורנטית מיכל פופלינגר מהמעבדה של פרופ' דורון נוה, שזכתה במלגת הות״ת לדוקטורנטיות מצטיינות בהיי טק. מחקרה של מיכל עוסק בהנדסת התכונות האופטו-אלקטרוניות של חומרים שכבתיים דו-ממדיים טופולוגיים או ממקור סינטתי באינטרקלציה. 

ברכות לדוקטורנטית אלכס גליק מהמעבדה של ד"ר שחר אלון, שזכתה במלגת הות״ת לדוקטורנטיות מצטיינות בהיי טק. מחקרה של אלכס עוסק במיקום התוך תאי של מולקולות רנ״א בתאי עצב באמצעות דימות בסופר רזולוציה וגנומיקה מרחבית. 

באתר הידען כותבים על מחקרו של אלי ורון, דוקטורנט בפקולטה. המחקר מתמקד בפיתוח טכנולוגיה מותאמת אישית לטיפול בסרטן, המיושמת באמצעות ננו-חלקיקים ומודלים של למידת מכונה.
צילום: depositphotos.com

בתחילת החודש הוכרזו לא פחות מ-50 זוכים מאוניברסיטת בר-אילן במענקי IFS מטעם הקרן הלאומית למדע, בסכומים של לא פחות מ-40 מיליון שקלים. בין הזוכים ארבעה מחברי הסגל של הפקולטה להנדסה.

המשך קריאה

הכירו ד"ר ניסן אוזנה, חבר סגל חדש בפקולטה, המתמחה בנוירופוטוניקה