תואר ראשון בהנדסת חשמל (B.Sc) - לעמוד בחזית הטכנולוגיה
כמו הדם שזורם לנו בוורידים – כך זורם החשמל בעורקי המתכת של התקנים ומכשירים שונים, מעיר אותם לחיים ומממש עבורנו את הטכנולוגיה שהופכת את חיינו לקלים, פשוטים ונעימים יותר. הנדסת חשמל היא הבסיס לטכנולוגיה מודרנית. היא תחום דינמי, המתפתח ללא הרף, שכל העת פורץ גבולות ומעצב את המרקם שבו אנו חיים. משבבים חכמים בטלפונים ניידים ועד לרובוטים המתקשרים בשפה אנושית, מהמערכות השולטת על רכבות הקליע ועד ננו-חלקיקים מהונדסים המשייטים במערכת הדם שלנו ומובילים תרופות. מאחורי כל גאדג'ט חדש, כלי עזר מהפכני או חידוש טכנולוגי פורץ דרך – עומדים מהנדסי ומהנדסות חשמל, והביקוש לבוגרים ובוגרות של לימודי הנדסת חשמל בתעשייה עתירת הידע מעולם לא היה גבוה יותר.
לקבלת מידע נוסף בנושא לימודי הנדסת חשמל לתואר ראשון בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן צרו קשר דרך עמוד צור קשר ונחזור אליכם בהקדם.
מה תפקידם של בוגרי ובוגרות לימודי הנדסת חשמל?
מהנדסי ומהנדסות חשמל הם אלה שמביאים לכדי מימוש את הטכנולוגיות החדשות והעדכניות ביותר. בוגרי ובוגרות לימודי הנדסת חשמל חוקרים, מאפיינים, מתכננים, בונים ובודקים מערכות חשמליות במגוון מסחרר של תחומים, ובהם מערכות אלקטרו-אופטיות כמו לייזרים וגלאים, מערכות תקשורת כמו רשתות סלולריות, התקנים ננו-אלקטרוניים לשלל תחומים, משעונים חכמים ועד מערכות היגוי לרכבי חלל, אלגוריתמים לעיבוד תמונות וקולות וללמידה עמוקה, ויישום עקרונות הנדסיים בתחום הביולוגיה, מרמת התא הבודד ועד רמת האורגניזם השלם.
למי מתאימים לימודי תואר ראשון בהנדסת חשמל?
לימודי הנדסת חשמל מתאימים לסטודנטים וסטודנטיות בעלי תפיסה כמותית מצוינת וגישה למתמטיקה ולפיזיקה, לצד ידיים טובות ויכולת לבנות, לתכנן ולעצב מבנים חשמליים, החל מרמת השבב. בנוסף, נדרשות ללימודי הנדסת חשמל תכונות כמו יצירתיות, סקרנות, זיקה ותשוקה לתחומי הטכנולוגיה.
למה כדאי לי ללמוד הנדסת חשמל באוניברסיטת בר-אילן?
לימודי תואר בהנדסת חשמל באוניברסיטת בר-אילן נפרשים על פני ארבע שנים (שמונה סמסטרים מלאים) ומקנים לסטודנטים את כל היסודות התיאורטיים הנחוצים להבנת התחום, לצד דגש על עבודה מעשית בקורסי מעבדה, הממחישים את הידע התיאורטי הנרכש ע"י התנסות אישית. המעבדות מצוידות במיטב המכשור המתקדם מסוגו. במהלך לימודי הנדסת חשמל לתואר ראשון בבר-אילן ניתן דגש רב על פרויקט הגמר, המבוצע לאורך שנת הלימודים האחרונה ומאפשר לסטודנטים ולסטודנטיות ליישם את הידע שרכשו במהלך הלימודים לפתרון בעיה הנדסית או מחקרית. הפרויקט מתבצע תחת הנחייה צמודה של אחד מחברי או חברות הסגל הבכיר של הפקולטה להנדסה, חוקרים מובילים בתחומם החתומים על מחקרים פורצי דרך ומעורבים בפרויקטים חדשניים באקדמיה ובתעשייה, בארץ ובעולם. הפקולטה שמה דגש על יחס אישי לסטודנטים, מחויבת לתמיכה וסיוע בכל תחום, מעודדת אירועי העשרה וחיי חברה מפותחים, לצד למידה בלתי קונבנציונלית באמצעות אירועים כמו האתקון שנתי.
מהם תנאי הקבלה ללימודי תואר בהנדסת חשמל באוניברסיטת בר-אילן?
- ציון פסיכומטרי 650 לפחות
- ציון 130 לפחות בחלק הכמותי
- 5 יח"ל במתמטיקה, ציון 85 לפחות
- 5 יח"ל בפיזיקה, ציון 85 לפחות
מי עומד בראש התוכנית ללימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת בר-אילן?
בראש התוכנית ללימודי תואר ראשון בהנדסת חשמל עומד פרופ' תומר קליסקי, בהכשרתו המקורית פיזיקאי חישובי, שהתמחה מספר שנים בביולוגיה ניסיונית ועוסק היום בגנומיקה של תאים בודדים, עם יישומים לחקר תאי גזע, רפואה רגנרטיבית וחקר הסרטן. לדברי פרופ' קליסקי, הוא מתעניין מחד במעבר מהמיקרו למקרו, בדרך שבה מערכת המורכבת מהמון חלקיקים קטנים מקבלת תכונות קולקטיביות, ומאידך - באפשרות למצוא את החוקיות בשפע המידע המתקבל ממערכת מורכבת.
מה נלמד במהלך התואר בהנדסת חשמל?
השנתיים הראשונות של לימודי הנדסת חשמל מוקדשות להקניית ידע תיאורטי מוצק במקצועות היסוד: מתמטיקה, פיזיקה, תכנות ואלקטרוניקה. החל משנה ג', בוחרים הסטודנטים והסטודנטיות שני מסלולי לימוד, מתוך חמשת המסלולים הקיימים (תקשורת; עיבוד אותות; אלקטרו-אופטיקה; ננו-אלקטרוניקה; ביו-הנדסה). כל מסלול מעניק ידע תאורטי ומעשי רב בתחומו. לשם העמקת הידע המעשי בפרקטיקה של הנדסת חשמל, מלווה התוכנית במספר רב של קורסי מעבדה, ובפרויקט גמר המאפשר לסטודנטים לממש את הידע שלהם על אלמנט הנדסי ממשי.
מהן ההתמחויות המוצעות בתוכנית ללימודי תואר ראשון בהנדסת חשמל באוניברסיטת בר-אילן?
החל מהשנה השלישית בוחרים הסטודנטים והסטודנטיות במסלול לימודי הנדסת חשמל לתואר ראשון התמחות בשניים מתוך חמשת מסלולי ההתמחות הבאים:
אלקטרו-אופטיקה – לימודי תואר בהנדסת חשמל עם התמחות בהנדסת אלקטרו-אופטיקה מעניקים את הבסיס התאורטי והידע המעשי הנדרש לרתימת האור לבניית התקנים ומערכות אלקטרוניות מתקדמות. בין השאר, ילמדו הסטודנטים על קווי תמסורת ומערכות מיקרוגלים, לייזרים וגלאים אופטיים, התקנים ננו-פוטוניים, תקשורת אופטית, מערכות MEMS, פיזיקה של מוליכים למחצה, סופר רזולוציה ומערכות דימות ועוד.
תקשורת – לימודי תואר בהנדסת חשמל עם התמחות בהנדסת מערכות תקשורת מספקים את הבסיס התאורטי והידע המעשי הנדרש לאפיון, תכנון, פיתוח וניתוח ביצועים עבור מערכות תקשורת אנלוגיות, ספרתיות ואופטיות, מרשת האינטרנט, דרך רשתות סלולריות ועד טכנולוגיית Wi-Fi. בין השאר, ילמדו הסטודנטים עיבוד ספרתי של אותות, טכניקות קליטה ושידור, תורת האינפורמציה, מודלים וניתוח מתמטי של רשתות, אלגוריתמים סטטיסטים לעיבוד אותות ועוד.
ננו-אלקטרוניקה – לימודי תואר בהנדסת חשמל עם התמחות בהנדסת ננו-אלקטרוניקה מעניקים את הבסיס התאורטי והידע המעשי הנדרש לאפיון, פיתוח וייצור התקנים אלקטרוניים זעירים דוגמת מעגלים, שבבים, חיישנים וחלקיקי-זהב לצרכים רפואיים. בין השאר, ילמדו הסטודנטים תהליכי ייצור במיקרו-אלקטרוניקה, מעגלים משולבים ספרתיים ואנלוגיים, התקני ננו-אלקטרוניקה, תכנון מתקדם של מעגלי ומערכות VLSI, טכנולוגיות מבוססות גרפן וחומרים דו-מימדיים, שיטות לתכנון מעגלים בטוחים ועוד.
ביו-הנדסה – לימודי תואר בהנדסת חשמל עם התמחות בהנדסה ביולוגית מספקים את הבסיס התאורטי והידע המעשי הנדרש ליישום עקרונות הנדסיים לפתרון בעיות בתחומי הרפואה והביולוגיה, כמו גם הבנת עקרונות הפעולה של מערכות ביולוגיות, מרמת התא ועד לרמת האורגניזם, במטרה לאפשר תכנון ובניה של מערכות ביולוגיות סינטטיות. בין השאר, ילמדו הסטודנטים דימות רפואי, ביו-סנסורים וביו-צ׳יפים, בקרה למערכות ביולוגיות, ביולוגיה חישובית, ביו-אינפורמטיקה ועוד.
עיבוד אותות – לימודי תואר בהנדסת חשמל עם התמחות בעיבוד אותות מעניקה את הבסיס התאורטי והידע המעשי לניתוח, גילוי ומיצוי מידע מאותות שונים (אותות אנלוגיים, אותות תקשורת, רדיו, מכ"מ, דיבור, תמונה ועוד). בין השאר, ילמדו הסטודנטים כלים הכרחיים לעיבוד אותות דטרמיניסטיים ואקראיים, עיבוד אות מסתגל, מערכות מרובות קצב וערוצים ועיבוד אותות אנלוגיים. במסלול מעבדת חובה, הסוקרת וממחישה את מרבית תחומי הידע שנרכשו, כולל המעבדה יחידה מסוגה בישראל לעיבוד אותות דיבור.
מהן אפשרויות התעסוקה לבוגרי ובוגרות לימודי הנדסת חשמל?
הנה דוגמאות לחלק קטן מהדברים בהם יכולים לעסוק בוגרי תואר ראשון בהנדסת חשמל:
פיתוח עוזרים חכמים :עוזרים חכמים המבוססים על בינה מלאכותית, דוגמת סירי ואלכסה, כוללים את היכולת לזהות אוטומטית אותות דיבור ואותות תמונה, להבין את הפקודות הניתנות להם ולתת להן את המענה המדויק. דוגמה לכך היא הרובוטים שמפתח פרופ' שרון גנות במסגרת פרויקט HORIZON2020, המסוגלים לפתח אינטראקציה עם אנשים בסביבה הומת אדם, בעזרת יכולות שמיעה, ראייה והבנת טקסט. יכולות אלו צפויות בעתיד להתרחב אל מכשירים נוספים וייעודיים.
פיתוח טכנולוגיות רפואיות: גוף האדם נחשב למכונה שאנחנו עדיין לא קרובים להבין לחלוטין כיצד היא עובדת, אבל השילוב של הנדסה וביולוגיה מעלה באופן משמעותי את היכולות שלנו לא רק להבין ולחקור את הגוף – אלא גם להתמודד עם בעיות ומחלות. דוגמה לכך היא מחקרו פורץ הדרך של ד"ר שחר אלון, המנסה לחקור את יכולותיה של מערכת החיסון לריפוי סרטן באמצעות טכנולוגיה שפיתח, המאפשרת להסתכל על תאים בודדים ברזולוציה של מולקולותRNA וחלבונים בודדים - מחקר שזיכה אותו במענק ERC היוקרתי של האיחוד האירופי. דוגמה נוספת הוא מחקרה של פרופ' רחלה פופובצר, שפיתחה טכנולוגיה להובלת תקופות למוח באמצעות ננו-חלקיקי זהב, שזכתה אף היא במענקים רבים ונמצאת בתהליכים אחרונים לקראת פיתוח מסחרי.
עבודה עם תעשיית השבבים: תעשיית השבבים היא תעשייה ענקית ורווחית, הנוגעת כמעט לכל פיתוח של טכנולוגיה מבוססת מחשב. בתחום השבבים יש צ'יפים מסוגים שונים, שעליהם מרכיבים טרנזיסטורים ומהם בונים יחידות חישוב שונות, שעושות דברים שונים. בהתאם, הטכנולוגיה מתפתחת כל הזמן, אם זה בגודל השבב, בחומר ממנו הוא עשוי, בדרגת החוזק שלו, בכמות החומר שהוא מסוגל לעבד או במהירות בה הוא עושה זאת. בכך עוסק, למשל, פרופ' אדם תימן, שהצליח לייצר את הזיכרון המוטמע הקטן ביותר שהודגם בטכנולוגיה של 16 ננומטר, פיתוח שנחשב לאחד הפרויקטים המורכבים ביותר בתחום השבבים שנעשו באקדמיה העולמית אי פעם, ונעשה כאן אצלנו, במעבדות אניקס באוניברסיטת בר-אילן.
פיתוח אמצעים אופטיים לחישה מרחוק: את סגולותיו הנפלאות של האור ניתן לרתום, באמצעות הטכנולוגיה, בדרכים שונות, המשתפרות ומשתכללות כל הזמן. גלאים אלקטרו-אופטיים יכולים לסייע באיתור מטרות צבאיות, הגנה מפני פולשים, מדידת זיהום באוויר ובמים, בחינת הרכב הקרקע, מיפוי, ניטור אסונות, ואף חישה ביולוגית לא פולשנית. בכך עוסק למשל פרופ' עמוס דניאלי, שהצליח בתקופה הקורונה לפתח שיטה לאבחון מהיר של הנגיף, המבוססת על שילוב חלקיקים מגנטים ואופטיקה. הבדיקה מתבצעת על דגימת רוק, שבתוכה מצמידים ל-RNA של הנגיף מולקולה פלורוסנטית, שאליהן נצמדים חלקיקים מגנטיים, שמסייעם לרכז את כל המולקולות למקום אחד – מה שמקל זיהוי אופטי שלהם.
פיתוח שיטות הצפנה ועיבוד מידע אופטיות: תחום האופטיקה הזמנית יכול לשמש לפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחום הצפנת המידע ועיבוד המידע האופטי. הצפנה אופטית וראוטר אופטיים, לדוגמה, יכולים לשנות את הארכיטקטורה של רשתות מודרניות, ולהיות מהירים ויעילים פי עשרות מונים מטכנולוגיה מבוססת אלקטרוניקה. בכך עוסק, למשל, פרופ' מוטי פרידמן, שבמחקריו בשנים האחרונות הצליח, בעבודה משותפת עם ד"ר אלי כהן המתמחה בהנדסה קוונטית, לפתח אינטרפרומטר קוונטי ייחודי הכולל עדשות זמן, ומאפשר מדידה מדויקת של תהליכים מהירים. בנוסף הצליח פרופ' פרידמן, תוך שילוב של אופטיקה לינארית ואופטיקה לא לינארית, לבצע מניפולציה אמיתית בזמן. ולהדגים מחיקת אירוע באורך 50 פיקו שניות מהזמן – מחקר בו גלום פוטנציאל לניצול האופטיקה הזמנית לצרכי עיבוד מידע אופטי.
לקבלת מידע נוסף בנושא לימודי תואר ראשון בהנדסת חשמל בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן צרו קשר דרך עמוד צור קשר ונחזור אליכם בהקדם.
טל: 03-5317733 שלוחה 1 | |
052-8745042 WhatsApp: 052-3956306 | |
Engineering.Faculty@biu.ac.il | |
https://www.facebook.com/Engineering.biu |
תאריך עדכון אחרון : 12/08/2024