פרופ' עמוס דניאלי זכה בשני מענקי מחקר יוקרתיים

פרופ’ עמוס דניאלי מהפקולטה להנדסה, המתמחה בהנדסה ביו-רפואית, זכה בשני מענקי מחקר בינלאומיים יוקרתיים. פרופ' דניאלי מפתח כבר למעלה מ-20 שנה שיטות דיאגנוסטיקה רגישות ומהירות לזיהוי מעבדתי. הכלים אותם הוא מפתח מסייעים בזיהוי מהיר ויעיל של ביו-מרקרים, סממנים המעידים על מחלות, הן בבתי חולים והן באזורים עם משאבים מוגבלים. המענקים, מטעם קרן המדע הדו־לאומית ישראל–ארה״ב (NSF-BSF) ותוכנית Horizon IHI של האיחוד האירופי, משקפים הכרה בינלאומית בעבודתו.

מענק NSF-BSF: זיהוי מחלות זיהומיות ממשפחת פלבי

המענק הראשון בו זכה פרופ' דניאלי ניתן לו מטעם NSF-BSF, בשל עבודתו המשותפת עם פרופ’ קימברלי חאמד-שיפרלי מאוניברסיטת מסצ'וסטס שבבוסטון ועם פרופ’ אלי שוורץ מהמרכז הרפואי שיבא. המענק ניתן להם בעבור פיתוח כלי אבחון חדשני לגילוי מחלות זיהומיות ממשפחת פלבי, כמו הזיקה, קדחת הדנגי וקדחת הנילוס המערבי. "פרופ’ קימברלי חאמד-שיפרלי עוסקת, כמוני, בדיאגנוסטיקה, והיא מפתחת בדיקות אנטיגן מהירות, הדומות לערכות הקורונה הביתיות, לזיהוי וירוסים מהסוג הזה", מספר פרופ' דניאלי. "מה שמייחד את המחקר שלה הוא שהיא משתמשת בנוגדנים לא ספציפיים, ומשתמשת בשיטות של לימוד מכונה ו-AI, כדי לשפר את הספציפיות של הזיהוי. במילים אחרות, המערכת שלה תוכל לזהות לא רק אם המחלה קיימת – אלא באיזה סוג של מחלה מדובר".

הבדיקה שמפתחת פרופ' חאמד-שיפרלי משתמשת בננו-חלקיקים צבעוניים ליצירת 'טביעת אצבע' ייחודית לכל וירוס. שילוב של למידת מכונה יאפשר לזהות וירוסים לא מוכרים לפי מידת הדמיון שלהם לוירוסים ידועים. פרופ' דניאלי תורם למחקר את הידע שלו בדיאגנוסטיקה, ואת המערכת הרגישה והספציפית מאוד שלו, שתשמש להשוואה. "אני אכין בדיקות דומות, אבל עם נוגדנים ספציפיים, כלומר במקרה שלי אנחנו נדע בדיוק באיזה מחלה מדובר. אנחנו נריץ את הבדיקות בשתי המערכות ואז נשווה ביניהן, כדי לשפר את התוצאות של הזיהוי שלה, לוודא ולאמת אותן. התוצאות שלי יסייעו בשיפור ה-AI שלה", מסביר פרופ' דניאלי. "החבר השלישי בצוות, פרופ' אלי שוורץ, הוא רופא מבית החולים שיבא, מומחה עולמי למחלות טרופיות ומחלות מטיילים. הוא יספק את הבדיקות הקליניות ואת הפיקוח הקליני של הפיתוח".

הפרויקט נועד לתת מענה לאיום הגובר של מחלות זיהומיות, המושפע משינויי אקלים, תנועה בינלאומית ומסחר עולמי. כיום, זיהוי מחלות לא מוכרות דורש ריצוף DNA שהוא תהליך איטי, יקר ולא מתאים לאזורים עם משאבים מוגבלים, שבהם מחלות חדשות רבות מתגלות לראשונה. הבדיקה תהיה זולה, פשוטה לשימוש, ותאפשר ייצור מקומי, עם פרוטוקולים פתוחים לשיתוף חופשי.

מענק Horizon: שיפור הטיפול במחלות לב בקרב חולים אונקולוגיים

המענק השני בו זכה פרופ’ דניאלי הוא מענק מטעם תוכנית Horizon IHI של האיחוד האירופי, קונסורציום רחב היקף הכולל 67 קבוצות מחקר מ-21 מדינות, שמטרתו לפתח פתרון רב-תחומי לטיפול משולב בתחום הקרדיו-אונקולוגיה. "הטיפולים שמקבלים חולי סרטן, כמו כימותרפיה וההקרנות, עלולים לגרום לנזק לבבי, מצב שנקרא קרדיו-טוקסיסיטי", מספר פרופ' דניאלי. "המטרה של המחקר הזה היא לעקוב ולטפל במחלות לב שנגרמו כתוצאה מטיפולים לסרטן".

את המחקר מובילה חברת GE HealthCare, והוא משלב מוסדות אקדמיים, רופאים וחברות מובילות בתעשייה. תקציב המחקר לחמש שנים עומד על כ-30 מיליון אירו. גם במקרה זה, תורם פרופ' דניאלי את המערכת שלו לזיהוי ביו-מרקרים, ובמקרה זה – טרופונין, חלבון שמופרש לדם כאשר שריר הלב נפגע. "התקף לב מתרחש כשיש חסימה של עורקים שמובילים חמצן לשריר הלב. כאשר חמצן לא מגיע לתאי שריר הלב הם מתחילים להתפרק, ואז הלב לא יכול להתכווץ. טרופונין הוא אחד החלבונים שאחראי על הכיווץ, וכשהוא משתחרר למחזור הדם אפשר לזהות אותו בדגימות דם, ולהבין שיש בעיה לבבית", מסביר פרופ' דניאלי.

במחקר זה ישתף פרופ' דניאלי פעולה עם חוקר ישראלי נוסף שצורף לקונסורציום, פרופ' אהרון פופובצר, מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים הדסה עין כרם. פרופ' פופובצר יספק את דגימות הדם והרוק, עליהם יבצע פרופ' דניאלי את הבדיקות הדיאגנוסטיות. פרופ’ דניאלי מציין את חשיבות צירוף הצוות הישראלי לפרויקט, בעיקר על רקע דיונים פוליטיים באירופה בנוגע להגבלת השתתפות ישראלית בתוכניות מימון מחקר. "המחקר הזה כולל צוות רב-תחומי מכל העולם, והוא יכול להוות שינוי משמעותי בטיפול במחלות לב בקרב חולי סרטן", הוא מסכם.