מה בין מהנדסים למלפפונים?

גל ההתנדבות ששוטף את הארץ מאז אירועי ה-7.10 לא פסח גם על הפקולטה להנדסה. בתחילת החודש יצא אוטובוס מלא בסטודנטים וסטודנטיות מהפקולטה להתנדב בחקלאות במשקים המרוקנים מכוח אדם. "כשיזמנו את הפעילות הזו תכננו להוציא רק אוטובוס אחד, ותהינו אם נמלא אותו בכלל. אחרי ששלחנו הודעות בקבוצות הוא התמלא מהר מאוד", מספר אור שוחט, היו"ר הטרי של מועצת הסטודנטים של הפקולטה, שיזמה את הפעילות.

לדברי שוחט, סטודנט שנה ג' להנדסת חשמל, במסלולי ביו-הנדסה ואלקטרו-אופטיקה, את הצורך של סטודנטים וסטודנטיות שאינם משרתים במילואים להתנדב ולתרום הבינה מועצת הסטודנטים כמעט מיד. "הסטודנטים שיוועו לפעילות כלשהי, ולא רק התנדבותית – אלא גם חברתית, משהו שיחליף את החוסר הפתאומי של החברים, של המסגרת הלימודית, בצל המלחמה שהקפיאה הכול", הוא אומר. "היוזמות הראשוניות של המועצה היו יותר חברתיות, ונערכו דרך הזום: מפגשים, שיעורי העשרה שהמרצים בפקולטה נתנו, וזה היה נהדר. ואז, כשעניין המשבר בענף החקלאות החל לתפוס תאוצה ברשתות ובחדשות, הבנו שזה מקום שבו אנחנו יכולים לתרום, שיש לנו אנשים שיכולים לעזור. התחלנו להרים טלפונים ולבדוק ברשת, דרך התארגנויות כמו 'אחים למשק', כדי לבדוק מי צריך את העזרה שלנו".

הפור נפל בסופו של דבר על מושב אחיטוב, צפונית מנתניה, בו מספר משקים נזקקו לעזרה. "לא יכולנו לקחת סטודנטים לקו התפר, כי זה מסוכן, אבל משקים בכל הארץ נקלעו למחסור בידיים עובדות, אם זה כי התאילנדים עזבו את הארץ, כי הבעלים והעובדים במילואים או כי קווי האספקה השתנו בגלל המצב", מסביר שוחט. "אני עצמי מכיר את הנושא מקרוב: יש לי במשפחה משק שמנוהל כמעט כולו רק ע"י המשפחה, וכשכולם נמצאים במילואים - אין מי שיעבוד. האנשים האלה צריכים עזרה. אנחנו יכולים לעזור".

אוטובוס המתנדבים של הפקולטה להנדסה הגיע לשדות של מושב אחיטוב ביום ראשון בבוקר. הסטודנטיות והסטודנטים עסקו בקיבוע של שיחי מלפפונים צעירים ובקטיף של מלפפונים ושל עגבניות שרי. "לסטודנטים הייתה חוויה מוצלחת מאוד. היה ייצוג יפה לכל השנים, בנות ובנים, מתיכוניסטים ועד שנה ד', כולל החבר'ה שהיו אמורים להתחיל בפקולטה את שנתם הראשונה וזה נדחה בגלל המלחמה. אפילו דיקאן הפקולטה בכבודו ובעצמו הגיע לעזור לנו" מספר שוחט. "למעשה, בגלל שהביקוש היה גבוה התלבטנו אם למלא אוטובוס נוסף, אבל בסוף החלטנו להישאר עם אוטובוס אחד כפיילוט – וטוב שכך, כי היה לנו הרבה מה ללמוד מבחינה לוגיסטית: אני, למשל, הגעתי במקרה עם רכבי הפרטי, מה שבסוף שיחק לטובתנו כי השדות די רחוקים מהמושב עצמו, כך שלא היה בשטח דברים כמו שירותים, או מי שתייה. אז אנחנו, אנשי המועצה, נסענו והבאנו 72 ליטר מים, וכפפות עבודה, ובמהלך היום עזרנו בהתניידות של הסטודנטים מהמושב למשק ובחזרה. למדנו הרבה מהניסיון הזה, ובפעם הבאה נדע להיערך לכך טוב יותר, ואני בטוח שיהיה מושלם".

אז כן, הפעם הבאה כבר עומדת על הפרק, והמועצה מחפשת בימים אלה את הפרויקט ההתנדבותי הבא. "לי ולמועצה יש הרבה מאוד רעיונות ותכנונים לשנה הקרובה, ולמרות הקושי שנכפה עלינו – אנחנו שמחים לקחת את האתגרים וההזדמנויות שהשנה הקרובה תביא, ואני בטוח שנצליח להוציא ממנה את המקסימום", הוא מסכם. "אני רוצה לציין לטובה את הפקולטה ואת הסטודנטים שלנו, שתמיד מגיבים בהתלהבות לכל רעיון ולכל הזדמנות, וגם מגיעים עם רעיונות משל עצמם. ברגעים כאלה ממש רואים איך הסטודנטים מתגבשים ומחזקים אחד את השני, איך הסגל דואג לנו, כי הפקולטה היא ממש כמו משפחה קטנה. עכשיו אנחנו רק מחכים שחברי וחברות המשפחה הזו שלנו שמשרתים במילואים ישלימו את המשימות שלהם ויחזרו אלינו בשלום, כדי שנוכל להתחיל את שנת הלימודים כמו שצריך".