מהנדסות טובות באמצע הדרך

יום האישה צוין בפקולטה להנדסה במפגש של סטודנטיות לתארים מתקדמים. היום, אותו ארגנה ד"ר מור וייס, החל בהתכנסות ובבראנץ', שכלל כיבוד מפנק ועגלת קפה. אחר כך נערכה פעילות היכרות קצרה, אחר כך נערכה פעילות היכרות קצרה שלאחריה פנו המשתתפות למעגלי שיח. כל אחד ממעגלי השיח הונחה על ידי אחת מחברות הסגל האקדמי.

את המעגל בנושא קשרים עם התעשייה הנחתה דקנית הפקולטה, פרופ' אורית שפי. במהלך הדיון, דברו המשתתפות על היתרונות והחסרונות בעבודה באקדמיה מול התעשייה (למשל, על כך שבתעשייה יש לפעמים יותר משאבים, אבל לפעמים פחות רואים את "התמונה הגדולה" ויש לו"ז פחות גמיש מבחינה מחקרית, ובכלל). עלו גם תחומים בהם אפשר לשלב בין האקדמיה לתעשייה, למשל בחברות סטארטאפ המבוססות על רעיונות שעלו באקדמיה, או במסחור פטנטים. חברות הקבוצה הסכימו כי הן לא צריכות להחליט עכשיו אם להמשיך באקדמיה או בתעשייה – תמיד אפשר להחליט בשלב מאוחר יותר. בנוסף, חודדה העובדה כי חברים וחברות ללימודים – הם הם הקשר לתעשייה, וכמה חשוב לטפח ולשמור על קשרים אישיים.

את המעגל בנושא נטוורקינג (Networking) הנחתה ד"ר הילה חלוץ בן-גל. השאלה הראשונה שנשאלה במהלך הדיון היא למה בעצם זה חשוב? כתשובה, הוצג מאמר חדש שמראה כי גברים נוטים לצטט גברים במאמרים אקדמיים – מה שמשפיע לרעה על מספר הציטוטים של נשים. כך שנטוורקינג יכול לעזור בהגדלת הנראות המקצועית. בהמשך, עלו רעיונות כיצד להעצים את השפעת הנטוורקינג. אחד הרעיונות שעלה הוא השתתפות בכנסים קטנים יותר או עם קבוצות עניין ממוקדות, או בכנסים שמשלבים גם פעילויות חברתיות. למי שמתקשה עם הנושא, הומלץ לתת למי שאיתם היא מדברת לדבר על עצמם, או פשוט לנכוח במקום כדי שיכירו ויזהו את פניה. בנוסף, העלו המשתתפות רעיונות למפגשי נטוורקינג בפקולטה עצמה, ובהם: פתיחת קבוצות של דוקטורנטיות ודוקטורנטים בשנת הסיום, שיוכלו לעזור זה לזו למצוא עבודה; חיזוק הקשר עם בוגרות ובוגרים של הפקולטה, והפסקת קפה משותפת פעם בשבועיים.

את המעגל בנושא איזון עבודה-חיים (Work-life balance) הנחתה ד"ר תמי גולדזק מזרחי. במהלכו, הביעו המשתתפות תסכול מכך שכתלמידות מחקר הן מנהלות את הזמן של עצמן, ולכן אין סוף למחקר ושאר המשימות המקצועיות, שיתפו בתחושות של חוסר איזון בין המחקר לשאר החיים ובתחושה ש"אני לא עושה שום דבר בצורה טובה". מבחינה זו, הוקל למשתתפות לשמוע שהן לא לבד, ושכולן מרגישות כך. לאחר מכן ניתנו כלים פרקטיים להתמודדות עם הנושא, ובהם: תכנון, סדר וארגון; תחימת שעות העבודה, מה שיעזור מנטלית "לשחרר" את שאר המטלות כשעובדות על מטלה מסוימת; וביצוע אאוטסורסינג למה שאפשר. בנוסף, הודגש בשיחה שלפעמים צריך לדעת לשים את הטלפון בצד, שכדאי ללמוד "לשחרר" את הפרפקציוניזם, ושמותר ואף רצוי לקחת הפסקות: זה חשוב ליצירתיות וגם כדי שביתר הזמן אפשר יהיה לעבוד ב-100%. 

את המעגל בנושא איזון בין משימות מקצועיות הנחתה ד"ר עדי מכמל. במהלך השיח עלתה חשיבות הגדרת המשימות, כדי שאפשר יהיה לשבצן בלו"ז, וסיווג שלהן לפי דחיפות וחשיבות: מה שחשוב ודחוף - מטפלות מיד, מה שלא חשוב ולא דחוף – מוציאים לאאוטסורסינג במידת האפשר,  ומה שחשוב אבל פחות דחוף, או דחוף אבל פחות חשוב – מנסות לתעדף, ולשבץ את המשימות החשובות בשעות ביום שבהן אנחנו יותר אפקטיביות.

את המעגל בנושא יחסי עבודה במעבדה הנחתה ד"ר יערה ארז. במהלך השיח הזה נכחה מאוד חשיבותם של הקשרים האישיים, גם בתוך קבוצת המחקר עצמה וגם עם קבוצות אחרות. הומלץ לנסות לבחור ולעבוד עם אנשים ונשים שאנחנו מסתדרות איתם; לנסות ליצור קשרי חברות במעבדה או בקבוצת המחקר, ואף לחזק זאת באמצעות פעילויות גיבוש ולהקדיש זמן לפעילויות חברתיות מעבר לעבודה, למשל לארוחות צהרים משותפות. במקרה שנוצרות בעיות – הודגש כמה חשוב לתקשר אותן, כדי לפתור אותן ללא היווצרות משקעים. 

ההכנות לאירוע היו קפדניות ולקחו בחשבון את רצונן של הסטודנטיות עצמן. "בשנה שעברה קיימנו פאנל עם בוגרות מצטיינות מהפקולטה, שהמשיכו לאקדמיה או לתעשייה, אפשרנו זמן לשאלות מהקהל וקיבלנו שאלות רבות מצד הסטודנטיות. התרשמתי שהן היו שמחות לאפשרות לשיחה 'אחת על אחת' עם חברות סגל. לכן, השנה החלטתי שנקיים מפגשי שיח בקבוצות קטנות, שיאפשרו שיח יותר חופשי בין הסטודנטיות לבין עצמן ועם חברות הסגל", מסבירה ד"ר מור וייס, מארגנת האירוע. "כתבתי מראש רשימה של עשרה נושאים שחשבתי שיוכלו לעניין אותן, הפצנו להן את הרשימה ובחרנו את חמשת הנושאים שהכי עניינו אותן." התגובות מהשטח מראות שאכן, המפגש נחל הצלחה רבה. ניפגש בשנה הבאה!