מאמר של ד"ר הילה חלוץ בן-גל פורסם ב- CHBR

מחקר חדש של ד"ר הילה חלוץ-בן גל ושותפיה, הסטודנט אוריאל זינגר וד"ר אלון סלע, פורסם בכתב העת Computers in Human Behavior Reports. המחקר בוחן את הקשר בין צריכת מידע דרך רשתות חברתיות לבין חוסן ואיכות חיים בתקופת מלחמת שבעה באוקטובר. 

ממשק טכנולוגי מעצב התמודדות בזמן חירום

ממצאי המחקר מצביעים על כך שבעת חרום, כגון מלחמה, צריכת מדיה דיגיטלית ברשתות חברתיות, אינה מהווה רק מקור למידע. "בעתות משבר, הרשת הופכת לממשק טכנולוגי-חברתי , אשר מסייע לאנשים להתמודד עם חוסר-ודאות, לשמור על תחושת שליטה ואף לחזק את החוסן האישי." אומרת ד"ר חלוץ בן-גל. "ממצאי המחקר מדגישים במיוחד את תפקידם של ממשקי אדם-מחשב, אפליקציות ופלטפורמות חברתיות, בעיצוב חוויית ההתמודדות בזמן חירום".​

הטכנולוגיה כעוגן פסיכולוגי

המחקר התבסס על יותר מ־320 משתתפים ישראלים, שדיווחו על הרגלי צריכת חדשות והתנהלות ברשתות, על דפוסי שימוש בטלפון החכם במהלך חודשי המלחמה הראשונים, וכן על רמת איכות חיים וחוסן אישי בתקופת המלחמה. החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת מדיה דיגיטלית ברשתות חברתיות השונות, מדיה מסורתית, חוסן ואיכות חיים, תוך דגש על בחינת האופן הייחודי שבו הטכנולוגיה משמשת לא רק להעברת מידע, אלא גם למאפייני תגובה אנושית אליו. "המסקנה המרכזית היא, כי בניגוד לידוע עד עתה - צריכת מידע בזמן מלחמה דרך רשתות חברתיות מובילה לרמת חוסן גבוהה ולשיפור במדדי איכות חיים", מבהירה ד"ר חלוץ בן-גל.

עם זאת, אחד ההיבטים הבולטים במחקר הוא ההבחנה בין שימוש מודע, מכוון ואקטיבי בממשק הטכנולוגי,  לבין שימוש אוטומטי ולא-מודע. החוקרים מצאו כי דפוסי גלילה והרגלי שימוש לא-מודעים נקשרו לפגיעה באיכות החיים, מה שמחדד את החשיבות של אפיון ועיצוב הממשק ביעילות, שליטה בקצב עדכונים וצריכת מידע רציפה. "ממצא זה משמעותי מנקודת מבט של אינטראקציית-אדם עם הממשק הטכנולוגי: נמצא כי לא רק תוכן המידע משמעותי, אלא גם האופן הייחודי של צריכת המידע, מצד המשתמשים, כמו גם הרגלי השימוש בטכנולוגיה והתגובה הרגשית להם – לכל אלה השפעה ייחודית ופרטנית על רמת החוסן האישית בתקופת מלחמה", מחדדת ד"ר חלוץ בן-גל.

עומס מידע והתנדבות לטובת הקהילה

עוד נמצא במחקר כי התנדבות לטובת הקהילה בתקופת המלחמה הפחיתה עומס מידע ואת תלות המשתמשים בצריכת מידע ברשתות חברתיות לשם שמירה על חוסן אישי. "פעילות קהילתית יכולה לשמש עוגן משלים לזה שמציעות הרשתות החברתיות, ולהפחית את הצורך בחיפוש מתמיד אחר מידע", מסבירה ד"ר חלוץ בן-גל. " בכך, המחקר מציע למעשה קריאה חדשה של תפקיד מממשקים טכנולוגיים ואפליקציות בעת חרום: לא רק סיכון של הצפת מידע וחרדה, אלא גם פלטפורמה אשר באינטראקציה נכונה וחכמה - מובילה לחוסן ואיכות חיים, גם בזמנים קשים".