חוקרות בחזית: סדרת מפגשים לכבוד יום האישה

את יום האישה של שנת 2026 ציינה הפקולטה להנדסה בזום, בסדרת מפגשים מעוררי השראה עם חוקרות הפקולטה, שנערכו בשבוע השני של חודש מרץ. "המטרה הייתה לארח בכל מפגש חוקרת אחרת מהפקולטה, לשיחה פתוחה, קצרה ובלתי אמצעית על המחקר שלה ועל הדרך המקצועית שעברה", מסבירה פרופ' אורית שפי, דיקנית הפקולטה ויוזמת הרעיון. "השיחות פתחו צוהר אל מאחורי הקלעים של הקריירה של החוקרות שעמדו במוקד השיחה, וכוללו נושאים כמו שילוב קריירה עם חיי המשפחה, ואסטרטגיות שונות לניהול איזון מוצלח. אלו היו שיחות מרתקות, וכמובן שניתנה לקהל השתתפות לשאול שאלות".

אל תפחדי מכישלונות

המפגשים נערכו כולם בשבוע השני של חודש מרץ. במפגש הראשון ראיינה ד"ר מיכל ימיני את ד"ר מירי בלאו, שהצטרפה לאחרונה לפקולטה, לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קולומביה שבארה"ב.  ד"ר בלאו סיפרה על דרכה האקדמית וחלקה עצות לניהול קריירה אקדמית. "במהלך המפגש הדגשתי עד כמה חשובה בעיני הדבקות במטרה", מספרת ד"ר בלאו. "למשל, בכל הנוגע להגשה למלגות – אני מגישה כל הזמן, גם אם אני יודעת שרוב הסיכויים שלא אקבל, כי אחד הדברים הכי חשובים בקריירה כחוקרת, ובעיני בכלל בחיים, הוא לא לפחד מכישלון. מכך נובעים שני דברים: הראשון הוא ללמוד לקום אחרי כישלון ולנסות שוב. השני, והנגדי לו – הוא לאמץ את היכולת לשהות בהצלחות. זו היכולת שמחזקת ומאירה את המשך הדרך".

כווני גבוה

במפגש נוסף, ראיינה ד"ר אלכסנדרה סימנובסקי מהתוכנית להנדסת נתונים את ד"ר יולי שביט, חוקרת בפקולטה ומובילת מחקר בינה מלאכותית ב-NVIDIA. "התחלתי בלימודי רפואה, אך תרגיל אחד במדעי המחשב הספיק כדי לשנות את המסלול", משחזרת ד"ר שביט, שהשלימה דוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטת קיימברידג' וצברה ניסיון מחקרי עשיר בסטארט-אפים ובתאגידים מובילים כגון Amazon ו-NVIDIA. העצה שלה משלבת סקרנות עם שאיפה למצוינות: "כל עוד את לא יודעת בדיוק מה את רוצה, לכי בעקבות העניין וכווני הכי גבוה שאפשר. השילוב הזה סלל עבורי את הדרך מהאקדמיה בחו"ל, דרך חברות הטכנולוגיה המובילות ועד להקמת המעבדה שלי".

לדברי ד"ר שביט, המפתח הוא הניסיון לענות על השאלה: מה אני רוצה לעשות בעוד חמש שנים?. היא מבהירה שהעניין אינו תכנון קשיח, אלא דיוק הרצון: "ברגע שהגדרתי לעצמי את המטרה, היה הרבה יותר קל להשיג אותה". גם בעידן ה-AI, היא רואה בכך כלי למימוש: "הבינה המלאכותית פותחת אפשרויות אדירות, אך היא לא מחליפה את הניווט האישי. אל תפחדו להגדיר יעד גם בתנאי אי-ודאות; הדיוק הזה הוא שמאפשר לרתום את הטכנולוגיה לפתרון האתגרים שבאמת מעניינים אתכן ולפתיחת דלתות חדשות."

מצאי את הלב

פרופ' שפי לא רק יזמה וארגנה את סדרת המפגשים – היא אף התארחה באחד מהם, וניהלה שיחה עם ד"ר מיכל ימיני. "במפגש סיפרתי על הדרך שלי, מתחילת דרכי כעתודאית, לשירות הצבאי במודיעין, ואחר כך לתואר השני והשלישי, שבו כבר התחלתי להתעניין בהתארגנות של המוח, שזה התחום שבו אני עוסקת היום", מספרת פרופ' שפי. "שיתפתי שבתואר הראשון לא חשבתי על השני, ובשני לא חשבתי על השלישי, אבל כשנסעתי לפוסט דוקטורט שלי, באוניברסיטת UCSD, כבר הבנתי שהגיע הזמן לגייס את האומץ לבוא ולהגיד: אני רוצה. למעשה, לאורך כל הדרך לא הפסקתי לשאול את עצמי מה בעצם אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה, עד שפתחתי את המעבדה שלי. אז הרגשתי שמצאתי לי את התשובה, ומאז אני לא התחרטתי אפילו ליום".

פרופ' שפי סיפרה במפגש שהיא אוהבת את התחום ההנדסה כי הוא תחום פתוח מאוד, שמאפשר ללכת להרבה מאוד כיוונים. "במעבדה שלי אנחנו מנסים לפענח איך רשת העצבים שלנו, 88 מיליארד תאים שכולם פעילים חשמלית, מתארגנת לכדי רשתות שמעבירות אינפורמציה, ולנצל את המנגנונים האלה כדי להכווין את הצמיחה של תאים שעברו טראומה במבנה מסוים, שיסייע בשיקום עצבי. כך שהעבודה במעבדה ורסטילית מאוד, ממחקר בסיסי לחלוטין ועד פיתוח פלטפורמות יישומיות וכלים לשיקום", היא מסבירה. "אבא שלי תמיד אמר שכדאי ללמוד ולעסוק בליבת העניין, בדבר המרכזי. לי תמיד הייתה נטייה לכיוונים הריאליים, אז בחרתי בפיזיקה ובהנדסה. מבחינתי זה הלב".

נטרלי את הברקסים

במהלך המפגשים, נתנו החוקרות עצות וטיפים לנשים המאזינות להן. "אני, למשל, אף פעם לא הרגשתי קיפוח בגלל שאני אישה, אבל כן שמתי לב שנשים נוטות לשים לעצמן ברקסים, בגלל כל מיני מגבלות חינוכיות או חברתיות או סביבתיות, ושהסוד הוא ללמוד לנטרל את המעצורים האלה, וללכת על מה שאנחנו אוהבות ורוצות בביטחון", אומרת פרופ' שפי. "עצה נוספת, ומצוינת, שניתנה במהלך המפגשים היא למצוא קבוצת עמיתים שאת יכולה להתייעץ איתם, ואני אישית מוסיפה על זה שחלק ממה שכיף במחקר זה שיש לנו את החופש לבחור עם מי אנחנו עובדים".

"עצה נוספת, שגם היא חשובה מאוד בעיני, הייתה שאנחנו לא תמיד חייבות להיות הכי מצטיינות בחדר", ממשיכה פרופ' שפי. "בהקשר הזה, אני מתחברת למה שאמרה ד"ר מירי בלאו, על הצורך לא לפחד מכישלון. הרבה פעמים לנשים יש צורך להוכיח את עצמן, להוכיח שהן טובות יותר, חכמות יותר, חפות משגיאות, ראויות יותר למקום שבו הן נמצאות. ולי חשוב להגיד שלפעמים, זה בסדר להיות כמו כולם. תהיי בדיוק כמו שאת – וזה מצוין".

אנו מודות לחברות הסגל שלקחו חלק באירוע, וכן לד"ר פזית פולק על ההפקה.