המאסטרנטית ניצן בר לב זכתה במקום שלישי בתחרות GAP בכנס בספרד
במסגרת התחרות הכינה ניצן, סטודנטית במעבדה של ד"ר יערה ארז, סרטון pitch קצר, שמסביר את המחקר לקהל הרחב. המחקר בוחן האם ניתן להשתמש בסריקות MRI שגרתיות כדי לנבא תוצאה של טיפול אולטרסאונד ממוקד בקרב מטופלים עם רעד ראשוני
בחודש אוקטובר 2026 נסעה ניצן בר לב, סטודנטית לתואר שני במעבדה של ד"ר יערה ארז, לג'ירונה בספרד, שם השתתפה בכנס השנתי של האגודה האירופית לתהודה מגנטית ברפואה ובביולוגיה (ESMRMB - The European Society for Magnetic Resonance in Medicine and Biology). הכנס, שנערך בפעם ה-42, מפגיש רופאים, פיזיקאים, מהנדסים וחוקרים ממגוון תחומים, כדי להציג ולדון בפיתוחים חדשים בטכנולוגיות MRIוביישומים ברפואה ובביולוגיה. במסגרת הכנס הציגה ניצן פוסטר, והשתתפה בתחרות שמטרתה להנגיש את המחקר לקהל הרחב – בה זכה הסרטון שהכינה במקום השלישי.
המחקר: האם ניתן לנבא תוצאה של טיפול באולטרסאונד ממוקד?
המחקר של ניצן, שנעשה בשיתוף עם בית החולים רמב"ם, בוחן האם ניתן להשתמש בסריקות MRIמוחיות שגרתיות, שנעשות לפני הטיפול, כדי לנבא את התוצאה של טיפול באולטרסאונד ממוקד אצל מטופלים עם רעד ראשוני (essential tremor). "רעד ראשוני נמנה עם הפרעות התנועה הנפוצות ביותר, והסימפטום המרכזי הוא רעד בגפיים. טיפול באולטרסאונד ממוקד הוא טיפול חדשני שאינו פולשני ושיעורי ההצלחה שלו גבוהים, אולם חלק קטן מהמטופלים חווה חזרה של הרעד בחודשים שלאחר הטיפול, וכיום אין לקלינאים דרך לחזות מראש מי מהמטופלים צפוי להגיב לטיפול היטב ומי לא", היא מסבירה.
כדי לבחון את השאלה, השתמשו החוקרות ברדיומיקס, שיטה חישובית שמחלצת מהדמיות רפואיות מספר רב של מאפיינים כמותיים. "מצאנו שמאפיינים מסוימים של מסלול התנועה במוח משפרים את יכולת הניבוי של תוצאות הטיפול, מעבר למידע הקליני הנגיש כיום בקליניקה, כמו גיל, מגדר וחומרת הרעד לפני הטיפול", אומרת ניצן. "לדעתנו, תוצאות המחקר מהוות מעין הוכחת היתכנות לכך שהסריקות השגרתיות שלפני הטיפול מכילות מידע על הסיכוי שלו להצליח. אנחנו מקווים שבעתיד, סריקות שכבר נמצאות בשימוש קליני יוכלו לעזור בבחירת המטופלים המתאימים ולצמצם טיפולים שאינם נחוצים".
הצגת הפוסטר: מפגש מרתק עם חוקרים מובילים
במהלך הכנס בג'ירונה הציגה ניצן פוסטר המתאר את המחקר. "הצגת הפוסטר הייתה מרתקת ומהנה במיוחד. קיבלתי הערות ורעיונות מחוקרים מובילים בתחום, ונשאלתי שאלות שגרמו לי לחשוב על המחקר מזוויות חדשות. בעקבותיהן עלו לי רעיונות לאנליזות נוספות ולכיוונים שבהם אני רוצה להמשיך ולפתח את העבודה", היא מספרת.
זה היה הכנס הבינלאומי הראשון בו השתתפה ניצן, והיא מדווחת שהחוויה הייתה משמעותית ומיוחדת עבורה. "לעיתים קרובות המחקר שלנו נראה ממוקד ומצומצם, ולכן היה מרגש לגלות שהנושאים שאנחנו עוסקים בהם מעוררים עניין בקרב חוקרים ממדינות רבות. נהניתי לעבור בין הפוסטרים, לשמוע הרצאות ולשוחח עם חוקרים מתחומים שונים, ביניהם קולגות של יערה שעובדים על שאלות קרובות לשלנו. גיליתי שחוקרים בכל העולם משתמשים בשיטות דומות לאלה שאני מכירה, אבל גם בגישות אחרות לגמרי, וראיתי כמה נקודות דמיון ושוני יש בין תחומי המחקר".
התחרות: להסביר את המחקר גם לקהל הרחב
בנוסף להצגת הפוסטר, השתתפה ניצן בתחרות GAP (General Audience Pitch), בה המשתתפים מכינים סרטון pitch קצר, שמסביר את המחקר לקהל הרחב, וזכתה בה במקום השלישי. "המטרה היא להסביר את המחקר גם למי שאין לו רקע מדעי, בלי מונחים מקצועיים ובלי פרטים טכניים, ולהתמקד בתמונה הרחבה ובהשפעה של המחקר", היא מסבירה.
הסרטונים הזוכים הוקרנו בטקס הפרסים מול כל משתתפי הכנס. "זו הייתה הזדמנות להציג את המחקר שלנו לקהל גדול, וזו חוויה שלא אשכח מהכנס הבינלאומי הראשון שלי", היא משתפת. "ובכלל, למדתי המון בכנס, ואני מלאת התרגשות לקראת השלבים הבאים של המחקר שלנו".
ותודה לד"ר ארז
ניצן, בת 28, היא סטודנטית לתואר שני במסלול לביו-הנדסה. את התואר הראשון עשתה באוניברסיטת בן-גוריון, במסלול דו-חוגי במדעי המוח ובפסיכולוגיה, ולאחרונה סיימה את השנה השנייה שלה במעבדה של ד"ר יערה ארז. "יערה מלווה אותי לאורך כל שלבי המחקר בסבלנות ובתשומת לב, ואני תמיד מרגישה שחשובה לה ההתפתחות שלי כחוקרת, כמו גם של כל חבריי למעבדה. היא מעודדת אותי לחשוב באופן עצמאי ולסמוך על שיקול הדעת שלי, אבל דואגת שאף פעם לא ארגיש לבד מול אתגר", היא מספרת. "אני רוצה להודות לה במיוחד על ההזדמנות להציג את העבודה שלנו בכנס בינלאומי. יערה היא זו שעודדה אותי להגיש את העבודה לכנס בספרד, ואני מודה לה מכל הלב על התמיכה הגדולה, שאינה מובנת מאליה".
תאריך עדכון אחרון : 22/11/2026