מאמר שהוביל הסטודנט אריאל רודריגז הוצג בכנס ICC 2026

בכנס הדגל השנתי ICC 2026 של קהילת התקשורת באגודת מהנדסי החשמל הבינלאומית IEEE שנערך בגלזגו, סקוטלנד, הציג ד"ר אמיר וייס את המאמר“Learning to Separate RF Signals Under Uncertainty: Detect-Then-Separate vs. Unified Joint Models". את כתיבת המאמר הוביל אריאל רודריגז, עתודאי ובוגר הפקולטה לתואר ראשון בהנדסת חשמל, שעשה את פרויקט הגמר שלו תחת הנחייתו של ד"ר אמיר וייס. "זה המאמר הראשון של קבוצת המחקר שלי שפורסם בהובלת סטודנט לתואר ראשון", אומר ד"ר וייס.

כשמתחברים לאבני היסוד - נהנים

אריאל, בן 23 מפתח תקווה, הוא היום כבר חייל בשירות סדר. הוא למד לתואר ראשון בהנדסת חשמל, בהתמחות בעיבוד אותות ותקשורת. "הגעתי לפקולטה להנדסה אחרי שעשיתי בתיכון 5 יח"ל מתמטיקה, 5 יח"ל פיזיקה ו-10 יח"ל הנדסת תוכנה, ורציתי ללמוד מקצוע שיחבר את הנושאים האלה", הוא מספר. "בחרתי באוניברסיטת בר-אילן אחרי שעשיתי סקר בין האוניברסיטאות השונות, ושמתי לב שקיבלתי יחס הרבה יותר מהיר ואכפתי באימיילים של מזכירות ההרשמה לתואר, שהמשיך גם במזכירות הפקולטה. כשאני מספר לחברים על האוניברסיטה, אני אומר שהצד הביורוקרטי של האוניברסיטה מרגיש אנושי, מה שמשפיע לחיוב על חוויית הלימודים".

הוא בחר להתמחות במסלולי עיבוד אותות ותקשורת, אחרי שהרגיש שהוא מתחבר יותר למתמטיקה בקורסי המבוא שלהם מאשר למתמטיקה של קורסי המבוא בהתמחויות האחרות. "לדעתי, כשמתחברים לאבני היסוד שעליה נשענת ההתמחות, לא 'סובלים' כשפותרים תרגילים טכניים עם משוואות ארוכות, ונהנים שמגיעים לנושאים המעניינים שיש להתמחות להציע", הוא אומר. "בנוסף, התחברתי מאוד גם לקונספט של ההתמחות: תורת עיבוד מידע, הניצול המיטבי שלו, והעברתו ליעד אחר. לדעתי זו צורת מחשבה שכולנו עושים ביום-יום בקשרים בין-אנושיים או בלמידת נושא חדש, רק שבהנדסה זה מתממש באמצעות מודלים מתמטיים, ומבוצע על ידי חשמל, כמו אותות אלקטרומגנטיים או הזיכרון הנמצא במעבד".

"להיות כותב מוביל במאמר אקדמי זו גאווה גדולה"

את פרויקט הגמר שלו ביצע אריאל תחת הנחייתו של ד"ר אמיר וייס. "הפרויקט ממשיך מחקר שעשה ד"ר אמיר וייס על אפשרויות האינטגרציה של למידה עמוקה בעיבוד אותות תקשורת. בימינו כמעט כל מכשיר חשמלי בא עם אפשרות לבצע תקשורת אלחוטית שבדרך כלל נמצאת על אותו תחום תדרים (כמו Wi-Fi), וגורם לכך שמכשירים יכולים להפריע אחד לשני. המחקר של ד"ר וייס הראה שיש פוטנציאל רב לשיפור הקליטה והאיכות של מידע בתחום תדרים הומה על ידי רשת נוירונים, שלומדת להפריד בין אות מידע רצוי שהיה מחובר עם אות מפריע שנקלט יחד איתו. אך נשאר פער בין ההוכחה של הרעיון לבין המימוש שלו במערכות אמיתיות, במחקר המקורי היה צריך ללמד רשת נוירונים על כל זוג שונה של אות רצוי והפרעה. הפרויקט שלי חקר את הצעד הראשון של האם ניתן לעשות את תהליך הלמידה יותר רובסטי, כלומר האם רשת נוירונים אחת מסוגלת לזהות ולהפריד שני סוגי הפרעות מהאות הרצוי שלנו באותם ביצועים ששתי רשתות נוירונים מסוגלות. לשמחתנו התשובה היא כן!".

כאשר רוב התוצאות של המחקר החלו להניב תשובות אמפיריות חיוביות, הציע ד"ר וייס לאריאל להיות הכותב המוביל במאמר שיסכם את הנושא. "כתיבת המאמר הייתה חוויה מאוד מלמדת. האתגר האמיתי היה למצוא דרך לסכם כל כך הרבה חומר רק בשישה עמודים, ולבחון מה ניתן להשמיט ומה חובה לציין, כדי שהקוראים יבטחו במסקנת המחקר. תוך כדי כך נחשפתי לדברים שחושבים עליהם רק מהצד של כותב המאמר, כמו חשיבות בחירת המילים וניסוח הרעיון, או דרך הצגת התוצאות. ד"ר וייס עזר לי כמובן, והדריך אותי לאורך כל שלבי כתיבת המאמר".

"להיות כותב מוביל במאמר אקדמי זו גאווה מאוד גדולה, במיוחד במהלך התואר ראשון, שזה פחות סטנדרטי. המשפחה של אמא שלי הגיעה מאוקראינה, יש לה רקע אקדמי, וכל החיים היא דחפה אותי להשקיע בלימודים. לכן, בשבילי זו מעיין סגירת מעגל, והזדמנות לקצור את הפירות של העבודה הקשה והמאמצים שהשקעתי לאורך השנים בלימודים, בבית הספר ואז באוניברסיטה".

"עכשיו איך אנחנו יכולים לקחת את זה שלב אחד הלאה?"

על המנחה שלו, ד"ר וייס, מספר אריאל ש"לעבוד איתו הייתה חוויה נהדרת. אמיר הוא מנחה מצוין. נפגשנו כל שבועיים בערך כדי לעבוד על הפרויקט, ובכל פעם שהצגתי לו את התוצאות העדכניות הוא אמר: 'יפה מאוד, עכשיו איך אנחנו יכולים לקחת את זה שלב אחד הלאה?'. שנינו בעלי סטנדרט עבודה גבוה, והוא תמיד דחף אותי להמשיך להשקיע בפרויקט, ובהמשך במאמר, תוך כדי הדרכה של על מה רצוי להתמקד", הוא מספר. "במישור האישי, אמיר הוא אדם מאוד אכפתי, והתחשב בי שהיו לי אילוצים אישיים או לימודיים שדחו את ההתקדמות בפרויקט".

גם ד"ר וייס מצידו מפרגן לאריאל. "אריאל היה סטודנט נהדר, שכיף לעבוד איתו. חרוץ, חכם ויסודי. מעבר לכך, המאמר נכתב עם מחבר נוסף מאוניברסיטה במדריד, כך שיצא לי להראות, בעקיפין, את הרמה הגבוהה של הסטודנטים שלנו לתואר ראשון בפקולטה להנדסה. ההצגה בכנס הייתה מעולה, היה עניין רב מהקהל והיו הרבה שאלות בסוף ההרצאה. שמחתי מאוד על כך, אבל במיוחד שמחתי בשביל אריאל שידע לתרגם את הפרויקט המוצלח שלו למאמר יפה".

ההצלחה האקדמית עשתה לאריאל חשק לעוד. "ההתמחות של תקשורת היא עולם מאוד רחב, ובתואר ראשון לומדים על הבסיס ולא מספיקים להגיע לנושאים היותר עמוקים ומורכבים. אני אוהב את המקצוע, ולכן מקווה בשנה הקרובה לחזור לפקולטה לתואר שני בהתמחות זו".