אקדמיה ובינה: הריטריט השנתי של הפקולטה להנדסה

הריטריט השנתי של הפקולטה להנדסה לשנת 2026 נערך בתחילת חודש ספטמבר בירושלים, כשהנושא המרכזי שעמד על הפרק: שיפור ודיוק תוכניות הלימוד של הפקולטה. "המטרה הייתה ליצר מפגש סיעור מוחות בין חברי וחברות הסגל, אל מול על האתגרים העומדים בפני הפקולטה בעידן ה-AI. במהלך הריטריט, לקחנו על עצמנו לאפיין את האתגר ולתת מענה ברמת קורסים פרטניים וברמת תוכנית לימודים אדפטיבית של הפקולטה", מסבירה ד"ר חמוטל דואדי, חלק מהועדת ההוראה בפקולטה, רכזת תוכנית 360 ומארגנת הריטריט. 

הפקולטה להנדסה נבחרה להשתתף בתוכנית "אקדמיה 360" של הות"ת, שמטרתה התאמת תוכניות הלימוד לתואר ראשון כך שיתאימו לעולם הטכנולוגי הדינאמי, בדגש שילוב מיטבי של הבוגר בתעשייה ובקהילה. "חברי וחברות הסגל עוסקים בסוגיות אלו, ובמהלך הריטריט רבים מהם הגיעו עם רעיונות, מה הם רוצים לעשות ואיך אפשר ליישם. עכשיו הפקולטה מגבשת תוכנית פעולה על בסיס רעיונות אלה", אומרת חמוטל. 

איך מלמדים בעידן שבו הידע נגיש לכולם?
את המושב הראשון של הריטריט, "הוראה והנדסה – מסתכלים במראה", פתחו שתי הרצאות קצרות, שעסקו במצב ההוראה במוסדות אקדמיים אחרים. את הראשונה העביר פרופ' אורי נבו מאונ' תל אביב, ואת השנייה – נעם פלדמן, בוגרת הפקולטה, שלומדת בימים אלו בפקולטה לרפואה במכון ויצמן. אחריהן נערך סשן שולחנות עגולים. "חברי וחברות סגל ממגוון תוכניות ומסלולים ישבו יחד במטרה לעודד שיח ורעיונות יצירתיים", מספרת חמוטל. "כל אחד מהשולחנות קיבל אתגר שאיתו אנחנו מתמודדים בפקולטה, וביחד חברי וחברות הסגל דנו והציפו רעיונות ופתרונות למימוש בפקולטה"

בין השאר, דנו חברי הסגל בסוגיות כמו הוראות מיומנויות בעידן בו הידע נגיש לכולם; הוראת תוכנה בעידן ה- Vibe-Coding (תכנות באמצעות צ'ט); התנעת פרויקטים מבוססי למידה בקורסים ובמעבדות הוראה; איך מייצרים בעידן ה-AI משמעות בתרגילים במעבדות; שינוי ה-State of Mindשל הסטודנט; איך הופכים את התואר לחוויה משמעותית מבחינה אישית, חברתית ורגשית; ואיך מסייעים לסטודנט להכין את עצמו לעולם התעסוקה.

כך יסייע ה-AI במחקר
את המושב השני של הריטריט, Human Scientist in the AI loop Symbiotic Scientific thinking הנחתה פרופ’ איילת סגל, המנהלת האקדמית של האשכולות במדור לתוכניות מובנות ולימודי תעודה של בר-אילן, ראשת מעבדתAI & I , ויועצת בינה מלאכותית לפורום נמ״ר. "במושב דובר בין השאר על רתימת ה-AI למחקר, לא ברמת כתיבת המאמרים עם ChatGPT– אלא ממש עבודת עומק. איילת הציגה גישות ודברים שהם מאוד חדשים. זה היה מאוד מעניין ומאיר עיניים" אומרת חמוטל.

כל סטודנט הוא סטארט-אפ
המושב השלישי של הריטריט אירח גם הוא שני מרצים. פרופ' יניב פוקס מהפקולטה לחינוך של בר-אילן דיבר על שילוב בינה מלאכותית בהוראה: ניסיון מעשי ומדיניות מוסדית. "פרופ' פוקס נתן דוגמאות מעשיות בנוגעות לשילוב ה-AI בלימוד, למשל: בהערכה של מטלות. "הוא סיפר לנו, למשל, שבמקום לבקש מהסטודנטים עבודה כתובה, שאותה הצ'ט יכול לעשות בקלות, הוא מבקש מהם להקליט סרטון של עצמם, כשאסור להם להקריא מהדף. אז עצם זה שהם צריכים ללמוד את זה בעל פה גורם להם לחזור ולשנן את החומר, וזה גם מאמן אותם במתן פרזנטציה". דוגמה נוספת שנתן פרופ' פוקס היא סימולציה של מודל תלת-ממדי של מנוע, שבנה עבורו כלי בינה מלאכותית, המאפשרת לפרק אותו ולראות את החלקים, ולראות מהם הכוחות הפיסיקליים הפועלים בו. 

המרצה השני במושב היה פרופ’ חיים צבי דותן ראש הפרוגרמה לחדשנות ב HIT. בהרצאה שלו, הנדסה רב-תחומית: כל סטודנט הוא/היא סטארט-אפ, הוא דיבר על איך להכניס בסטודנטים תשוקה והתלהבות, ולהפוך אותם לסטודנטים שמייצרים פרויקט בפרק זמן אפסי. "פרופ' דותן נתן גם דוגמאות מהניסיון האישי שלו, בפרויקטים חדשניים שהוא יזם. היה לו למשל, חלום, לבנות את גשר הזכוכית הראשון בעולם. החלום הזה נחשב אז לבלתי אפשרי, והוא סיפר איך הוא הגשים אותו, בעלות נמוכה ובזמן קצר מהצפוי".

מה חוקרים עכשיו?
במושב הרביעי והאחרון של הכנס, אותו הנחה פרופ' אלכס פיש, הציגו פרופ' פרדי גבאי מהמכון להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, ואלה שולמן מחברת RedHat. כל אחד מהם דיבר מהצד שלו, על מה מענין ומה חשוב במחקר, באקדמיה ובתעשייה, ואיך הפוקוס השתנה בעידן הבינה המלאכותית. "בעידן המהפכה התעשייתית החמישית, לא די בהקניית ידע טכנולוגי", מסכמת חמוטל, "תפקיד הפקולטה הוא להכשיר את דור העתיד של המהנדסים, כך שיוכלו להוביל לצד ה-AI, תוך פיתוח חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויכולת עבודה סינרגטית עם מערכות אוטונומיות".

לתמונות מהאירוע