חדשות

מה לפיזיקאי חישובי, בפקולטה להנדסה, במעבדה שעוסקת בכלל בביולוגיה ניסויית? ד"ר תומר קליסקי מיישם טכניקות לאיסוף וניתוח ביג דאטה בתחום חקר הסרטן

ביום חמישי 30.3 התקיימה תחרות רובוקאפ ג'וניור 2017, שממנה ייצא הדור הבא של מהנדסים, חוקרים, מדענים וממציאים. במהלך היום התקיימו שלוש תחרויות: הופעת במה, כדורגל והצלה. בנוסף הדגימו מספר קבוצות ליגה חדשה של רובוטים יומנוידים (דמויי אדם) שמשחקים כדורגל. כל הרובוטים בכל התחרויות הם אוטונומיים (עצמאיים).

מדובר במלגה היוקרתית ביותר בישראל לפוסט. מעבר לתמיכה כספית משמעותית לשנת הפוסט הראשונה, המלגה "מסמנת" את הזוכים בה ומקובלת כקריטריון להצטיינות בדוקטורט עצמו. מדי שנה זוכים כעשרה מסיימי דוקטורט בתחום המדעים המדויקים, וכעשרה בתחום מדעי האדם והחברה. אנטמן סיים את לימודי התואר השלישי בהנחייתו של פרופ' אבי צדוק.

מתלבטים אם לצאת לתעשייה או להישאר באקדמיה? בפני סטודנטים מצטיינים לתארים מתקדמים פתוחים שפע של מלגות ומענקים. רוברט גיטרמן, סטודנט לתואר שלישי במסלול ננו טכנולוגיה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן, זכה בשלוש מלגות בשנים האחרונות

בחודש יוני האחרון נערך בפקולטה להנדסה קורס קיץ ראשון וייחודי מסוגו בתחום הננו-פוטוניקה, בו לקחו חלק כשלושים סטודנטים סיניים. מטרת העל, מספר פרופ’ דרור פיקסלר, היא להפוך את הפקולטה לבינלאומית ולמשוך אליה את הסטודנטים הטובים ביותר, מסין ובכלל.

המחקר הביו הנדסי יכול לסייע בפיתוח טכנולוגיות לטיפול בהפרעות נוירופסיכיאטריות. הדוקטורנטית אושרה בצר מפתחת במעבדות של הפקולטה להנדסה וחקר המוח טכנולוגיות חדשניות המבוססות על ננו-חלקיקים לטיפול בדיכאון ובהתמכרויות

ביולוגיה חישובית, המנתחת מקטעי DNA רבים בכלים חישוביים מתחום ה-Big Data, מאפשרת לד"ר גור יערי לחפש תרופות למחלות כמו צליאק, צהבת נגיפית מסוג C, טרשת נפוצה וסרטן

אם אתם או מישהו מהיקרים שלכם יגיע לבית חולים עם כאבים בחזה – אתם רוצים שם את הטכנולוגיה שפיתח ד"ר עמוס דניאלי מהפקולטה להנדסה, המסייעת באיתור התקפי לב

צוות בהובלת ד"ר יוסי מנדל מהמחלקה לאופטומטריה ומדעי הראייה בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת בר-אילן ופרופ' זאב זלבסקי מהפקולטה להנדסה, הציג לאחרונה פיתוח יוצא דופן בתחום הרשתית המלאכותית שעשוי לזרז את התקדמות המחקר בתחום. 

אימונותרפיה הינו מונח כללי לשיטות קליניות המגבירות את היכולת המולדת של המערכת החיסונית לתקוף גידולים סרטניים באופן ספציפי, ולהשמיד אותן. אולם למרות שישנן כמה גישות חדשות ומוצלחות המתבססות על שיטה זו, שמחקרה החל לפני למעלה ממאה שנה, עד היום לא הצליחו חוקרים לצפות באופן ישיר באימונותרפיה בפעולה. כעת, הדוקטורנטית רינת מאיר שינתה את תמונת המצב הזו, באמצעות פיתוח שיטה חדשה למעקב אחרי תאי T ספציפיים לסרטן, במודל חיה.

תחום אבטחת המידע הפך למירוץ החימוש של המאה ה-21, בו האקרים מנסים להתגבר על כל פרוטוקול אבטחה חדש ברגע בו הוא נוצר. מיקסום היתרונות של המהפכה הדיגיטלית ומיזעור הסיכונים שבו מהווה את לב המחקר הקריפטוגרפי שמנהלת ד"ר כרמית חזאי מהפקולטה להנדסה.

בחודש מרץ האחרון, מעבדת מעגלים ומערכות משולבות בקנה מידה ננו (Emerging Nanoscaled Integrated Circuits & Systems Laboratory EnICS) – מעבדת מחקר בפקולטה להנדסה בבר אילן – אירחה כנס מרכזי, תחת הכותרת "אופקים חדשים בתעשיית המוליכים למחצה". הכינוס איפשר ל- EnICS, ביחד עם החברה למחקר ופיתוח של בר אילן (ביראד), לפתוח את דלתותיו לרווחה לתעשיה ולחגוג יום הולדת שנה למעבדה.

מטרתן של רשתות עצביות מלאכותיות הינה לחקות, אין-סיליקו (באמצעות מחשב), את פעולתו הטבעית של המוח, קרי, עיבוד מקביל של מאגרי נתונים מסיביים בזמן אמיתי. כעת, פרופ' זאב זלבסקי מן הפקולטה להנדסה, יחד עם ד"ר אייל כהן, חוקר פוסט-דוקטורנט בפקולטה, וד"ר מיקי לונדון מן האוניברסיטה העברית, מציגים את העיצוב הרעיוני הראשון לרשת עצבית אופטית תוך-סיבית: מעבד פוטוני נייד, בו אותות מבוססי-אור משותפים במבנה של רשת עצבית ממוחשבת עם בקרה מקדימה. מערכת זו, הנמצאת בהליכי רישום פטנט, לא רק מציגה עיבוד מקביל במהירות גבוהה עם צריכת כוח נמוכה, אלא גם מסוגלת לבצע תהליך המובן מאליו כשהוא מתרחש בין אוזנינו: באמצעות הפנמה ועיבוד של מידע חיצוני, רשת אופטית זו מסוגלת ללמוד.

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן הצליחו לפתח שיטת חישה כימית חדשנית המבוססת על סיבים אופטיים העושים שימוש באור העובר דרכם לשם יצירת גלי קול מחוצה להם, תוך קבלת מידע עקיף באשר לסביבה בו נמצאה הסיב. השיטה החדשה תוכל לשפר את יכולות החישה עבור מגוון נרחב של יישומים, לרבות תהליכים תעשייתיים וגילוי מרחוק של כימיקלים