מבר-אילן לדובאי

עוד לפני שהוכר רשמית הסכם השלום עם איחוד האמירויות, הפקולטה להנדסה כבר שלחה לשם נציג: ד"ר פרנב פוואר (Dr. Pranav M. Pawar), שעשה בשנתיים האחרונות את הפוסט דוקטורט שלו במעבדתו של פרופ' אמיר לשם, התקבל למשרת פרופסור באוניברסיטתBITS Pilani  בדובאי. "ישראלים בהחלט צריכים לבוא לבקר בדובאי," אומר ד"ר פוואר. "בשתי המדינות יש פוטנציאל רב לפיתוח דברם חדשים. ישראל חזקה מאוד בטכנולוגיה וביזמות, ותוכל למצוא שוק טוב לשיווק הדברים הללו בדובאי (ובמיוחד ב-UAE)".

ד"ר פוואר, בן 36, הוא יליד העיר פונה שבהודו. אשתו עוסקת ברפואת איורוודה, רפואה הודית מסורתית, והם הורים לילד בן 4. אביו מהנדס אזרחי ואמו בוגרת תואר במדע המדינה. הוא השלים את התואר השני שלו בהנדסת מחשבים באוניברסיטת פונה, והמשיך לדוקטורט באוניברסיטת Aalborg בדנמרק, תוך התמחות בתקשורת אלחוטית. לאחר מכן חזר לעיר הולדתו, לאוניברסיטת MIT-ADT, ועסק בלמידת מכונה, תקשורת אלחוטית וארכיטקטורת מחשבים. שיתוף הפעולה בינו לבין פרופ' אמיר לשם החל בשנת 2018, תחילה בשלט רחוק. בחודש מרץ 2019 הגיע ד"ר פוואר עם משפחתו לבר אילן, וקיבל מלגת PBC עבור עבודתו בנושא טכניקות למידת מכונה לניהול רשתות אלחוטיות. במהלך שהותה בארץ התגוררה המשפחה במעונות של בר אילן. "נהנינו מאוד מהקמפוס של בר אילן. זו ללא ספק האוניברסיטה היפה ביותר שראית אי פעם", הוא אומר. "הקמפוס מאורגן מאוד ונגיש, מעבדות המחקר מצוידות בצורה הטובה ביותר, והפרופסורים פה יודעים לטעת מוטיבציה ולספק סביבת עבודה נעימה. המעונות היו נוחים, נעימים ומצוידים בכל מה שצריכה משפחה".

המחקר של ד"ר פוואר מתמקד בתחום תקשורת אלחוטית ולמידת מכונה. הוא התבצע, כאמור, במעבדה של פרופ' לשם. "במחקר שילבנו תובנות מתורת המשחקים ולמידה ע"י חיזוקים כדי לפתח טכניקות אופטימליות אסימפטוטית לניהול של רשתות אד-הוק. ההשג הטכני העיקרי היה שילוב של למידת חיזוקי עמוקה עם עבודה של פרופ' לשם על נקודת שווי משקל נאש במשחקי הפרעה. התוצאות משפרות מהותית את הגישות הנוכחיות ללמידת חיזוקים לצורך ניהול של רשתות אלחוטיות. התוצאות נשלחו לפרסום בכנס מוביל בתחום התקשורת ומאמר מלא נמצא בשלבי כתיבה מתקדמים".

אל האוניברסיטה בדובאי הגיע, לדבריו, באופן מפתיע למדי. "בחודשים האחרונים הגשתי מומעדות למספר אוניברסיטאות, בהודו ומחוץ לה. אל המשרה בדובאי התראיינתי לראשונה ביוני 2020, ובעוד הראיון המקצועי התנהל היטב - עלו קשיים טכניים בנוגע לאפשרות להגיע לשם מישראל ולהוציא ויזה, כך שהייתי די משוכנע שהנושא ירד מהפרק. אבל אז הגיע הראיון השני באוגוסט 2020, כשהסכם השלום כבר נראה באופק, וב-1 לספטמבר קיבלתי מהם הצעה. אני אסיר תודה על הסכם השלום הזה, ואני משוכנע שהוא ישנה את פני המזרח התיכון."

על ישראל יש לו רק מילים חמות לומר. "ישראל היא אמנם מדינה קטנה, אך יש לה מורשת תרבותית מפוארת, והשפעה גדולה בכל מה שקשור להתפתחות הטכנולוגית הגלובלית. בהודו, ישראל ידועה בזכות החקלאות והצבא שלה, וגם לזה נחשפתי כששהיתי פה. עוד ראיתי את חשיבות ערכי המשפחה בישראל – בדומה להודו: ראיתי את הפרופסורים שלי מטפלים באהבה בילדים שלהם, את הסטודנטים הצעירים גרים עם ההורים ודואגים להם – זה משהו שלא נחשפתי אליו באירופה, למשל. המשפחה שלי ואני נהנינו ממזג האוויר, מהחופים הנחמדים של תל אביב ומהסמטאות של יפו. מבחינתי, ישראל תישאר כמו הבית השני שלי – מקום שבו יש לי חברים טובים, קולגות ואנשים שאכפת להם ממני".