סיפורי הצלחה
"הפקולטה להנדסה נתנה לי המון, גם בפן החברתי והאישי, וכמובן בפן הלימודי. הלימודים מאתגרים, אבל שמים את השם של הפקולטה במקום טוב בתעשייה" מבטיח מיכאל בש, בוגר הפקולטה, מהנדס וריפיקציה ב-Marvell טכנולוגיות
צפו בסרטון ←
"בחרתי ללמוד במסלול של הנדסת חשמל ומוסיקה, מסלול מאוד מגוון ומעשיר שאני קיבלתי ממנו המון. מעבר לידע המקצועי, אני מרגיש שקיבלתי כלים רבים שעוזרים לי להתמודד עם בעיות שונות בעבודה", מעיד אהרון טאוב, בוגר הפקולטה, מהנדס מערכות ב-Apple
צפו בסרטון ←
"הלימודים בפקולטה להנדסה חיזקו אצלי את יצר הסקרנות, ונתנו לי את הבסיס הטכני ואת האינטואיציות המתמטיות הדרושות לתפקיד בעל אופי מחקרי" מספר אריק פרידמן, בוגר הפקולטה, מפתח אלגוריתמים ב-Mobileye
צפו בסרטון ←
"בחרתי ללמוד הנדסת תעשייה ומערכות מידע כי רציתי ללמוד טכנולוגיות בתחום ה-Big Data ובינה מלאכותית, שבעזרתן ניתן להוביל תהליכים בארגונים" מספר אוראל סימנדוייב, סטודנט שנה ג' בתוכנת להנדסת תעשייה ומערכות מידע, Business Analyst ב-Wix
צפו בסרטון ←
הכירו את נעם רוקניאן, היא רק בת 21 וכבר מסיימת תואר שני בפקולטה להנדסה, ומתכננת להמשיך לדוקטורט; היא למדה יפנית באופן עצמאי; היא ברמנית מוסמכת; וכבדת שמיעה ששני הוריה חירשים; נעם רוקניאן, אישה צעירה שמבחינתה השמיים הם הגבול.
הכירו את הגר כפרי, סטודנטית בשנה ד' במסלול המשולב של הנדסת חשמל ומוזיקה. בקרוב היא תיסע לפוליטכניקו מילאנו במסגרת תוכנית חילופי הסטודנטים ארסמוס פלוס. הגר בחרה בלימודי הנדסת חשמל ומוזיקה כי חיפשה מסלול שיאפשר לה להמשיך לעסוק גם במוזיקה ולשלב אותה בחייה הבוגרים.
ברכה וירון לאופר הכירו במסדרונות הפקולטה ונישאו במהלך התואר הראשון. שניהם זכו בפרסי הרקטור והדיקן, סיימו בהצטיינות יתרה והמשיכו, כל אחד במסלול קצת שונה, ללימודים מתקדמים. בטקס הסיום שנערך ב-22.6 הם גם קיבלו, ביחד, את הדוקטורט.
להמשך קריאה>>
הכירו את תמר וישליצקי, בת 27 מרמת השרון, בוגרת הפקולטה להנדסה, משמשת כ-algorithms engineer בחברת verint. התפקיד ברובו מסווג, מה שכן אפשר לספר זה שהיא נמצאת במחלקה העובדת על נושאי הבאזז בעולם רשתות האינטרנט.
להמשך קריאה>>
ד"ר אסף אילוביץ, בן 36, נשוי ואב לשלושה מפתח תקוה, הוא בוגר הפקולטה להנדסה בבר אילן. היום הוא עובד כפיזיקאי בקבוצת CTO בחברת נובה, המפתחת מערכות מדידה לתעשיית המוליכים למחצה שמאפשרות לשלוט ולבקר שלבים מוגדרים בתהליכי ייצור שבבי מחשב, מיד לאחר שבוצעו, וללא צורך להמתין עד להשלמת ייצור השבב.
להמשך קריאה>>
ברכות לארי אשכנזי, זוכה תואר מרצה מצטיין באוניברסיטת בר-אילן. אשכנזי, 30, נשוי + ילדה, תושב גבעת שמואל, הוא בוגר ישיבת "היישוב החדש" בת"א וישיבת "חברון" בגבעת-מרדכי בירושלים. בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל מורחב משולב פיזיקה, ותואר שני בהנדסת חשמל עם התמחות באלקטרואופטיקה. התואר השני נעשה בהנחייתו של פרופ' דרור פיקסלר ("אני חייב לו רבות כבר משנתי הראשונה בפקולטה, כשצירף אותי לקבוצת המחקר שלו").
הוא מלמד לתואר ראשון - פיזיקה 1, מכניקה קוונטית שימושית, שדות אלקטרומגנטיים, אותות אקראיים ורעש. ולתארים מתקדמים - חישוב קוונטי.
להמשך קריאה>>
טלי אילוביץ, היא אחת מ-30 האנשים שמגזין "פורבס" סימן כמצליחות ביותר מתחת לגיל 30. היום היא משמשת כמרצה בכירה במחלקה להנדסה ביורפואית באוניברסיטת תל אביב- אולם את כל הכשרתה עשתה כאן אצלנו, בפקולטה להנדסה בבר אילן.
"בחודש יולי האחרון חזרנו לישראל לאחר פוסט - הדוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, וכעת אני ראש מעבדת מחקר בתחום האולטרסאונד הרפואי", היא מספרת, "אולם את כל התארים שלי עשיתי בהנדסת חשמל בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן.
להמשך קריאה>>
עדן פרגון הוא בן 16.5, וכבר זכה בתעודת מצטיין דיקן, בעקבות לימודי שנה שלישית במסלול הנדסת מחשבים בהתמחות אבטחת סייבר בפקולטה להנדסה בבר-אילן.
פרגון, תושב נתניה ותלמיד תיכון, מספר: "אני חושב שהפקולטה היא מקום המכיל את השילוב של היחס החם והתמיכה מצד הסגל האקדמי והמינהלי, אשר ביחד עם השמירה על המצוינות האקדמית, כמו גם שילוב טכנולוגיות מתקדמות, הופכים את הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן למקום הלימודים הטוב ביותר שיכולתי לבחור לעצמי. אני ממליץ בחום לכל אחד ואחת ללמוד בו. בנוסף, ארצה בהזדמנות זו להודות למשפחה ולחברים שלי, שתמכו בי לאורך כל הדרך".
זכייה במלגת ות"ת למצוינות בתחומי ההייטק
אור שמש, בת 27, למדה בנס ציונה, התגייסה ומשם המשיכה לאוניברסיטת בר אילן. סיימה תואר ראשון בפיסיקה ומדעי המוח ומשם המשיכה לתואר שני במסלול ביו-הנדסה בפקולטה להנדסה תחת הנחייתו של פרופ' גור יערי. כשהיא לא במעבדה, היא משמשת כרקדנית מחול מודרני וקלאסי.
כך תראה הקריירה שלך
הסטודנטית שני הייזלר, מלגאית אינטל לעידוד נוכחות נשית בעולם ההייטק, הרימה בפקולטה ערב שסיפק כלים להשתלבות בשוק העבודה
להמשך קריאה>>
"הכנה ללימודי הנדסת חשמל"
שרה ארנסט יזמה וארגנה פרויקט חונכות לסטודנטיות שנה א', שיבטיח להן נחיתה רכה בפקולטה. הפרויקט זיכה אותה במלגת אינטל לקידום נשים במקצועות הטכנולוגיה וההייטק
להמשך קריאה>>
הצלחות במעבדה, הצלחות בבריכה
כשהמאסטרנטית איילת פרס לא במעבדה של פרופ’ גור יערי – בה הצליחה לאחרונה לפתח כלי חישובי לניתוח רצפים גנטיים של נוגדנים – היא שומרת על השער של נבחרת ישראל לנשים בכדורמים
להמשך קריאה>>
תחום השבבים: העתיד כבר כאן
ד"ר אדם תימן מספר על מעבדת SoC, השייכת למרכז המחקר EnICS בפקולטה להנדסה, ומובילה את תחום תכנון השבבים באקדמיה בארץ
להמשך קריאה>>
רשתות תקשורת: מבט לעתיד
ד"ר בנימין זיידל מנסה, באמצעות כלים מתורת האינפורמציה, לחזות איך יראה העתיד התקשורתי שלנו, בעולם שבו ייושם האינטרנט של הדברים
להמשך קריאה>>
חזק באלגוריתמים
באמצעות אלגוריתמי קירוב, אלגוריתמים מקוונים ואלגוריתמים מבוזרים, מנסה ד"ר דרור רביץ לפתור בעיות הנוגעות למערכות מחשבים
לכתבה המלאה>>
אלקטרו אופטיקה בשירות הרפואה
מחקרו פורץ הדרך של ניסן אוזנה בתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית זיכה אותו בפרס קרן וולף
להמשך קריאה>>
עלה על הגל
מה הקשר בין תעלומה שהטרידה יורדי ים במשך מאות בשנים לבין מחקר שמתבצע בימים אלה במעבדה לאופטיקה זמנית בפקולטה להנדסה בבר אילן?
להמשך קריאה>>
מצוינות לצד התנדבות
מחקר אקדמי פורץ דרך, לצד עבודה התנדבותית, זיכו את חגי דיאמנדי במלגת עזריאלי היוקרתית
להמשך קריאה>>
מצוינות אקדמית יוצאת דופן
הדוקטורנטית ברכה לאופר גולדשטיין זכתה בפרס קרן וולף לדוקטורנטים מצטיינים
לכהמשך קריאה>>
הולכה עצבית "בשלט רחוק"
מיכל מרכוס, זוכת מלגת משרד המדע, מפתחת שיטות לשליטה מגנטית על תאי עצב
להמשך קריאה>>
מחקר עטור פרסים
מחקרו של ערן ברנוי זיכה אותו, רק בשנה האחרונה, בשני פרסים ובמלגה אחת
להמשך קריאה>>
מצלמה שמודדת לחץ דם ממרחק של 400 מטרים
לפרופסור זאב זלבסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת ההייטק Continuse Biometrics - CU, יש מצלמה. הוא יכול לכוון אותה אליכם, ולקרוא באמצעותה נתונים מדויקים, בנוגע למצבכם הגופני כמו קצב הנשימה שלכם, פעימות לב, לחץ דם, אפילו רמות אלכוהול וסוכר בדם. ההמצאה שגרמה ל"כלכליסט" להקדיש כתבה גדולת מימדים.
להמשך קריאה>>
להביא חדשנות לעולם הרפואה
בשנת 2014 הקים ד"ר אסף שחמון את הסטארט-אפ שלו, המבוסס על פטנטים שפיתח במהלך הדוקטורט שלו בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת בר אילן. החברה, "זי-סקוואר", מייצרת אנדוסקופ חד פעמי זעיר שיכול לשמש למגוון רחב של אינדיקציות רפואיות. "הוא עד כדי כך קטן, למעשה, שהוא יכול לפתוח תחומים חדשים ולספק אינדיקציות שעד היום לא היו קיימות, למשל בתחומי הגניקולוגיה והאף-אוזן גרון." מספר שחמון. "הוא מספק פתרון מתקדם ביותר מכיוון שהוא בעל רזולוציה מאוד גבוהה בהתקן מאוד קטן, שטרם נראה כמותו".
להמשך קריאה>>
בדיקות אופטומטריות דרך אפליקציה
חברת Six over six, שבראשה עומד ד"ר עופר לימון, בוגר כל שלושת התארים מהפקולטה להנדסה, מבוססת על טכנולוגיה פורצת דרך המבצעת בדיקות אופטומטריות מלאות באפליקציה מבוססת תוכנה בלבד. "את הטכנולוגיה פיתחנו בזכות הסתכלות שונה על האופטיקה ועל הפיזיקה ממה שהייתה מקובלת היום, ומתוך הבנה מעמיקה של אופטיקה וניסיון של שנים בעבודה לצד אופטומטריסטים." הוא אומר. "היא מאפשרת לאנשים לבצע את אותה המדידה, בטלפון הנייד שלהם, בזמן שנוח להם ובלי לצאת מהבית, ולהשתמש בפלטפורמות של סחר אלקטרוני כדי לרכוש משקפי ראייה לרחוק".
להמשך קריאה>>
להביא חדשנות לעולם הרפואה
בשנת 2014 הקים ד"ר אסף שחמון את הסטארט-אפ שלו, המבוסס על פטנטים שפיתח במהלך הדוקטורט שלו בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת בר אילן. החברה, "זי-סקוואר", מייצרת אנדוסקופ חד פעמי זעיר שיכול לשמש למגוון רחב של אינדיקציות רפואיות. "הוא עד כדי כך קטן, למעשה, שהוא יכול לפתוח תחומים חדשים ולספק אינדיקציות שעד היום לא היו קיימות, למשל בתחומי הגניקולוגיה והאף-אוזן גרון." מספר שחמון. "הוא מספק פתרון מתקדם ביותר מכיוון שהוא בעל רזולוציה מאוד גבוהה בהתקן מאוד קטן, שטרם נראה כמותו".
להמשך קריאה>>
מצוינות בשניים
כשד"ר טלי אילוביץ' התלבטה, בתחילת דרכה, היכן כדאי לה ללמוד היא שאלה את דינה ימיני, ראש מנהל הפקולטה להנדסה של בר אילן: למה בעצם אני צריכה לבחור בכם? דינה הבטיחה לה שהיא לא תתחרט, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית. תשע שנים מאוחר יותר, כשהמריאה לפוסט דוקטורט באוניברסיטת דייויס שבקליפורניה, הצטרפו אליה בעלה, ד"ר אסף אילוביץ' – אותו הכירה במסדרונות הפקולטה - ושלושת ילדיהם הקטנים.
להמשך קריאה>>
הוראה כשליחות
אף על פי שסיים את הדוקטורט שלו בתחום מבוקש מאוד – ד"ר קובי כהן בחר להישאר באקדמיה, והצטרף לאחרונה לסגל האקדמי של המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב כמרצה בכיר. "יש לי סיפוק רב מכך שעבודתי כחבר סגל אקדמי באוניברסיטת בן-גוריון מאפשרת לי לחקור נושאים שבחזית הטכנולוגיה, ולתרום לקידום המדע. מעבר למצוינות במחקר, אני רואה בהוראה וטיפוח דור העתיד של מדינת ישראל שליחות ואחריות" הוא אומר.
להמשך קריאה>>
מאמר הסטודנט המצטיין
בעבודת הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופסור שרון גנות ופרופסור יעקב גולדברגר, מתמקד שלומי חזן בעיבוד אותות דיבור ולמידה עמוקה. "הטכנולוגיה שעליה אני עובד מיועדת לדיבור עם מכשירים - טאבלטים וסמארטפונים, למשל, וגם מכשירי בית חכם כמו גוגל הום או אמזון אקו - שבנוכחות רעש איכות זיהוי הדיבור שלהם מאוד נמוכה. המטרה שלי היא לנקות רעשים חיצוניים ולהשאיר רק את קולו של הדובר הרצוי כך שזיהוי הדיבור ישתפר." הוא מסביר. "ישנן שתי דרכים עיקריות לעבד אותות: יש עיבוד סטטיסטי, על בסיס מודלים מתמטיים וסטטיסטיים, ויש עיבוד מבוסס למידה עמוקה, שמטרתו לזהות דפוסים באמצעות אימון על המון דוגמאות פתורות מוכרות. אני משלב בין שני העולמות."
לכתבה המלאה>>
רואים רחוק - הטכנולוגיה שפיתח ד"ר עופר לימון
מספקת פתרונות ראייה ל-2.5 מיליארד אנשים ברחבי העולם
Six over six, החברה שבראשה עומד ד"ר עופר לימון, בוגר כל שלושת התארים מהפקולטה להנדסה, מבוססת על טכנולוגיה פורצת דרך המבצעת בדיקות אופטומטריות מלאות באפליקציה מבוססת תוכנה בלבד. "את הטכנולוגיה פיתחנו בזכות הסתכלות שונה על האופטיקה ועל הפיזיקה ממה שהייתה מקובלת היום, ומתוך הבנה מעמיקה של אופטיקה וניסיון של שנים בעבודה לצד אופטומטריסטים." הוא אומר. "היא מאפשרת לאנשים לבצע את אותה המדידה, בטלפון הנייד שלהם, בזמן שנוח להם ובלי לצאת מהבית, ולהשתמש בפלטפורמות של סחר אלקטרוני כדי לרכוש משקפי ראייה לרחוק".
לכתבה המלאה >>
ניר לאופר בקריירה בינלאומית מאתגרת -
דירקטור לניהול מוצר בחברה שוויצרית
את ניר לאופר, 38, אנחנו תופסים בשדה התעופה. הרגע הוא חזר מטורנטו, קנדה, אליה נסע במסגרת תפקידו, כדירקטור של ניהול מוצר בחברה השוויצרית Oscilloquartz, העוסקת בסנכרון של רשתות תקשורת ומייצרת שעונים אטומיים ומבוססי GPS. "בשלוש השנים שאני בתפקיד הזה יצא לי להסתובב בכל העולם כמעט, לפגוש לקוחות, להרצות בכנסים ולהפגש עם מרכזי הפיתוח שלנו ", הוא מספר. "חלק ניכר מהזמן אני מבלה בחו"ל, בין השאר בארצות הברית, קנדה, אירופה, אוסטרליה ואסיה. אפילו יצא לי, במקרה, להיות ביפן ב-2011, בזמן רעידת האדמה הגדולה שגרמה לצונאמי.
לכתבה המלאה >>
מסבירים פנים לד"ר שמוליק מרקוביץ'- גולן
שלושה תארים עשה ד"ר שמוליק מרקוביץ' - גולן, בן 36, בהנדסת חשמל, עם התמחות בעיבוד אותות דיבור. את הפוסט-דוקטורט הוא עושה בימים אלו. "בעיבוד אותות דיבור אנחנו משפרים אותות שמגיעים ממיקרופונים, שהם תערובת של דיבור ורעשים. אנו מנסים להפחית רעש, עיוותים והפרעות ולייצר אות מובן יותר ובאיכות גבוהה יותר. השימושים הם מגוונים: שיחות בטלפונים סלולריים, טאבלטים ומחשבים ושליטה קולית במערכות", הוא אומר. "אני אוהב את התחום הזה. הוא מאתגר ומערב בתוכו הרבה תיאוריה והבנה עמוקה. בנוסף, הוא מוחשי. עיבוד קול, וגם עיבוד תמונה ווידאו ועיבוד תמונה, הם תחומים שבהם ממש אפשר אחר כך לשמוע ולראות את ההשפעה של האלגוריתם.
לכתבה המלאה >>
מישהו לרוץ איתו - נדב ארבל
במסגרת פרויקט הגמר שלו בתואר השני, פיתח נדב ארבל בהנחייתו של פרופ' אבי צדוק, מד טווח לייזר שמבוסס על קידוד זמני של אותות מחזוריים. "במקום לשלוח פולס אחד חזק של אור ולמדוד את הזמן עד שהוא חוזר בחזרה, שלחתי סדרה של פולסים חלשים יותר ואחר כך ביצעתי חישוב שכיווץ את הסדרה הזו לפולס אחד ובעזרתו ידעתי לחשב את המרחק שעבר האור", הוא מסביר. "היתרון של המדידה הזו הוא שהעוצמה שבה צריך לשדר חלשה הרבה יותר, וזה חוסך באנרגיה וגם מקשה על זיהוי שלך בסביבה. בנוסף, הרכיבים שבהם השתמשתי במערך הם רכיבים זולים וקלים יחסית להשגה."
להמשך קריאה >>
ברכות לרוברט גיטרמן דוקטורנט בפקולטה אשר יקבל השנה את פרס נחמיה לבציון ז"ל המוענק לעשרה דוקטורנית מצטיינים אשר גדלו באזורי הפריפריה נושא התזה של רוברט לתואר השני היה תכנון ואופטימיזציה של זיכרונות על שבב. במסגרת לימודיו האקדמיים הוא כתב והשתתף בכתיבת 15 כתבי עת אקדמיים ואף רשם 2 פטנטים. "כיום תחום המחקר שלי עוסק בזיכרונות למערכות-על-שבב בתחום הננו אלקטרוניקה", מסביר רוברט. מערכות-על-שבב קיימות כמעט בכל מכשיר אלקטרוני, כמו מחשבים ניידים וטלפונים חכמים, והזיכרונות בהם תופסים מעל ל50% משטח. "מטרת המחקר היא לפתח מבני זיכרון וטכניקות חדשות כדי להקטין משמעותית את השטח שתופס הזיכרון, ואת ההספק שלו. כך חיי הסוללה יתארכו משמעותית והביצועים של המכשירים הניידים רק ישתפרו", אומר רוברט.
פרופ' אורית שפי, מדענית פורצת דרך בתחום הסרטן והמוח
המדעניות הישראליות ניצבות בחזית המחקר העולמי בשני שדות מרכזיים: חקר הסרטן וחקר המוח. תאי דם לבנים בולעניים המונעים את סרטן השד, שיקום מערכת העצבים ועצירת מנגנון ההתפשטות של מלנומה, הם רק חלק מרשימת הפיתוחים. 'ליידי גלובס' מציג את שבע המדעניות שפרצו השנה את הדרך וביניהן פרופ' אורית שפי. פריצת הדרך של פרופ' שפי: ייצור רכיב המוזרק לגוף בצורה נוזלית, על בסיס ג'ל ומתמצק בגוף באופן המשקם את מערכת העצבים.
להמשך קריאה >>
רק פעם בכמה שנים מפרסם מגזין "נשים" שער עם מישהי שהיא לא סלבית.
הפעם הזו מתרחשת השבוע.
פרופ' רחלה פופובצר מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן נבחרה לככב בשער בשל יכולותיה המופלגות, כישוריה המפעימים והחזון שלה - שעתיד לשנות את הטיפול בחולי הסרטן בכל רחבי העולם.
רחלה, גאים בך!