סיפורי הצלחה

מאמר הסטודנט המצטיין
בעבודת הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופסור שרון גנות ופרופסור יעקב גולדברגר, מתמקד שלומי חזן בעיבוד אותות דיבור ולמידה עמוקה. "הטכנולוגיה שעליה אני עובד מיועדת לדיבור עם מכשירים - טאבלטים וסמארטפונים, למשל, וגם מכשירי בית חכם כמו גוגל הום או אמזון אקו - שבנוכחות רעש איכות זיהוי הדיבור שלהם מאוד נמוכה. המטרה שלי היא לנקות רעשים חיצוניים ולהשאיר רק את קולו של הדובר הרצוי כך שזיהוי הדיבור ישתפר." הוא מסביר. "ישנן שתי דרכים עיקריות לעבד אותות: יש עיבוד סטטיסטי, על בסיס מודלים מתמטיים וסטטיסטיים, ויש עיבוד מבוסס למידה עמוקה, שמטרתו לזהות דפוסים באמצעות אימון על המון דוגמאות פתורות מוכרות. אני משלב בין שני העולמות."
לכתבה המלאה>>

רואים רחוק - הטכנולוגיה שפיתח ד"ר עופר לימון
מספקת פתרונות ראייה ל-2.5 מיליארד אנשים ברחבי העולם
Six over six, החברה שבראשה עומד ד"ר עופר לימון, בוגר כל שלושת התארים מהפקולטה להנדסה, מבוססת על טכנולוגיה פורצת דרך המבצעת בדיקות אופטומטריות מלאות באפליקציה מבוססת תוכנה בלבד. "את הטכנולוגיה פיתחנו בזכות הסתכלות שונה על האופטיקה ועל הפיזיקה ממה שהייתה מקובלת היום, ומתוך הבנה מעמיקה של אופטיקה וניסיון של שנים בעבודה לצד אופטומטריסטים." הוא אומר. "היא מאפשרת לאנשים לבצע את אותה המדידה, בטלפון הנייד שלהם, בזמן שנוח להם ובלי לצאת מהבית, ולהשתמש בפלטפורמות של סחר אלקטרוני כדי לרכוש משקפי ראייה לרחוק".
לכתבה המלאה >>

ניר לאופר בקריירה בינלאומית מאתגרת -
דירקטור לניהול מוצר בחברה שוויצרית
את ניר לאופר, 38, אנחנו תופסים בשדה התעופה. הרגע הוא חזר מטורנטו, קנדה, אליה נסע במסגרת תפקידו, כדירקטור של ניהול מוצר בחברה השוויצרית Oscilloquartz, העוסקת בסנכרון של רשתות תקשורת ומייצרת שעונים אטומיים ומבוססי GPS. "בשלוש השנים שאני בתפקיד הזה יצא לי להסתובב בכל העולם כמעט, לפגוש לקוחות, להרצות בכנסים ולהפגש עם מרכזי הפיתוח שלנו ", הוא מספר. "חלק ניכר מהזמן אני מבלה בחו"ל, בין השאר בארצות הברית, קנדה, אירופה, אוסטרליה ואסיה. אפילו יצא לי, במקרה, להיות ביפן ב-2011, בזמן רעידת האדמה הגדולה שגרמה לצונאמי.
לכתבה המלאה >>

מסבירים פנים לד"ר שמוליק מרקוביץ'- גולן
שלושה תארים עשה ד"ר שמוליק מרקוביץ' - גולן, בן 36, בהנדסת חשמל, עם התמחות בעיבוד אותות דיבור. את הפוסט-דוקטורט הוא עושה בימים אלו. "בעיבוד אותות דיבור אנחנו משפרים אותות שמגיעים ממיקרופונים, שהם תערובת של דיבור ורעשים. אנו מנסים להפחית רעש, עיוותים והפרעות ולייצר אות מובן יותר ובאיכות גבוהה יותר. השימושים הם מגוונים: שיחות בטלפונים סלולריים, טאבלטים ומחשבים ושליטה קולית במערכות", הוא אומר. "אני אוהב את התחום הזה. הוא מאתגר ומערב בתוכו הרבה תיאוריה והבנה עמוקה. בנוסף, הוא מוחשי. עיבוד קול, וגם עיבוד תמונה ווידאו ועיבוד תמונה, הם תחומים שבהם ממש אפשר אחר כך לשמוע ולראות את ההשפעה של האלגוריתם.
לכתבה המלאה >>

מישהו לרוץ איתו - נדב ארבל 
במסגרת פרויקט הגמר שלו בתואר השני, פיתח נדב ארבל בהנחייתו של פרופ' אבי צדוק, מד טווח לייזר שמבוסס על קידוד זמני של אותות מחזוריים. "במקום לשלוח פולס אחד חזק של אור ולמדוד את הזמן עד שהוא חוזר בחזרה, שלחתי סדרה של פולסים חלשים יותר ואחר כך ביצעתי חישוב שכיווץ את הסדרה הזו לפולס אחד ובעזרתו ידעתי לחשב את המרחק שעבר האור", הוא מסביר. "היתרון של המדידה הזו הוא שהעוצמה שבה צריך לשדר חלשה הרבה יותר, וזה חוסך באנרגיה וגם מקשה על זיהוי שלך בסביבה. בנוסף, הרכיבים שבהם השתמשתי במערך הם רכיבים זולים וקלים יחסית להשגה."
להמשך קריאה >>

ברכות לרוברט גיטרמן דוקטורנט בפקולטה אשר יקבל השנה את פרס נחמיה לבציון ז"ל המוענק לעשרה דוקטורנית מצטיינים אשר גדלו באזורי הפריפריה  נושא התזה של רוברט לתואר השני היה תכנון ואופטימיזציה של זיכרונות על שבב. במסגרת לימודיו האקדמיים הוא כתב והשתתף בכתיבת 15 כתבי עת אקדמיים ואף רשם 2 פטנטים. "כיום תחום המחקר שלי עוסק בזיכרונות למערכות-על-שבב בתחום הננו אלקטרוניקה", מסביר רוברט. מערכות-על-שבב קיימות כמעט בכל מכשיר אלקטרוני, כמו מחשבים ניידים וטלפונים חכמים, והזיכרונות בהם תופסים מעל ל50% משטח. "מטרת המחקר היא לפתח מבני זיכרון וטכניקות חדשות כדי להקטין משמעותית את השטח שתופס הזיכרון, ואת ההספק שלו. כך חיי הסוללה יתארכו משמעותית והביצועים של המכשירים הניידים רק ישתפרו", אומר רוברט.

פרופ' אורית שפי, מדענית פורצת דרך בתחום הסרטן והמוח
המדעניות הישראליות ניצבות בחזית המחקר העולמי בשני שדות מרכזיים: חקר הסרטן וחקר המוח. תאי דם לבנים בולעניים המונעים את סרטן השד, שיקום מערכת העצבים ועצירת מנגנון ההתפשטות של מלנומה, הם רק חלק מרשימת הפיתוחים. 'ליידי גלובס' מציג את שבע המדעניות שפרצו השנה את הדרך וביניהן פרופ' אורית שפי. פריצת הדרך של פרופ' שפי: ייצור רכיב המוזרק לגוף בצורה נוזלית, על בסיס ג'ל ומתמצק בגוף באופן המשקם את מערכת העצבים.
להמשך קריאה >>

רק פעם בכמה שנים מפרסם מגזין "נשים" שער עם מישהי שהיא לא סלבית. 
הפעם הזו מתרחשת השבוע.
פרופ' רחלה פופובצר מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן נבחרה לככב בשער בשל יכולותיה המופלגות, כישוריה המפעימים והחזון שלה - שעתיד לשנות את הטיפול בחולי הסרטן בכל רחבי העולם.
רחלה, גאים בך!