מזור לנפש דואבת

ביו הנדסה יכולה לסייע רבות בפיתוח טכניקות טיפוליות וטכנולוגיות לאיתור מחלות ובעיות פיזיות מסוגים שונים. אושרה בצר, דוקטורנטית במסלול משולב של חקר המוח בהנחיית פרופסור גל ידיד, וביו-הנדסה בהנחיית פרופ' רחלה פופובצר, מפתחת במסגרת מחקרה טכנולוגיות המבוססות על ננו-חלקיקים על מנת לטפל בהפרעות נוירו פסיכיאטריות, ובהן דכאון והתמכרויות.

בצר, נשואה ואם לשישה, למדה מדעי המחשב וסטטיסטיקה בבר אילן, עבדה בתעשיית ההיי-טק תשע שנים, למדה תואר נוסף בקלינאות תקשורת ואודיולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ועבדה במכוני שמיעה. לפני ארבע שנים החליטה לחזור לאקדמיה. "אני מאוד אוהבת ללמוד, ואחרי שנים בתעשייה הבנתי שמחקר יותר מעניין ומאתגר אותי מיישום", היא אומרת. "חיפשתי משהו שמשלב בין כל התחומים שלמדתי, את החישוביות, השמיעה והשפה, ולכן הלכתי ללימודי חקר המוח, שהוא תחום מולטידיסיפלינרי המשלב תחומים מגוונים. במהלך תקופת התואר השני בחקר המוח קראתי ראיון עם פרופ' רחלה פופובצר, בו היא תיארה את מחקרה החדשני על שימוש בננו-חלקיקי זהב לדימות וטיפול ממוקד בסרטן. פניתי אליה בבקשה להנחות אותי לדוקטורט תוך התמקדות בהפרעות מוחיות. לשמחתי, היא הסכימה, וכך, יצרנו קשר עם פרופ' גל ידיד, מהמחלקה לחקר המוח שעוסק בתחום הניורו-פסיכו-פרמקולוגיה."

המחקר הראשון של בצר כלל מעקב אחר תאי גזע לטיפול בדיכאון באמצעות סימון התאים בננו חלקיקי זהב, ודימות במכשיר הסי.טי. המעקב אפשר לוודא לאילו אזורים במוח נדדו התאים, האם האזורים הללו קשורים לפתולוגיה ומהן ההשלכות הטיפוליות הנגזרות מכך. "הצלחנו לסמן את התאים ולעקוב אחריהם במשך כחודש, ראינו שהם אכן נודדים לאזורים הרלוונטיים במוח, והצלחנו לכמת את התאים בכל אחד מהאזורים הללו. כמו כן מבחנים התנהגותיים שנערכו בתום התקופה הנ"ל הראו שיפור במדדי הדיכאון. המחקר הזה ומחקר המשך פורסמו בעיתונים מעולים, בינהם "ACS Nano" ו- "Scientific Reports"."בשלב הבא בדקנו את אותה השיטה בהתמכרות לסמים, לקוקאין, וגם במודל זה ראינו שהתאים נודדים לאזורים הקשורים להתמכרות, כמו גם שיפור התנהגותי. בנוסף, אנחנו מנסים למצוא שיטות נוספות המבוססות על ננו-חלקיקים כדי להוביל תרופות לטיפול בהפרעות נוירו-פסיכיאטריות, דרך מחסום דם-מוח ולשחררן באופן ממוקד. מחסום-דם מוח הינו חיץ מבני בין כלי הדם לרקמת המוח, שתפקידו להגן על המוח, אך עצם קיומו מקשה על חדירה של תרופות לתוך המוח."

בספטמבר האחרון, נסעה בצר להציג את עבודתה ב WMIC (World Molecular Imaging Congress) – כנס בניו יורק המתמחה בדימות מולקולרית. "מדובר בכנס בינלאומי גדול, שהציגו בו חוקרים בתחום הדימות מרחבי העולם. נסעתי לכנס עם שתי דוקטורנטיות נוספות מהמעבדה של פרופסור פופובצר – רינת מאיר, שחוקרת שיטות לדימות וטיפול של תאי מערכת החיסון, ותמר דרייפוס, שעוסקת בשיטות דימות וטיפול בסרטן באמצעות ננו-חלקיקים. שלושתנו מלגאיות של משרד המדע (מלגה לדוקטורנטים מצטיינים במדע יישומי והנדסי) ושלושתנו זכינו גם במלגת נסיעה מיוחדת להשתתפות בכנס הזה מטעם המשרד. בכנס השתתפתי כדוברת במושב העוסק בדימות נוירולוגי. הצגתי את השיטה שלנו למעקב אחר תאים במוח והדגמתי אותה בדיכאון ובהתמכרויות לסמים. באופן כללי, הייתה התעניינות סביב נושא המחקר". במהלך הכנס, זכתה בצר במלגה כספית מטעם הכנס עצמו: אות הצטיינות על המאמר הפארא-קליני הטוב ביותר.

בצר נהנית מהעבודה שלה, ומרתקת אותה האפשרות לפתח טכנולוגיות נוספות. "אני רואה את עצמי ממשיכה בעתיד במחקר, ובאופן כללי - מאוד נהנית מתקופת הדוקטורט. האווירה בפקולטה להנדסה נהדרת, החוקרים והסטודנטים מאוד נחמדים, אוהבים לעזור ולייצר שיתופי פעולה, והמנחים שלי – פרופ' רחלה פופובצר ופרופ' גל ידיד - מדהימים."