English שלחו לחבר

צברנו ניסיון, תרמנו לקהילה

Gained Experience, Gave to the Community
תאריך

בחודש שעבר נערך בפקולטה להנדסה האקתון בשיתוף עמותת מילבת תל השומר, העוסקת בטכנולוגיות לשיפור התפקוד והעצמאות. מטרת ההאקתון הייתה לסייע לאנשים עם מוגבלויות בפיתוח פתרונות טכנולוגיים שיקלו על חייהם, ובפתיחתו הציגו נציגים מהעמותה את הקשיים בהם הם נתקלים בחיי היום יום, סיפרו איזה פתרונות הם מחפשים. לאחר מכן התחלקו הסטודנטים לצוותים, עבדו אל תוך הלילה, ובצהרי היום למחרת הציגו את התוצרים: משלב הרעיון, דרך האפיון ועד הפיתוח. 100 סטודנטים לתואר ראשון מהפקולטה להנדסה, שהתחלקו ל-26 צוותים, לקחו חלק באירוע, ובסופו הוכרזו שלושת המקומות הראשונים

פתרון מקצה לקצה

הקבוצה שזכתה במקום הראשון, ובפרס של אלף דולר מתנת חברת אינטל, מורכבת כולה מסטודנטים שנה א': דוד גוילי (25) ומקסים בורובסקי (27), מהתוכנית להנדסת מחשבים, ונועם שמלא (22) ויואב אלינסון (25) מהתוכנית להנדסת חשמל. "במקור הגענו להאקתון עם רעיון אחר לגמרי", מספר נועם, "אבל אז הגיעו האנשים מהעמותה ודברו על הבעיות שלהם, ויואב העלה את הרעיון לבנות פלטפורמה מקצה אל קצה: מבעלי עסקים ועד לבעלי המוגבלות. אנחנו נקרענו בין שני הרעיונות. התחלנו עם הרעיון של יואב, בהמשך הערב אמרנו שאולי נשנה כיוון וחזרנו לרעיון המקורי, ורק סביב 2:00 בלילה החלטנו סופית ללכת על זה. והצליח לנו."

הפלטפורמה שפיתחה הקבוצה, שזכתה לשם Tangish, היא מיזם קהילתי הבנוי משלושה חלקים. הראשון: אפליקציה שמאגדת מידע על מקומות ושירותים מונגשים לבעלי מוגבלויות. האפליקציה מסוגלת לזהות את המיקום בו נמצא המשתמש, לפרוש בפניו את מידת הנגישות של המקום ולציין היכן נמצאים, למשל, שירותים נגישים, או דלתות רחבות מספיק לכסא גלגלים. לחילופין, ניתן לחפש מיקומים באפליקציה ולקבל את כל המידע מראש. החלק השני של הפלטפורמה הוא אתר לבעלי עסקים, בו הם יכולים להזין פרטים על נגישות העסק שלהם ולהצטרף למיזם. החלק השלישי הוא תוסף לאפליקציה, המבוסס על בינה מלאכותית של זיהוי אובייקטים ומיועד לאנשים עם מוגבלות ראייה: בכניסה לשירותים ציבוריים, האפליקציה קוראת עבורם את החדר, מספרת להם בהתראה קולית מה נמצא מולם (אסלה, כיור וכו') ומאפשרת להם להתמקד ולהגיע לאן שהם צריכים בלי מגע מיותר ותוך שמירה על ההיגיינה.

את כל חלקי הפלטפורמה פיתחה הקבוצה, כאמור, בלילה אחד. "חלק מהדברים לא ידענו בכלל, ולמדנו במהלך הלילה," מספר דוד. "למשל, בעבודה עם זיהוי אובייקטים, השתמשנו בספריה בשם TensorFlow, שלא הכרנו לפני. לרובנו גם לא יצא להתעסק בעבר עם פיתוח אפליקציות, או עם JavaScript. אבל בעזרת למידה אינטנסיבית במהלך הלילה, וניסוי וטעייה, הצלחנו להוציא מוצר מוגמר בבוקר שאחרי." ונועם מוסיף: הזכייה הכספית היא נחמדה, אבל כולנו מסכימים שהזכייה האמיתית היא הניסיון שצברנו פה, וזה שעשינו משהו שיכול לתרום לאנשים שבאמת צריכים את זה. אנחנו באמת מאמינים שאת הרעיון הזה אפשר לפתח הלאה ושהוא באמת יכול לתרום לקהילה, ולראייה: נציגי אינטל שנכחו באירוע לקוח את הפרטים שלנו, במטרה להמשיך ולפתח את הרעיון הזה, כי יש לו המון פוטנציאל: גם לקהל היעד – בעלי המוגבלויות – וגם לאנשים מבחוץ."

לתקשר עם טכנולוגיה בצורה עצמאית

בקבוצה שזכתה במקום השני היו חברים נמרוד ג'בר (23, שנה ג') ואסף גרונדמן (32, שנה ד') מהתוכנית להנדסת חשמל במסלולים לננו-אלקטרוניקה וביו-הנדסה, ותלמידי שנה א' בתוכנית להנדסת חשמל אופק אלדר (26) ודניאל רבינק (28). "בדיעבד, זה מדהים שהיה לנו כזה שיתוף פעולה מעולה, כי הקבוצה הזו הוקמה במיוחד לצורך ההאקתון, ונפגשנו למעשה בפעם הראשונה בשבוע שבו הוא התרחש", מספר נימרוד. "במהלך האירוע, בהרצאה של נציגי מילבת, נתפסנו כולנו לשני נושאים: היכולת הכמעט אפסית של אדם עם מוגבלות פיזית קשה לתקשר עם טכנולוגיה בצורה עצמאית, והעובדה שלנוער בעל מוגבלות פיזית חסרים משחקים מותאמי גיל".

מתוך מחשבה על שני הנושאים הללו, פיתחו חברי הקבוצה מערכת של שני ג'יירוסקופים (חיישנים מזהי תנועה וזווית) זעירים, שמתלבשת על קצה האצבע ושולחת את המידע לארדואינו, לוח שניתן לתכנות. הארדואינו מתרגם את תנועת האצבעות לתנועה של מנועי סיבוב קטנים, שהולבשו על בקר אקסבוקס תומך בבלוטות'. "במילים אחרות", מסביר נמרוד, "יש לנו חיישנים שמסוגלים לזהות את התנועה הקטנה של האצבע באוויר, ולתרגם אותה לכל הפעולות שאנחנו עושים עם כל מכשיר שיש לנו. אפשר לדבר בטלפון, להקליד על מקלדת וירטואלית בווטסאפ, לגלוש באינטרנט ולשחק משחקים. במהלך ההאקתון הצלחנו להרכיב את המערכת ולהדגים שיחת טלפון ומשחק מרוצים על גבי טאבלט. המשמעות היא שפתרנו את בעיית התקשורת לאנשים עם מוגבלות פיזית בידיים. לא צריך להזיז יותר מאת קצה האצבע בכדי לשלוט בכל מכשיר שתומך בבלוטות'."

הפיתוח זיכה את הקבוצה במקום השני ובפרס בסכום של אלף דולר, מטעם חברת Merck. "היתרון של הפיתוח הזה", אומר נמרוד, "היא שהוא גמיש מאוד, משתמש ברכיבים סטנדרטיים, ובעלות יחסית נמוכה מאוד. להערכתנו, אפשר לייצר מערכת כזו מאפס במחיר של פחות מ-250 שקל, ולהתאים אותה כמעט לכל נכות פיזית. כך שאפשר להרחיב אותה ולהביא אותה לשימוש נרחב, לכל מי שעשוי להיות זקוק לה".

לצפייה בסרטון>>

שלט-לחץ

גם חברי הקבוצה שזכתה במקום השלישי מצאו פתרון לאנשים בעלי מוגבלות תנועה ביד: שלט אוניברסלי המופעל באמצעות לחץ. "השלט שלנו הוא למעשה בובה שבתוכה יש חיישן לחץ, ובקר שמחשב כמה לחץ הופעל," מספר זאביק מייזלר (29), אחד מחברי הקבוצה. "הבקר מחלק את הלחץ הנמדד בין 1 ל-1000, ככה שאנו יכולים לגרום לערכי לחץ שונים לעשות דברים שונים: לחץ הנמדד בין 1 ל-100, למשל, יכול לעשות משהו אחד, לחץ בין 101 ל-200 משהו אחר וכן הלאה. השלט כולל גם מד לחץ, המורכב מנורות לדים ומספק חיווי ויזואלי: ככל שנדלקות נורות רבות יותר, הלחץ גדול יותר".

את השלט שלהם הם הדגימו ע"י חיבור למשחק הרשת "Flappy Bird", בו ציפור בתנועה מתמדת צריכה לקפוץ לגבהים שונים כדי לא להיתקל בעמודים מלמעלה ומלמטה. "במשחק הזה הציפור עולה למעלה ככל שלוחצים יותר פעמים על המקש רווח, והשחקן נדרש ללחוץ הרבה פעמיים בזמן קצר", מסביר זאביק, "במימוש של הבובה, מספיקה לחיצה אחת על מנת להחליף מספר לחיצות של רווח: הציפור תעלה גבוה יותר כתלות בלחץ המופעל."

כל חברי הקבוצה סטדנטים בשנה הרביעית לתואר הראשון. זאביק ושרה חורי (24) לומדים בתוכנית להנדסת חשמל, במסלולי ננו-אלקרטוניקה וביו-הנדסה. מתן בהט (26) לומד בתוכנית להנדסת חשמל, במסלול עיבוד אותות ותקשורת. ואלדור שיר (26), לומד בתוכנית להנדסת חשמל, במסלולי חומרה וסייבר. גם להם הוענק פרס, אלף דולר מתנת המסלול לביו הנדסה של הפקולטה, וגם הם כבר חושבים על יישומים נוספים של הרעיון שלהם. "את הרעיון הזה אפשר ליישם בהרבה מאוד שימושים," מצהיר זאביק. "בטיפולי פיזיותרפיה, למשל, הוא יכול לעזור לאנשים להבין כמה לחץ הם מפעילים."

זוכים במקום ראשון בהקאתון

תאריך עדכון אחרון : 13/07/2021