המקום השלישי בהאקתון: רובו-וייז

הצוות שזכה במקום השלישי בהאקתון הוא גם הצוות הקטן ביותר, שכלל שני סטודנטים בלבד: יאיר שמואלי ודוד גולדצוייג, שניהם סטודנטים שנה ראשונה במסלול להנדסת תעשייה ומערכות מידע. ״שמעתי על הקונספט של האקתון מחבר שזכה לאחרונה בתחרות כזו בעצמו וחשבתי שזה יכול להיות רעיון נחמד לקחת חלק במשהו דומה. ברגע ששמעתי על נושא ההאקתון השנה, ישר הבנתי שאני חייב להירשם וללכת על זה בכל הכוח בגלל הפוטנציאל המשמעותי לתרומה המבצעית. כשפניתי אל דוד, בידיעה שמדובר באדם עם המון מוטיבציה ואש, הוא ישר הסכים איתי", מספר יאיר שמואלי.

יאיר ודוד בחרו לייצר עבור הרובוטים של יחידת יהל"ם מערכת לניווט בטוח. "ליחידת יהל"ם יש מגוון של רובוטים המשמשים לצרכים שונים, כגון נטרול אמצעי חבלה, סיורים וסריקות של השטח. הם נכנסים למקומות שמורכב להגיע אליהם או שמסוכנים לבני אדם, והמפעיל שלהם יושב מאחור במרחק בטוח. אם הרובוט מסתבך או נתקע הוא יכול ליפול, לצאת מכלל שימוש או אפילו ליפול לידיים הלא נכונות", מסביר יאיר. "אחד האתגרים שהוצגו בפנינו במפגש הפתיחה היה מציאת המסלול בעל השיפועים העבירים ביותר עבור הרובוטים של היחידה, בהינתן מפה טופוגרפית של השטח, מכיוון שאם הרובוט עולה על שיפוע תלול מדי הוא עלול להתהפך, כפי שאכן קרה בעבר. שיח עם אנשי היחידה לימד אותנו כי מדובר בבעיה משמעותית. הופתענו לגלות כי כיום היחידה משתמשת במערכות ניווט אזרחיות, כמו Google Maps ודומותיה, שאינן מביאות בחשבון את שיפועי המסלול, ואין מערכת שתקבע לרובוטים מסלול בטוח. כתוצאה מכך, רק לוחמים בודדים בעלי ניסיון רב מוסמכים להסיע את הרובוטים בתנאי שטח מורכבים. לכן, רצינו לתכנן מערכת שתאפשר הפעלה בטוחה ויעילה של הרובוט בכל תנאי שטח ועל ידי כל לוחם".

למערכת שפיתחו השניים הם קראו "רובו-וויז". היא כוללת ממשק אליו אפשר לטעון מפה טופוגרפית, להזין נקודות התחלה וסיום, והמערכת מתאימה לכל רובוט את המסלול הבטוח ביותר עבורו, כשהיא לוקחת בחשבון את משקלו הכולל של הרובוט, וכך שוללת מראש מסלולים שאינם מתאימים לו. "בסופו של דבר הלוחם שיפעיל את הרובוט יקבל מפה תלת-מימדית, שתכלול את כל השיפועים. על המפה מסומן המסלול הבטוח ביותר עבור אותו רובוט, וכך יוכל הלוחם לתכנן את הציר בצורה המתאימה ביותר", מסביר יאיר. "כרגע המערכת מודדת רק את השטח הטופוגרפי, מה שילמד על השיפועים בשטח, אולם בהמשך הדרך נוכל להכניס למערכת פונקציות נוספות שיטפלו במכשולים נוספים כמו צמחיה או מבנים בדרך. זוהי פסיעה משמעותית לקראת עתיד שבו נוכל לשלוח רובוטים אוטונומיים, כי אם התאמנו ציר בטוח – הרובוט יוכל לצאת לבדו בבטחה, וכך גם נוכל לשמור על שלום כוחותינו".

העבודה על המערכת כללה בעיקר תכנות וכתיבת קוד. "למרות ידע של בסך הכל חצי סמסטר בתכנות בפייתון יצא שאני הייתי על תקן המתכנת בצוות שלנו. אבל הבנו שעם קצת עזרה נוכל לגרום למערכת לעבוד, ולא היססנו לשאול את המנטורים מה דעתם ולהתייעץ. קיבלנו הרבה עצות טובות, שלא את כולן הספקנו ליישם", אומר יאיר, ומציין לטובה את העזרה שקיבל מהמנטורים, ובפרט מאחד מהם, נ', לוחם לשעבר ביחידה וסטודנט להנדסה בעצמו. "בשלב המוקדמות עשינו פיץ' של שלוש דקות שהצגנו לשופטים. דוד יצר את המצגת ואני התאמנתי על ההצגה במשך שעה כדי לדייק אותה. היה לנו חשוב להשקיע גם בשיווק של הרעיון: לא רק במצגת, אלא גם בשם, בלוגו ובמיתוג. אני חושב שבסופו של דבר זה הוכיח את עצמו".

המערכת של השניים זיכתה אותם כאמור במקום השלישי בתחרות ובפרס של שלושת אלפים שקלים, "אבל שנינו מסכימים שמה שחשוב יותר זה הניסיון שצברנו לפני התחרות ובמהלכה", מצהיר שמואלי. "העובדה שהצלחנו לקחת כלים תיאורטיים מהרצאות ששמענו בקורסים השונים, ולגרום להם, בשלוש וחצי בלילה, להפוך לקוד מתפקד, וכל זה עם ידע של שנה ראשונה בלבד – זה מבחינתנו הניצחון האמיתי. בנוסף, חשובה בעינינו העובדה שפיתחנו משהו בעל משמעות שאף יכול לסייע בהצלת חיים, ולשמחתנו - כרגע אנחנו במגעים עם היחידה כדי להפוך את הרעיון הזה למבצעי.״