הכירו את פרופ' הלל קוגלר

אפליקציות של בינה מלאכותית כמו ChatGPT או מידג'רני, המוכיחות יכולת מופלאה בביצוע דברים שעד לא מזמן חשבנו שרק בני אדם יכולים לבצע, הן התקדמות טכנולוגית המעמיקה את הסימביוזה בין אדם למכונה. לא מעט אנשים חוששים מהסימביוזה הזו, ומפחדים מהיום בו המחשבים ייתרו משרות, יחליפו פרטנרים במערכות יחסים או פשוט ישתלטו עלינו לחלוטין. המציאות מורכבת יותר: למעשה, המחשבים עוזרים לנו ללמוד טוב יותר את עצמנו. "על התא האנושי ניתן להסתכל כמו על סוג של תוכנה: יש לו תוכנית בקרה, שאפשר לתאר כמודל תכנותי. וברגע שמגדירים זאת כך, אפשר להתאים לתא שיטות אימות של מערכות תוכנה, לנסות להבין אותו טוב יותר, לבדוק עד כמה המודל שבנינו תואם למדידות ניסיוניות שנעשות במעבדה", מסביר פרופ' הלל קוגלר. "ברמה המדעית, זה עוזר להבין מה התוכנית של התא, ולנבא מה יקרה לתאים בתנאים שונים. בעתיד, אפשר יהיה ליישם את הנושא על מתן תרופות למשל: לקחת  דגימות מרקמות של אדם מסוים, ולבדוק איך הוא מגיב לתרופה מסוימת, או לעבוד עם תאי גזע וליצור איתם תאים ספציפיים. כלים חישוביים יכולים לעזור גם בגידול מלאכותי של רקמות ביולוגיות, למשל לייצר מאגרים של מנות דם".

פרופ' הלל קוגלר, נשוי ואב לשלוש בנות, מתמחה בשיטות של אימות פורמלי ושפות גרפיות למערכות ביולוגיות. את התואר הראשון שלו, במדעי המחשב ופיזיקה, עשה באוניברסיטה העברית. "התעניינתי גם במדע, בתיאוריה, וגם בצד של התוכנה, האלגוריתמים והפיתוח של מערכות", הוא מספר. אחרי התואר עבד ב-ILogix, חברה שפיתחה כלים למערכות תוכנה מורכבות, והמשיך לתואר שני ולדוקטורט במכון ויצמן, והתמחה בשפות גרפיות לתוכנה ובאימות פורמלי. "לכל מערכת תוכנה או אלגוריתם או אפילו צ'יפ של חומרה עושים המון בדיקות, כדי לוודא שאין שגיאות, אבל תמיד יכול להופיע איזה באג או התנהגות לא צפויה. אימות פורמלי עושה את הבדיקות בצורה מתמטית, ואחרי שסיימנו את התהליך ניתן להגיד בוודאות שתחת ההתנהגות שהגדרנו, ההתנהגות נכונה. זה נותן אימות שהוא ודאי בדומה להוכחת משפט מתמטי".

את ההתרחבות לתחום האימות הפורמלי והשפות הגרפיות למערכות ביולוגיות עשה במסגרת פוסט-הדוקטורט שלו, באוניברסיטת NYU. "אם בדוקטורט הייתי ממוקד יותר במערכות תוכנה - בפוסט כבר עברתי לשלב את זה עם יישומים ביולוגיים. כמובן שהכלים החישוביים באים יד ביד עם הניסויים הביולוגיים, והעבודה היא תמיד בשיתוף פעולה עם הביולוגים", הוא מבהיר. "בהמשך עבדתי במשך שמונה שנים במעבדות מחקר של מיקרוסופט באנגליה. קבוצת המחקר שלי עבדה אמנם על יישומים ביולוגיים, אבל במסגרת העבודה ראיתי איך עובדת חברת תוכנה גדולה ונחשפתי ליישומים מאוד מעניינים, לפיתוח של מערכות גדולות, לבנייה של מוצרים ולפיתוח של טכנולוגיות חדשות – למשל בינה מלאכותית שהייתה אז בתחילת הזינוק הדרמטי שאנו עדים לו היום".

פרופ' קוגלר שב לארץ ב-2015, היישר לפקולטה להנדסה, למסלול להנדסת מחשבים. "יש לי עניין בטווח גדול של נושאים, ופה בפקולטה יש מגוון גדול של תחומים שמעניינים אותי: למשל מה שעושים החבר'ה מביו הנדסה, בהנדסת חשמל או בפיתוח שבבים, וראיתי פה פוטנציאל גדול לשיתופי פעולה מחקריים. תוכנה זה משהו שאתה יכול לבנות באמצעותו מערכות ויישומים שיכולים להשפיע על מגוון גדול של תחומי מחקר. השיטות הן נייטרליות, ואפשר ליישם אותן על שלל יישומים ואפליקציות. למשל לבנות מערכת שמדמה מה קורה בתא ביולוגי, מערכת ששולטת על מטוסים או מערכת שבונה תמיכה ברשת חברתית. אני מאוד נהנה מהדברים שאני עושה. יש לי את העצמאות והחופש לקבוע מה אני רוצה לעשות, ולעבוד עם חוקרים ועם סטודנטים לתארים מתקדמים, וזה כיף לי".

בחודשים האחרונים הוא שוקד על פיתוחה של התוכנית להנדסת תוכנה לתואר ראשון, שתיפתח בשנת הלימודים הקרובה, התשפ"ד. "התוכנית נמצאת בתכנון ופיתוח ובתהליכי אישור בשנים האחרונות. פרופ' אמנון מייזלס ופרופ' דרור רביץ השקיעו זמן ומאמצים רבים לבנות ולאשר אותה, וגם אני לאחרונה לקחתי חלק במאמצים שהובילו לאישור התוכנית", הוא מספר. "זו תוכנית שנבנית במשותף עם החוג למדעי המחשב, ואנשי סגל שלהם יעבירו בה קורסים. מדובר בתוכנית ארבע-שנתית, ולכן היא מאפשרת  הרחבה ובסיס עמוק בהשוואה למדעי המחשב, כולל קורסים משמעותיים במתמטיקה ותכנים של הנדסה, לרבות בסיס של חומרה. בנוסף מציעה התוכנית קורסים רבים נוספים ייעודיים לתוכנה, למשל בנושא של כתיבת תוכנה ואפיון של פרויקטים, ותהיה בה הרבה עבודה מעשית. הטכנולוגיות היום משתנות במהירות, וככל שסטודנטים מקבלים בסיס רחב יותר מבחינת העומק של הדברים - הם יהיו במצב יותר טוב להסתגל לשינויים בשוק העבודה ולהשפיע על המחר".

רוצים לקרוא עוד על התוכנית להנדסת תוכנה? לחצו כאן