הנדסה, נשים וקריירה: יום האישה בפקולטה להנדסה

Engineering, Women, and Career: International Women’s Day at the Faculty of Engineering
תאריך

לכבוד יום האישה הבינלאומי נערך בפקולטה פאנל בהשתתפות בוגרות מובילות מהתעשייה, שדיברו על איך מנפצים תקרות זכוכית, איך מאזנים בין ילדים וקריירה ואיזו עצה היו נותנות לעצמן של תחילת הדרך

ב-14.3 נערך בפקולטה להנדסה פאנל מיוחד לכבוד יום אישה, אותו ארגנה ד"ר מור וייס. את הפאנל הנחתה ד"ר יעל בר-צדק מהתוכנית ללימודי מגדר, ולקחו בו חלק ד"ר נטע זילוני-חנין, ד"ר מיכל ימיני, ד"ר טלי אילוביץ וד"ר אושרה בצר. באירוע לקחו חלק כ-40 סטודנטיות לתארים מתקדמים וחברות סגל, ונערך בו דיון מרתק על הנדסה, נשים וקריירה.

ראשית, התבקשו משתתפות הפאנל לתאר את תחילת דרכן המקצועית. ד"ר אושרה בצר, למשל, סיפרה שבתחילת דרכה עבדה במקום שפחות מתאים לנשים שרוצות משפחה. בעקבות חברת צוות שאיתה עבדה והחליטה לעשות דוקטורט – החליטה גם היא על השינוי, לפנות לדוקטורט בהנדסה ביו-רפואית, תואר המשלב תחומי ידע רבים ומאפשר לעבוד בחזית המדע. ד"ר טלי אילוביץ הייתה סטודנטית לדוקטורט ובהריון כשעברה בדיקת אולטרסאונד סטנדרטית, והבינה שיש הרבה דברים מעולם האופטיקה שאפשר להשתמש בהם גם בבדיקות אולטרסאונד, שיכולים לשפר את המצב הנוכחי, אפילו במעט, להציל חיים ולעשות אימפקט. "החלטתי שאני אעשה פוסט דוקטורט באולטרסאונד, ושלחתי אימיילים שנראו בערך ככה: הי, ללא עבדתי אף פעם על אולטרסאונד אבל יש לי כמה רעיונות ממש מגניבים", היא סיפרה. היא אכן הצליחה למצוא התמחות בנושא, תוך שלושה חודשים כבר פרסמה מאמר ראשון בתחום, והפכה לאחת מהפוסט-דוקטורנטיות הראשונות שיצאו מהפקולטה.

בהמשך, שאלה ד"ר בר-צדק את חברות הפאנל מה הן מצטערות שלא ידעו כשהיו סטודנטיות. ד"ר מיכל ימיני השיבה שלמדה על חשיבות הפרואקטיביות. "זה טוב קצת לעוף על עצמנו", היא אמרה, "בטווח הקצר אולי קצת יעשו לנו "נו-נו-נו", אבל בטווח הארוך נשים מרוויחות הזדמנויות מנקיטת יוזמה ולקיחת סיכונים. תחשבו איך אתן צריכות להיות, ואז תיקחו 20%-30% מעל, כדי לתקן את החששות הטבעיים". ד"ר נטע זילוני-חנין אמרה שפעמים רבות סטודנטיות לא עושות תארים מתקדמים כי הן חוששות שאח"כ הן תהיינה overqualified, בגלל תפיסה מוטעית שיש מעט תפקידים בתעשייה לנשים עם דוקטורט. "בתור סטודנטיות אין לנו ממשק עם נשים בכירות בתעשייה, ולכן אין לנו דרך לדעת שההיפך הוא הנכון: יש צורך נרחב בנשים מובילות שיכולות להאיר את הדרך ולהוביל פרויקטים", היא אמרה, פנתה אל הקהל וביקשה שאם יש מישהי בקהל שזה מטריד אותה – שתסיר דאגה מליבה. היא גם הוסיפה שזה בסדר לשמוע "לא" לפעמים, ושלומדים מזה מה לעשות אחרת בעתיד.

בהמשך לאותה שאלה, אמרה ד"ר אושרה בצר שלמדה לא לפחד לעשות טעויות. "אני לא מסתכלת על דברים שעשיתי ותחומים שלמדתי בעבר כעל טעויות - כל דבר שעברתי תרם לי וקידם אותי. אולי אם הייתי עושה דברים אחרת הייתי מגיעה מהר יותר לאיפה שאני היום, אבל הייתי מגיעה בלי חלק חשוב של כל מה שלמדתי בדרך", היא הסבירה. ואילו ד"ר טלי אילוביץ דיברה על חשיבותה של האמונה העצמית. "במחקר יש המון פרמטרים לא ידועים והמון דברים שיכולים להתפקשש, ויש לנו נטייה להאשים את עצמנו אם הדברים לא מצליחים. בתחילת השנה השנייה של הדוקטורט חששתי שאני לא מתאימה להיות חוקרת כי אין לי רעיונות חדשים, ואני רק עושה את מה שהמנחה שלי אומר לי. המנחה שלי אמר: אל תדאגי, זה יעבור. ובאמת בשנה השלישית כבר היו לי רעיונות משל עצמי. תאמינו בעצמכן ותבינו שלפעמים במחקר דברים לא מצליחים, וזה בסדר. אל תתייאשו מזה".

בשלב זה קיבלו משתתפות הפאנל שאלות מהקהל. אחת המשתתפות שאלה איך הן מתמודדות עם הקונפליקט בין העבודה לאימהות, ועם התחושה המתמדת ש"אני לא אמא מספיק טובה ולא חוקרת מספיק טובה". ד"ר נטע זילוני-חנין ענתה שלכל אחת יש איזון שמתאים לה, אבל יש ויתורים שצריך לעשות. "אני החלטתי לגבי מה בחיי ילדי חשוב לי להיות נוכחת, ומה מבחינתי מישהו אחר יכול לעשות", היא אמרה. ד"ר מיכל ימיני אמרה שקונפליקטים מסוג זה, ותחושה שאנחנו לא טובות מספיק, נובעים לא פעם מהשוואה לאחרים. "אנחנו צריכות להשוות את עצמנו לעצמנו ולעשות את התיעדופים שלנו", היא המליצה. ד"ר אושרה בצר אמרה שקל יותר להתמודד עם הקונפליקט כשאוהבים את גם העבודה ומגיעים אליה עם תחושת שליחות. ואילו ד"ר טלי אלוביץ נקטה בגישה פרקטית יותר, וסיפרה שהיא הובילה לשינוי באוניברסיטה, כך שהקורסים לתארים מתקדמים יינתנו בשעות הבוקר במקום אחה"צ.

משתתפת נוספת שאלה למה כדאי ללכת לעשות דוקטורט. ד"ר נטע זילוני-חנין ענתה שהדבר המרכזי שהניע אותה הוא הרצון לכוון לתפקידים בכירים בתעשייה, כי בלי דוקטורט יש תקרת זכוכית. על שאלה נוספת, הנוגעת להתלבטות אם להמשיך לעבוד בתעשייה תוך כדי הלימודים, "כי התעשייה לא מחכה לי", ענתה ד"ר זילוני-חנין: "אני לא מאמינה בלפספס. פספסת דבר אחד - נפתחת דלת אחרת". ואילו ד"ר טלי אילוביץ אמרה שהמו"פ של חברות מובילות מורכב מבעלי ובעלות תואר דוקטורט, ועודדה את המשתפות: "אתן בשלב שכל הדלתות פתוחות בפניכן, אם אתן רוצות - יש לכן את כל האופציות".

תאריך עדכון אחרון : 31/03/2024