מעבדות אניקס זכו במענק בגובה כ-1.5 מיליון ₪

מעבדות EnICS בפקולטה להנדסה קיבלו מענק נדיב מוועדת העיזבונות הארצית. המענק, בגובה 1,585,000 ₪, מיועד לפיתוח אבטיפוס לפלטפורמת חומרה בתחום האנליזה הגנומית. "הבקשה לוועדה הוגשה ביוזמת מערך פיתוח המשאבים הלאומי של האוניברסיטה, שסברו שיש לנו סיכוי אמיתי לזכות במענק, בגלל החשיבות והרלוונטיות של המחקר", אומר פרופ' אדם תימן ממעבדות אניקס, "זו תמיכה משמעותית להתנעת פרויקט מאתגר ובסדר גודל ענק ונקווה שנצליח להביא עוד מימון כדי לקדם אותו".

הפלטפורמה תנסה למצוא פתרון לבעיית העמידות האנטי מקרוביאלית (AMR): חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, בעיה שהוגדרה ב-2019 ע"י ארגון הבריאות העולמי (WHO) כאחד מעשרת האיומים הגלובליים החמורים ביותר המאיימים על בריאות האנושות. "עמידות לחיידקים הופכת להיות אחד הדברים הכי אקוטיים שקיימים בתחום הרפואה. בארץ ראינו את זה לאחרונה בקרב חיילים שלנו שנפצעו בעזה, הגיעו לבתי החולים לטיפול, ושם התגלה שהם נדבקו בשלל חיידקים וזיהומים עמידים במיוחד, מהם לא סבלו ישראלים בעבר", מסביר פרופ' תימן. "הבעיה הזו קיימת בכל העולם, ועשויה להיות רצינית יותר אפילו ממגיפה, כי זה קורה למיליוני אנשים כל שנה".

את המחקר מוביל במעבדות אניקס ד"ר לאוניד יביץ, מומחה לארכיטקטורות מחשבים עם רקע רב במחקר העוסק בהאצת חישובים בתחום הביו-אינפורמטיקה. יחד עם דר' יביץ, מובילים את הפרוייקט שותפיו למעבדות אניקס, פרופ' תימן ופרופ' אלכס פיש, וכן פרופ' סיריל כהן מהפקולטה למדעי החיים. הפלטפורמה אותה תפתח הצוות מיועדת לגילוי עמידות מיקרוביאלית לאנטיביוטיקה ספציפית בקרב חולים ולאיתור הטיפול המיטבי עבורם, דרך ריצוף דנ"א ואנליזה של חומר גנטי מרוצף בזמן אמת. "הבעיה ב-AMR היא לזהות באיזה חיידק ספציפי נדבק החולה, כדי להתאים לו את הטיפול היעיל ביותר, וזה מאוד מורכב מבחינה טכנולוגית. כוח המחשוב שנדרש כדי לקחת גנום מרוצף ולהבין במה מדובר הוא אדיר, וזה יכול לקחת ימים, ולעלות הרבה מאוד כסף. לכן, בפועל, זה פשוט לא נעשה ברוב המקרים. למרבית החולים נותנים אנטיביוטיקה כללית, שכאמור הופכת פחות ופחות יעילה", מסביר פרופ' תימן. "צוות המחקר שמוביל ד"ר יביץ באניקס פיתח טכנולוגיה מיחשובית מבוססת בינה מלאכותית שמאפשרת לזהות חיידק על פי DNA מרוצף ברמה נמוכה שניתן להוציא ממכשיר פשוט ונייד. אנחנו רוצים לפתח פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית ושלל הטכנולוגיות היעילות שפותחו באניקס, שתוכל להפוך את התהליך למהיר ויעיל הרבה יותר: להאיץ את החישוב, לנתח את הדאטא, לזהות את סוג החיידק הספציפי בו לקה החולה, ולהציע טיפול מידי, מדויק ומוכוון לאותו החיידק".

מעבדות אניקס הם מרכז מחקר ייחודי שמשלב בין מספר קבוצות מחקר המתמחות במיומנויות שונות בתוך תחום חומרת המחשבים – מרמת הטרנזיסטור ועד רמת האלגוריתם. איחוד היכולות של חוקרי המרכז, הוא זה שמאפשר להם לקחת על עצמם אתגר מורכב כל כך. "הטכנולוגיות שאנחנו מפתחים מאפשרים חישוב מהיר ויעיל אנרגטית שמותאם לבעיות מהסוג ש-AMR מציב. לכן, זו התשובה לבעיה המורכבת הזו, בה הזמן והיכולת של ביצוע אנליזה בשטח הם גורמים מכריעים", אומר פרופ' תימן. "הרעיונות והמחקר הראשוני בנושא כבר קיימים, והמענק הזה בעצם נותן לנו תקציב לפתח אבטיפוס של הטכנולוגיה הזו, כלומר להביא סטודנטים ומהנדסים ולפתח מדגים, וזה מורכב מאוד. לרוב פיתוח של פרויקט כזה לוקח כמה שנים. קיבלנו מענק משמעותי שיאפשר לנו להתחיל להוציא לפועל את הפרויקט המאתגר הזה, יחד עם אנחנו קיבלנו הרבה כסף ודד-ליין לחוץ – עד מרץ 2025. אני מקווה שממעבדות אניקס תצא הבשורה שתתחיל לתת מענה לבעיית ה-AMR".