מלגת קרן וולף הוענקה לתלמידת התואר השלישי רינת מאיר
אימונותרפיה הינו מונח כללי לשיטות קליניות המגבירות את היכולת המולדת של המערכת החיסונית לתקוף גידולים סרטניים באופן ספציפי, ולהשמיד אותן. אולם למרות שישנן כמה גישות חדשות ומוצלחות המתבססות על שיטה זו, שמחקרה החל לפני למעלה ממאה שנה, עד היום לא הצליחו חוקרים לצפות באופן ישיר באימונותרפיה בפעולה. כעת, הדוקטורנטית רינת מאיר שינתה את תמונת המצב הזו, באמצעות פיתוח שיטה חדשה למעקב אחרי תאי T ספציפיים לסרטן, במודל חיה.
השיטה הבלתי-חודרנית והכמותית, שתוארה לאחרונה בכתב-העת של האגודה האמריקאית לכימיה, ACSNano, מעניקה תמיכה חשובה לקלינאים המבקשים לנטר את הצלחתן או אי-הצלחתן של פרוצדורות אימונותרפואטיות. פיתוח השיטה זיכה את מאיר במלגת קרן וולף, אחת מן המלגות היוקרתיות ביותר המוענקות לתלמידי תואר שלישי.
"השיטה שלנו משלבת ננוטכנולוגיה וסריקות CT, על מנת לעקוב בזמן אמת אחר תאי T עד אשר הם מגיעים ותוקפים את המלנומה", מסבירה מאיר, אשר מבצעת את מחקרה בהנחיית פרופ' רחלה פופובצר, חברת הפקולטה להנדסה, ובשיתוף עם דר' מנחם מוטיאי ופרופ' סיריל כהן, מן הפקולטה למדעי החיים. "התחלנו בסימון תאי T ספציפיים למלנומה בחלקיקי זהב, במבחנה. בשלב הבא, תאי ה-T המסומנים בזהב הושתלו בעכברים חיים, וסריקת CT כלל-גופית הפיקה אות (סיגנל) חזותי, שהראה כי התאים הצטברו באיזור הגידול. כך, השיטה מאפשרת לראשונה לא רק צפייה ישירה, אלא גם כימות של תאי מערכת החיסון שהגיעו אל הגידול".
תיקוף התוצאות של מאיר התאפשר באמצעות התאמה נוספת שהיא הציגה בתאים, קרי, הצמדה של סמן פלואורוסנטי. "פלואורוסנציה אופטית הינה השיטה הנפוצה ביותר למעקב אחר תאים, אך יש לשיטה מגבלות שונות, בעיקר אי-התאמתה להדמיה של רקמות עמוקות, והעובדה כי לא ניתן ליישם אותה בקליניקה", מסבירה מאיר. "אולם במקרה שלנו, סימון תאי ה-T בסמן פלואורוסנטי בנוסף לחלקיקי הזהב הדגים את מהימנות השיטה שלנו. סריקת ה- CT והסריקה הפלואורוסנטית העוקבת הראו קורלציה טובה מאד, עם מגמות מקבילות בעוצמת האות עד חמישה ימים אחרי השתלת תאי ה –T. בעזרת הסמן הפלואורוסנטי, הזוהר בירוק רק בתוך הסביבה התאית, יכולנו לאשר כי תאי ה- T הגיעו אל התאים הסרטניים. בנוסף, בסריקת ה-CT מצאנו שהננו-חלקיקים זהרו באותה הסביבה התאית, מה שלא רק אישר שהתאים הגיעו אל הגידול, אלא גם שהחלקיקים נמצאו בתוך תאי ה-T בהגעתם לגידול, ולא הופרשו החוצה לפני כן. אלו ממצאים משמעותיים, אשר מאששים את מהימנות התוצאות שלנו. לסיכום, השיטה שלנו מעניקה כלי יקר-ערך להערכה ולכימות מידת ההצלחה של טיפולים המשתמשים בתאים מכווני-מטרה, שיכולים לטפל ברקמות ספציפיות".
בעתיד, מאיר מתכננת ליישם את השיטה תוך שימוש בתאים נוספים של מערכת החיסון - תאי הרג טבעיים (Natural killer cells). אולם, היא מאמינה שהשיטה תהיה יעילה גם בסקאלה רחבה יותר, בכך שתאפשר הערכה של טיפולים מבוססי-תאים, פרה-קליניים וקליניים, עבור מחלות שונות - כולל דיכאון, ניוון עצבי וניוון שרירים. "אחד הדברים המלהיבים ביותר בממצאים שלנו זו העובדה שהסימון בחלקיקי זהב לא השפיע בשום דרך על תפקוד תאי ה- T", אומרת מאיר. "אנו מקווים שתאי ה'זהב' שלנו ייהפכו יום אחד ל'סטנדרט הזהב' למעקב והערכת גורלם של תאים מושתלים מסוגים שונים, המשמשים לטיפול במחלות".
תאריך עדכון אחרון : 08/09/2020