עם הפנים לעולם

בשנים האחרונות חתמה ממשלת ישראל על הסכמים לשיתוף פעולה אקדמי עם ממשלות הודו וסין, במסגרתם יגיעו סטודנטים לתארים מתקדמים ממדינות אלו ללמוד קורסי קיץ בארץ, ולהיפך, במימון משותף של הממשלות. לפני שלוש שנים יצא המכרז הראשון של המל"ג בנושא, ובשנה החולפת זכתה בו לראשונה אוניברסיטת בר אילן. בקיץ האחרון נערך בה קורס הקיץ הראשון בהשתתפות סטודנטים סיניים. את הפרויקט הוביל פרופ’ דרור פיקסלר מהפקולטה להנדסה, לצד ד"ר דניאלה גורביץ, ראש מערך אסיה באוניברסיטה, ואנשי המנהלה של הפקולטה להנדסה. "אנחנו הקבוצה הראשונה בבר אילן שזוכה במכרז הזה," מספר פרופ’ פיקסלר.

פיקסלר, בן 46, נשוי ואב לחמישה ילדים, הוא פרופ’ להנדסת חשמל ואלקטרואופטיקה. את התואר השלישי שלו עשה בביו-פיזיקה ובמהלך הפוסט דוקטורט, בו התמקד בהנדסת חשמל ומערכות סופר רזולוציה, בילה שנה וחצי בסין באוניברסיטת South China Normal University בגוואנג'ו שבדרום סין. מאז התקדם באקדמיה הסינית במקביל לזו הישראלית, וכיום הוא אוחז בעמדה שלVisiting Professor ב-CAS - Chinese Academic Society שבבייג'ינג. יש לו מעבדה במכון המחקר Technical Institute of Physics and Chemistry - TIPCשבעיר, וסטודנטים שאיתם הוא מבלה שבועיים בכל רבעון. במסגרת המחקר שלו הוא מפתח כלים אופטיים המבוססים על ננו-פוטוניקה, במגוון תחומים. "המערכות שלי טובות לחישה מרחוק בצבא, לאבחון של מחלות סרטן ולב, ויש לי גם פרויקט לזיהוי רמת לקטוז בחלב." הוא מספר. "אני מפתח כלים שכל אחד יכול להשתמש בהם, ואפשר לעשות להם התאמה שתהיה רלוונטית עבור כל תחום ותחום."

קורס הקיץ שפיתח פרופ’ פיקסלר בנוי כחודש אינטנסיבי של לימוד ומחקר בתחומי הננו-פוטוניקה. בקורס נלמדים שני נושאים עיקריים: שיטות מתקדמות במיקרוסקופיה פלורסנטית, ונושאים מתקדמים בסופר רזולוציה שנלמדים על ידי פרופ' זאב זלבסקי, מומחה עולמי בתחום. לקורס הראשון, שנפתח ביוני האחרון, התקבלו 30 סטודנטים סיניים, שלוו ע"י שלושה אנשי סגל ופרופסורים סיניים. "רצינו להביא את הסטודנטים המצוינים ביותר, מתוך שאיפה שימשיכו אחר כך ללמוד ולחקור אצלנו, במטרה להפוך את הפקולטה להנדסה לבינלאומית", אומר פיקסלר. "לצורך כך פרסמנו בכל כלי התקשורת הסינים וברשתות החברתיות, פנו אלינו כמאה מועמדים עם קורות חיים וממליצים ואני ראיינתי באופן אישי כל מועמד ומועמד. רוב הראיונות בוצעו בסין, כשהייתי שם, וחלקם בוצעו באמצעות הסקייפ". לקורס העיוני נרשמו גם חמישה סטודנטים ישראלים.

הקורס התנהל באנגלית, עם שקפים מובנים, צולם ותועד כך שאפשר יהיה לחזור על ההרצאות. הוא נמשך ארבעה שבועות וכלל ארבעה ימי לימוד עיוניים, יומיים של מחקר במעבדה ויום טיול בכל שבוע. יום הלימודים כלל לימוד פרונטלי במשך כשש שעות ביום, מתשע עד חצות היום, ומשלוש עד שש, ובשאר הזמן – עבודת מחקר במעבדה. הסטודנטים הסינים פוזרו בין המעבדות בהנדסה, "בשביל שירגישו את הייחודיות שלנו וגם כדי שאנחנו נתהה על קנקנם", וכל אחד מהם נחנך ע"י סטודנטים לתארים מתקדמים מבר אילן. יום אחד בשבוע הוקדש לטיולים, במהלכם ביקרו הסטודנטים הסינים בכנסת, במגדל דוד ובכותל, למדו על הרעיון הקיבוצי בקיבוץ יגור, הכירו את המיעוט האתני הדרוזי בדלית אל כרמל, ביקרו ביפו ובגנים הבהאים בחיפה, למדו על חקלאות מדברית בנגב, ביקרו את קבר בן-גוריון, טבלו בים התיכון ועשו שופינג בתל אביב. "קיבלנו פידבקים מעולים ממש", מספר פרופ’ פיקסלר. "לרובם זו הייתה הפעם הראשונה שהם יוצאים בכלל מסין. אנחנו יצאנו ממש מגדרנו כדי שהם יצליחו, והם ב"ה מאוד נהנו. יש לפחות ארבעה סטודנטים שרוצים לבוא לפה, אחד לדוקטורט ושלושה לפוסט דוק, ומבחינתי ההצלחה הגדולה ביותר היא שהם ממשיכים להפיץ את זה לשנים הבאות, כדי שנקבל את הסטודנטים הטובים ביותר". כבר בתחילת הסמסטר הקרוב הגיע סיני אחד, קאי וואנג בוגר קורס הקיץ, ללימודי תואר שלישי בהנדסה.

אין זה הפרויקט היחיד המתנהל בשיתוף פעולה בין הפקולטה להנדסה של בר אילן לגורמים אקדמיים בסין. "באפריל האחרון נחנך שיתוף פעולה מעניין מאוד בין המרכז לחומרים מתקדמים וננו-טכנולוגיה של בר אילן ומרכז הננו של סין, שכולל שבעה חוקרים מכל מכון, ביניהם פרופסור רחלה פופובצר ואני מהפקולטה להנדסה. המטרה שלנו היא להגיש ביחד עם הסינים בקשות לקרנות מחקר משותפות, של משרד המדע ושל הסינים, ולזכות בהן בשתי המדינות. אני מוביל את הפרויקט הזה כי אני היחיד בבר אילן שכבר זכיתי בקרן מחקר כזו בסין," מספר פרופ’ פיקסלר. "ובכלל, הפקולטה שואפת לכמה שיותר שיתופי פעולה בינלאומיים, ואנחנו מקווים שבשנים הבאות יגיעו אלינו סטודנטים לתארים מתקדמים לא רק מסין, אלא מכל העולם".