תמריצים למצטיינים

אחת השאלות המרכזיות שעומדות בפני סטודנטים לתארים מתקדמים בתחומי ההנדסה נוגעת בנושא הכדאיות הכלכלית: האם כדאי להמשיך לתארים מתקדמים בהנדסה, כאשר התעשייה מציעה לא פעם משרות נחשקות ומתגמלות? “סטודנטים בתחום הננו–טכנולוגיה שמעוניינים להמשיך באקדמיה ניצבים בפני התלבטות מאוד גדולה.” אומר רוברט גיטרמן, סטודנט לתואר שלישי במסלול ננו טכנולוגיה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן. "בשביל לשכנע סטודנט להישאר באקדמיה ולא לצאת לתעשייה, איפה שהכסף הגדול, כדאי מאוד שיהיה איזשהו תמריץ כלכלי. אני קיבלתי את התמריצים האלה.”

גיטרמן, בן 27, הגיע לפקולטה להנדסה מאוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע, עיר מגוריו, בעקבות המנחים שלו, פרופסור אלכס פיש וד"ר אדם תימן. את התואר הראשון והשני שלו עשה בהנדסת חשמל. המחקר שלו, בתחום הננו טכנולוגיה, עוסק בזכרונות דינמיים למעגלים משולבים. “כל שבב שמכיל מעבד מכיל גם זכרון, לאחסון פעולות ותוצאות חישוביות. זכרונות אלו ממומשים באמצעות זכרונות סטטיים, שמרגע שנכתב עליהם ערך מסוים הם שומרים עליו באופן קבוע, והם תופסים מעל 50% משטח השבבים ומצריכת ההספק שלהם", הוא מסביר. "מטרת המחקר שלי הוא פיתוח זכרונות דינמיים, שהם חסכוניים בהרבה בשטח ובהספק. לשבבים המיועדים לאפליקציות שונות יש צרכי זכרון שונים: יש כאלה הדורשים מהירות גבוהה, יש כאלה הדורשים הספק נמוך וכו'. אם נתאים זכרון ייחודי לכל אפליקציה, ונעשה לו אופטימיזציה כך שיתאים לדרישות שלה, במקום להשתמש באותו הזכרון לכל האפליקציות, נשפר מאוד את היעילות של הזיכרון.”

קל להבין למה המחקר של גיטרמן נחשב למבוקש מאוד בתעשייה. בהתאם, הוא זכה למספר מלגות המעודדות את עבודתו. בתחילת הדוקטורט שלו קיבל את מלגת הנשיא של אוניברסיטת בר אילן, המוענקת לדוקטורנטים מצטיינים ועומדת על סך 48 אלף ש"ח בשנה. בהמשך זכה במלגת לב ציון. "זו מלגה שמעודדת סטודנטים מצטיינים מהפריפריה לפנות ללימודי דוקטורט, במטרה לצמצם פערים בין פריפריה למרכז, לאפשר לדוקטורנטים מהפריפריה להקדיש את מלא הזמן ללימודים ולעודד השתלבות שלהם בסגל האקדמי של המוסדות להשכלה גבוהה.” מספר גיטרמן. “היא מוענקת לעד עשרה סטודנטים בשנה, ניתנת לכל סטודנט לשלוש שנים, ועומדת על סך של 52 אלף ש"ח לשנה, ועוד עשרת אלפים נוספים לנסיעות לכנסים וכיסוי הוצאות מחר נוספות. מי שמקבל אותה מתחייב לסיים את הדוקטורט תוך שלוש שנים מתחילת המלגה. בנוסף, מקבלי המלגה הזו, כמו גם מלגת הנשיא, מקבלים פטור משכר לימוד לדוקטורט.”

מלגה נוספת שהוענקה לגיטרמן היא מלגת משרד המדע. “משרד המדע מעוניין לשלוח סטודנטים לתואר שלישי לכנסים  בחו"ל, על מנת שיציגו את המחקר שלהם לקהילת החוקרים הבינלאומית, במטרה להכשיר כוח אדם מדעי ולקדם יצירת קשרים מדעיים ושיתופי פעולה בינלאומיים.” הוא מסביר. “גובה מענק ההשתתפות בכנס עומד על סך של עד €1,500 לכנסים במדינות אירופה ועד 2,500$ לכנסים בארצות הברית, ארצות המזרח הרחוק ומדינות אוקיאניה. את המלגה קיבלתי בשנה שעברה ומימשתי אותה לצורך השתתפות ב- ISCAS (International Symposium on Circuits and Systems), כנס בינלאומי בהנדסת חשמל שנערך במונטריאול שבקנדה. בין השאר עוסק הכנס במגוון תחומים שקשורים למעגלים משולבים - אנלוגיים, דיגיטליים, זכרונות וכו' – ובמהלכו נתתי הרצאה שבה הצגתי חלק מהמחקר שלי שעוסק בזכרונות דינמיים, ואיך ניתן להעריך את הזמן בין פעולות הרענון שלהם".

במסגרת עבודת הדוקטורט שלו מעורב גיטרמן במספר פרויקטים שנעשים בשיתוף עם חברות בתעשייה ועם אוניברסיטאות בחו"ל. כמו כן, הוא הציג מספר פעמים בכנסים בינלאומיים, הרצה על המחקר שלו, פרסם כעשרה מאמרים והיה שותף בכתיבת שני פטנטים בתחום של זכרונות דינמיים. בינתיים, טוב לו באקדמיה. “בניגוד לתעשייה, באקדמיה אפשר לעסוק בתחומים מחקריים יותר, ובנושאים שמעניינים אותי יותר, ולא במשהו שתלוי בצרכים של החברה." הוא אומר. "מעבר לכך, אני מרוצה מהפקולטה. הרמה האקדמית גבוהה, יש גיוס של אנשי סגל איכותיים, המתקנים מתקדמים מאוד – את המימוש של המחקר אני מבצע במעבדה באמצעות טכנולוגיות מאוד מתקדמות, כמו טכנולוגיית 28 ננומטר, שהיא מהמתקדמות ביותר בשוק – ואני חושב שהיא הולכת לכיוון מאוד חיובי. עם זאת, עדיין לא החלטתי אם להמשיך לפוסט אחרי שאסיים את הדוקטורט שלי בשנה הבאה, או לצאת לתעשייה. יש לי עוד שנתיים לחשוב על זה.”