תפקיד בעל השפעה

בדצמבר 2017, בצעד לא צפוי, מונה פרופ' דרור פיקסלר לראש מכון הננו טכנולוגיה וחומרים מתקדמים של אוניברסיטת בר אילן. הסיבה שמדובר בצעד חריג: מבין מגוון החוקרים המאכלסים את המכון – המגיעים בין השאר מתחומי הפיזיקה, הכימיה ומדעי החיים – אנשי ההנדסה הם היחידים שלא יושבים במכון עצמו, אלא בפקולטה להנדסה. "כשבא אלי ראש המכון הקודם, פרופ' יובל גרעיני, ואמר שהוא רוצה לעזוב ולמנות אותי במקומו - ניסיתי לסרב, כי אנחנו יושבים פיזית חיצונית למכון. בתגובה הוא ענה לי שההנהלה מעוניינת למנות דווקא איש הנדסה לתפקיד על מנת לקרב את הפקולטה להנדסה למכון הננו ולכלל הפעילות האוניברסיטאית", מספר פיקסלר. "בכל זאת ניסיתי לסרב, בטענה שיש אנשים בשלים יותר ממני ברמה האקדמית, אבל הוא התעקש, וגם פרופסור אריה צבן, אז סגן הנשיא למחקר והיום נשיא האוניברסיטה, הפציר בי לקחת את התפקיד".

המכון לננו טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים הוקם לפני 12 שנים, במטרה לשתף ציוד ומחקרים בין דיסציפלינות שונות. "במכון אין הוראה אלא מחקר בלבד, וכל אחד מהחוקרים שייך לאחת ממחלקות האם לעניין השיוך והקידום האקדמי שלו, ההוראה והדרכת הסטודנטים" מסביר פיקסלר. כיום מונה המכון 61 חוקרים שרובם – כמו גם חברי הצוות המנהלי, האחראי על הפעלת ציוד המחקר ומורכב מבעלי תואר שלישי - יושבים במרכז שנקרא הטריפלקס, ומורכב משלושה בניינים בני תשע קומות. בכל אחת מהקומות יושבים חברי הדיסציפלינות השונות בצוותא – להוציא, כאמור, עשרה חוקרים מהפקולטה להנדסה, הממשיכים לשבת בבניין הפקולטה להנדסה.

המכון מדורג בין 200-300 בעולם בדירוג שנגחאי. הוא כולל שלוש תתי התמחויות. הראשונה: פבריקציה או חדרים נקיים, בהם אפשר לייצר התקנים מדויקים מאוד בתנאים סטריליים. השנייה: אנליזה. המכון מחזיק מאיץ חלקיקים, AFM – מיקרוסקופ כוחות אטומיים (Atomic force microscopy). "זה ציוד מיוחד ברמה העולמית, ובהתאם לכך המכון נותן שירותים לחוקרים ולתעשייה בארץ ובעולם", מספר פיקסלר. "בין השאר, אנחנו נותנים שירותים למחלקה הפורנזית של המשטרה כשהיא ניצבת מול אתגרים גדולים במיוחד. במקרה של תאונת פגע וברח, למשל, פיסת בד קטנה מבגד יכולה לאפשר לנו לזהות במדויק את סוג הרכב הפוגע". ההתמחות השלישית של המכון הינה מיקרוסקופיה, ובמסגרתה מחזיק המכון מיקרוסקופים רבי עוצמה מכל הסוגים ולכל סוגי השימושים (TEM, SEM ועוד). בהתאם לכך, פועלים במכון שישה מרכזי מחקר: מרכז הפוטוניקה, בו מפתחים מקורות אור, רכיבים ושיטות דימות בתחום הננו; מרכז הננו רפואה, מרכז המתמחה ברפואה מותאמת אישית על ידי ננו רובוטיקה; מרכז החומרים, בו עוסקים בעיקר בחומרים דו מימדיים דוגמת גרפן; מרכז המגנטיות, בו עוסקים ברכיבים מגנטיים להולכת חשמל; מרכז קלינטק המתמחה בחדרים נקיים ופבריקציה; ומרכז האנרגיה. "במרכז הזה יושבים האנשים המובילים בעולם בתחום של אנרגיה חלופית, כולל נשיא האוניברסיטה פרופ' צבן ופרופ' אורבך - מדען מוביל ברמה העולמית, שמפתח בטריות לרכבים אוטונומיים," אומר פיקסלר. "אנחנו מתכננים בעתיד לבנות בניין שלם שיוקדש לנושא האנרגיה. מרכז בסדר גודל כזה יכול למשוך אליו חברות ומשקיעים ולהוות מוקד משיכה לתעשיות בארץ ובעולם."

ובכלל, לפיקסלר יש תכניות ברורות שהוא רוצה להוציא אל הפועל במהלך תקופת הכהונה שלו. "אני מתמקד בשלושה דברים. הראשון - שיתוף פעולה בינלאומי. בעתיד הקרוב אנחנו מתכננים לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם מרכז INL שבפורטוגל, כשהמטרה היא להפוך בעצמנו למרכז ננו אירופאי, שיאפשר לחוקרים לעבוד אצלנו על חשבון האיחוד האירופי, ועם מרכז הננו שביובסקולה פינלנד, מהמובילים בעולם בתחום הביו. בהמשך נרצה לחתום על הסכם דומה גם עם מרכז מוביל בארה"ב. דבר שני - חיזוק משמעותי של העובדים המנהליים במכון, וקישור ישיר בין המאמצים שלהם לבין ההצלחות, בין השאר על ידי הוספת שמם למאמרים, קבלת תארים של מנהלי מחקר בעצמם ותוספות שכר. הדבר השלישי הוא חיזוק הסטודנטים. יש לנו מעל 600 סטודנטים לתארים מתקדמים שעושים מחקרים במכון, ואנחנו נותנים כ-60 מלגות הצטיינות בשנה. אני רוצה לחזק אותם מעבר: לשלוח אותם למרכזים ולכנסים ברחבי העולם, להפגיש אותם עם חוקרים בינלאומיים שמגיעים לבקר כאן, מה שיפתח בפניהם מסלולי פוסט דוקטורט, ולייצר עבורם מקומות עבודה בתעשייה."

את המינוי כראש המכון קיבל פיקסלר לשלוש שנים, עם אפשרות להארכה לשלוש שנים נוספות. "המינוי הזה לא הוריד את החובות המקצועיות האחרות שלי, בכל הנוגע להוראה והדרכת סטודנטים", הוא מבהיר. "המטרה היא להחזיק מחקר ברמה גבוהה תוך כדי קידום ושיפור פעילות המכון. זה מאוד מאתגר. אני רק זמן קצר בתפקיד ובינתיים לא הצלחתי אפילו לקבוע באיזה שעות אני נמצא באיזה משרד, וכרגע אני בו זמנית בשניהם. אני מקווה שתוך זמן סביר אצליח למצוא את האיזון הנכון והנדרש בין החובות. לתפקיד הזה יש הרבה יתרונות. מעבר לכבוד שהוא מביא לפקולטה להנדסה - הוא נותן לי עמדה שבה אפשר לייצר ולהשפיע על תהליכים שבאוניברסיטה. זה דורש הרבה מזל, וסיעתא דשמיא – אך אני מקווה שאני אצליח".