מאגד המחקר של פרופ’ יערי זכה במענק של 9 מיליון אירו מהאיחוד האירופי

שבועיים וחצי. זה הזמן שלקח לפרופ’ גור יערי מהפקולטה להנדסה בבר-אילן להקים מאגד מחקר הכולל עשרים קבוצות מכל העולם, וזכה למימון נדיב של כתשעה מיליון יורו מהאיחוד האירופי ומקנדה. בשנים הקרובות הוא יפתח במסגרתו רשת מאגרי מידע של רצפים גנטיים של מערכת החיסון

לאחרונה התבשר פרופ’ גור יערי כי המאגד שיזם והקים בחודש אפריל זכה במענק של האיחוד האירופי. עניין פעוט של כתשעה מיליון יורו. "האיחוד הוציא קול קורא עבור פיתוח והנגשה של מאגרי מידע רפואיים או רצפים גנטיים, ואנחנו אספנו קבוצה גדולה והגשנו בקשה שמתמקדת במאגרי מידע של רצפים גנטיים של מערכת החיסון," מספר יערי. "להצעה שהגשנו יש כל מיני רבדים: החל מהקמת מערכת של מאגרי מידע שתתמודד עם כמויות גדולות של רצפים שנאגרים; דרך תכנון פרוטוקולי תקשורת שיאפשרו שיתוף סלקטיבי ומאובטח של נתונים; ועד פיתוח אלגוריתמים לעיבוד נתוני העתק (ביג דאטה) והוצאת מידע ביולוגי משמעותי מתוכו. לרוב לוקח בין שלושה חודשים לחצי שנה לכתוב ולארגן בקשות מהסוג הזה. אנחנו נחשפנו לקול הקורא רק כשלושה שבועות לפני הדד ליין, נוסף לכל עוד היה פסח באמצע, אבל איכשהו הצלחנו להגיש את הבקשה בזמן. אמנם בלי הרבה שעות שינה ועם הלשון בחוץ - אבל עשינו את זה."

פרופ’ יערי, בן 46, נשוי ואב לשלושה ילדים, עשה את הדוקטורט שלו בפיזיקה באוניברסיטה העברית. במהלך הפוסט דוקטורט, באוניברסיטת יל, התמחה באימונולוגיה חישובית, וכשהגיע לפקולטה להנדסה של בר אילן לפני חמש וחצי שנים פתח מעבדה העוסקת בריצוף גנטי של נוגדנים.

במסגרת עבודתו הוא חבר בקהילה שנקראתAIRR)  (Adaptive Immune Receptor Repertoire המרכזת אנשי מקצוע מתחום הריצוף הגנטי של מערכת החיסון. במסגרת זו גם התוודע אל הקול הקורא של האיחוד. "אחד מתנאי המענק על פי הקול הקורא הוא שחייבת להיות בו שותפה קנדית אחת. יצא שאני בקשר עם קבוצה כזו מוונקובר, שאנשיה חברים גם הם בקהילת ה-AIRR.

כשהחלטנו להגיש בצוותא את הבקשה למענק, צירפנו אלינו עוד 18 קבוצות מחקר: שלוש קבוצות נוספות מהארץ - מאוניברסיטת חיפה, ממרכז חדש לרפואה מותאמת אישית בבית החולים בלינסון וחברת הייטק מהרצליה; קבוצת מחקר נוספת מקנדה, מטורונטו, ועוד קבוצות מארה"ב, פורטוגל, ספרד, גרמניה, צרפת, נורווגיה ובלגיה. חלק מהקבוצות הללו שייכות לאקדמיה, חלק לתעשייה וחלק לבתי חולים, והן מתמחות בתחומים שונים: ריצוף גנטי כמובן, אבל גם מדעי המחשב, ביולוגיה חישובית, אימונולגיה, סטטיסטיקה ולמידת מכונה." הוא מספר.

"לאיחוד האירופי יש עניין, כמובן, לקדם את המדע, אבל גם לקדם את התעשייה באירופה, אז הפרויקטים האלה הולכים ונהיים יותר ויותר יישומיים. הקשר שלנו עם התעשייה, עם חברות תרופות וחברות של הנדסת נוגדנים וריצוף גנטי, בשילוב עם שותפים קליניים שעושים את זה כדי ללמוד על תגובת מערכת החיסון לכל מיני מחלות, הפכו את ההצעה שלנו לתחרותית מאוד. כמובן, גם המענק תחרותי מאוד - הסיכוי לזכות בו עומד על בן חמש לעשר אחוז. לשמחתי, הצלחנו."

עכשיו, לאחר שזכו במענק, מתעתדים חברי המאגד להקים, בתוך ארבע שנים, מערכת גמישה מספיק ועמידה, על מנת שניתן יהיה לפתוח מאגרי מידע של רצפים גנטיים של מערכת החיסון בבתי חולים, בחברות שמתעסקות בפיתוח תרופות ובחברות להנדסת נוגדנים. "בשורה התחתונה, מדובר בפרויקט טכנולוגי - הנדסי שמטרתו יצירת רשת מבוזרת של מאגרי מידע, ויש לו הרבה מאוד אלמנטים טכניים והנדסים," אומר יערי, "אבל אותי אישית מעניין סוג הנתונים: היכולת לחלוק, להשוות ולנתח רצפים גנטיים של מערכת החיסון יכולה לקדם מאוד את הגילוי של דור חדש של סמנים ביולוגים (ביו מארקרים) ושל שיטות חדשות לנווט את מערכת החיסון, מה שיכול לשמש בטיפולים רפואיים מגוונים, כמו למשל חיסונים ואימונתרפיה."

ובכלל, לדברי יערי, לפרויקט הזה היבטים קליניים נרחבים ביותר. "היופי מבחינתי בעבודה על התחום הספציפי הזה, של מערכת החיסון ושל רצפים גנטיים, נמצא בעובדה שלכל המחלות יש נגיעה אל מערכת החיסון: החל ממחלות אוטואימוניות כמו צליאק וטרשת נפוצה, דרך מחלות נגיפיות וזיהומיות כמו צהבת ושפעת, וכלה במחלות כמו סרטן. בכל אחד מסוגי המחלות האלה יש מעורבות קריטית של מערכת החיסון, ובפרט של הרפרטוארים האימונולוגיים", הוא אומר. "בשל כך, ובזכות העובדה שהטכנולוגיה התקדמה והאלגוריתמים התקדמו, כמעט כל מחקר רפואי בשנים האחרונות בוחן גם אלמנטים של מערכת החיסון. מאגר הידע שנקים בעקבות הזכייה במענק הזה, שידאג לניתוח, לעיבוד ולזמינות של המידע הזה, עשוי לקדם מאוד את הטיפול בשלל מחלות, ובפרט בכל הנוגע לאימונותרפיה."