ד"ר אדם תימן מפתח זיכרונות מוטמעים לשבבים מתוחכמים

תחום העיסוק המרכזי של תימן, בן 43, נשוי ואב לשני ילדים, הוא זיכרונות מוטמעים (Embedded Memories). "בתחום השבבים יש צ'יפים מסוגים שונים, שעליהם מרכיבים טרנזיסטורים ומהם בונים יחידות חישוב שונות, שעושות דברים שונים: שבב של מצלמה, שקולטת אור והופכת אותו לתמונה, בנוי אחרת משבב של תוכנה שעושה חישובים לספרה האחרונה בפאי. כל שבב מיוצר אחרת, בהתאם למטרה שלו, וכמעט כל אחת מהמטרות האלה צריכה גם זיכרון. יש כמובן שבבים שמוקדשים לנושא הזיכרון, והם אלה שאחראים למשל על הזיכרון המרכזי (Main Memory) של המחשב שלנו – אבל יש גם זיכרונות מהירים מאד שחייבים להיות כמה שיותר קרובים ליחידות העיבוד ולכן לא יכולים להיות בשבב נפרד. הזיכרונות המוטמעים, שאני עוסק בהם, משולבים באותו השבב כמו יחידת העיבוד. בשנים האחרונות אני עוסק בפיתוח זיכרונות מוטמעים יעילים, ובודק איך לבנות זיכרונות קטנים יותר, מהירים יותר, שצורכים פחות אנרגיה, שעמידים בפני קרינה וכדומה".

במחקר שעשה בשנתיים האחרונות במסגרת מאגד הייפר - פרויקט מגנט של הרשות לחדשנות - הצליח תימן לייצר את הזיכרון המוטמע הקטן ביותר שהודגם בטכנולוגיה של 16 ננומטר. "16 ננומטר זה תהליך ייצור שמשתמש בטכנולוגיה שנקראת  FinFET. מדובר בסוג חדש של טרנזיסטור, קטן ומעודכן יותר, המיועד לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות," הוא מספר. "במסגרת מאגד הייפר בנינו שבב מורכב מאוד ב-16 ננומטר, ומעבר לפיתוח הזיכרון המוטמע לשבב הזה - הייתי שותף גם לצוות הניהול של השבב הכולל. הפיתוח של השבב, שנחשב לאחד הפרויקטים המורכבים ביותר בתחום השבבים שנעשו באקדמיה העולמית אי פעם, נעשה במעבדות אניקס (EnICS Labs), מרכז אינפקט באוניברסיטה. מרכז מחקר ייחודי זה, הוא תוצר של שיתוף פעולה הדוק בין חמישה חברי סגל מהפקולטה להנדסה, שאני אחד מהם. השבב הזה נחשב להצלחה גדולה מאוד של המאגד, ושל הרשות לחדשנות בכלל."

החל מסוף שנת 2018 עוסק תימן בפרויקט נוסף של הרשות לחדשנות, במסגרת מאגד אחר, בשם ג'נפרו, שמטרתו ליצור מעבד "כחול-לבן" ותשתית לשבבים מבוססים מעבד זה. "גם בפרויקט זה מעבדות אניקס הן גורם מרכזי, ואני מנהל מטעמן את הצד האקדמי של פיתוח המעבד – שקוראים לו Hamsa – והפלטפורמה – שקוראים לה PulpEnIX", אומר תימן. "במסגרת התקופה הראשונה של המאגד פיתחנו גרסה ראשונה של המעבד והפלטפורמה, ושחררנו אותם לשימוש התעשייה והאקדמיה הישראלית. המעבד מבוסס על ארכיטקטורת ריסק-5 (RISC-V), וכולל מספר טכנולוגיות חדשניות שנותנות ביצועים משופרים. פלטפורמת PulpEnIX היא בעלת תשתית לעבודה עם ארכיטקטורה ריסק-5, וניתן לחבר אליה מאיצים חדשניים ולבנות עליה מערכת-על-שבב מתקדמת. קבוצת המחקר שלי מפתחת מגוון טכנולוגיות שישולבו בפלטפורמה הזו, והן יועלו על שבב הבדיקה, שנמצא בשלבי מימוש בימים אלו."

ובכלל, עושה רושם שזו תקופה מצוינת מבחינה אקדמית עבור תימן. לאחרונה התבשר גם כי זכה בתואר מרצה מצטיין מטעם אוניברסיטת בר אילן לשנה"ל תשע"ט. "זו פעם ראשונה שאני מועמד לפרס הזה, כי ניתן להיות מועמד אליו רק לאחר שלוש שנות הוראה, ורק פעם בשלוש שנים," מחדד תימן. "ועדה מיוחדת מטעם האוניברסיטה מתכנסת כל שנה ובוחרת את הזוכים, ואני נבחרתי בין היתר בזכות החדשנות שאני מביא לכיתה, כמו הקלטת הרצאות, בחני קאהוט, שילוב חדשות טכנולוגיה בשיעור ועוד – ואת זה אני עושה מזמן, לא רק בימים של לימוד מרחוק כשגרה. הפרס הזה ניתן למשהו כמו 1% מהמרצים באוניברסיטה, כך שמדובר בכבוד גדול."