ננו חלקיקים בשירות חקר הסרטן

English שלחו לחבר
Nano particles for cancer research
תאריך

המחקר של הדוקטורנטית חן צרור-אזנקוט מהמעבדה של פרופ' רחלה פופובצר מאפשר אבחנה ברורה בין גידולים לדלקות, ויש לו השלכות משמעותיות על איבחון – ובשאיפה גם על טיפול – בחולי סרטן

בחודש שעבר פורסם בכתב העת הנחשב ACS Nano, מהמגזינים המובילים בתחום הננו-טכנולוגיה, המאמר Glucose-Functionalized Liposomes for Reducing False Positives in Cancer Diagnosis. המאמר נכתב ע"י הדוקטורנטית חן צרור-אזנקוט (31) מהמעבדה לננו-תרנוסטיקה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן. המאמר מתאר את הפרויקט המרכזי עליו היא עבדה במסגרת הדוקטורט שלה: פיתוח של ננו חלקיקים המסייעים לאבחנה מבדלת בין גידולים ודלקות בסריקות PET-CT. כאשר יתורגם המחקר לשיטת טיפול, הוא עשוי לפתור את בעיית הזיהוי השגוי (False Positive) של דלקת כסרטן לאחר הטיפול בגידול. "PET-SCANS הן הסריקות המרכזיות המשמשות היום לזיהוי של גידולים סרטניים, אבל יש להן חסרון מרכזי, והוא שגם דלקות יכולות לתת לנו סיגנל חיובי, דבר היוצר בעיה באבחנה בין הגידולים לדלקות," מסבירה צרור-אזנקוט. "זו בעיה בעיקר אצל אנשים שהחלימו מסרטן, אצלם יכולה להתפתח דלקת באזור של הגידול, וגם באזורים אחרים בגוף, כתוצאה מהטיפול, ואז לא תמיד אפשר לדעת אם הסרטן חזר - או שזו בכלל דלקת בעקבות הטיפול, והחולה דווקא הבריא."

המטרה של החלקיקים שלנו, אומרת צרור-אזנקוט, היא לעזור באבחנה המבדלת הזו. "כיום בבדיקות PET עובדים עם חומר ניגוד שהוא מולקולת סוכר מסומנת רדיואקטיבית. מכיוון שתאים סרטניים צורכים סוכר ברמה גבוהה, באזור הגידול תהיה צריכה מוגברת של סוכר וניתן יהיה לזהות זאת במכשיר ה-PET, אך גם דלקת מאופיינת בצריכה מוגברת של סוכר ותזוהה גם היא בסריקה." מספרת צרור-אזנקוט. לכן, לשם ההבדלה, נעזרו צרור-אזנקוט וצוות המעבדה בתכונות של הגידול עצמו: לגידול, בשל התפתחותו וגדילתו המהירה, יש כלי דם פגומים, תופעה הנקראת EPR (Enhanced permeability and retention). כתוצאה מכך לגידול יש חדירות גבוהה יותר – כלומר ניתן לחדור אליו מזרם הדם יותר בקלות. "החלקיקים שלנו הם ליפוזומים המסומנים גם הם בסוכר ובסמן ומוזרקים ישירות לזרם הדם. אולם, בשל גודלם של חלקיקי הננו, בניגוד לחומרי הניגוד הרגילים איתם עובדים בסריקה - הם יכולים לצאת מכלי הדם שלנו רק באזור הגידול, ולא באזור של דלקת. לפיכך, השיטה מאפשרת אבחנה ברורה בין גידול לדלקת בסריקות PET".

חן צרור-אזנקוט (31), נשואה ואם לשניים, נמצאת כעת בשנה השלישית של הדוקטורט שלה, במסלול ביו הנדסה, תחת הנחייתה של פרופ' רחלה פופובצר. לפני שהגיעה אל הפקולטה להנדסה, תחילה בתואר השני ואז במסלול המשולב לדוקטורט, השלימה תואר הראשון בטכניון, בהנדסה ביו-כימית, ועבדה קצת בתעשייה. "הפקולטה פה הרשימה אותי מאוד ברמת המקצועיות הגבוהה, ובתחושת החום, הכיף והביתיות, ואני מאוד נהנית ללמוד ולעבוד כאן," היא אומרת.

עבודתה של צרור-אזנקוט זיכתה אותה במלגת זאב ז'בוטינסקי לתלמידים במסלול הישיר לתואר שלישי מטעם הקרן הלאומי למחקר מדעי, יישומי והנדסי של משרד המדע, "המלגה מאפשרת לי שקט ויכולת להתרכז רק במחקר", היא אומרת. המחקר שלה התרחב בינתיים לכיוונים נוספים, כאשר "המטרה שלנו היא להפוך את הטכנולוגיה הזו לא רק לדיאגנוסטית – אלא גם לטיפולית, בצירוף תרופות ייעודיות המגיעות בצורה ממוקדת לגידול, ובכך לאפשר זיהוי נכון במקביל לטיפול במחלה. ובהזדמנות זו, אשמח להודות לכל צוות המעבדה שלי על העבודה המשותפת, בדגש על המנחה שלי, פרופ' רחלה פופובצר, שתמיד מכווינה ותומכת, ומנהל המעבדה, ד"ר מנחם מוטיאי שמסייע בכל שלב ושלב."

תאריך עדכון אחרון : 14/04/2021