האיש שלנו ב-SPIE

בחודש שעבר הכיר SPIE, איגוד האופטיקה והפוטוניקה העולמי, בפרופ' דרור פיקסלר כצ'מפיון – חבר בעל תרומה ייחודית לפעילות הבינלאומית של הארגון. אין זו הפעם הראשונה שפרופ' פיקסלר זוכה בתואר – למעשה, הוא זוכה בו זו השנה השלישית ברציפות – אבל האתגר הפעם היה גדול במיוחד לנוכח העובדה שמדובר בשנת קורונה, בה לא נערכו כנסים או אירועים, נחסמה האפשרות לטוס לחו"ל, וההזדמנויות לשיתוף פעולה בינלאומי צומצמו דרמטית. "החוכמה היא להמשיך ולייצר קשרים בינלאומיים, גם בתקופה כזאת, למנף חברים מהעבר ודברים שעשית בעבר, מתוך מטרה וכוונה להפיק מזה גם בתקופה קשה יותר", אומר פרופ' פיקסלר.

תרומתו העיקרית של פיקסלר לארגון השנה הייתה ארגון הכנס השנתי של איגוד SPIE. בשגרה, מתרחש האירוע פעם בשנה במרכז מוסקוני שבסן פרנסיקו, ומשתתפים בו כעשרת אלפים איש וברגעי השיא שלו הוא כולל למעלה מ-20 אירועים במקביל. השנה, באופן טבעי, נערך הכנס בצורה וירטואלית. לצורך העניין יזם ופיתח פרופ' פיקסלר פלטפורמה דיגיטלית מיוחדת ("בשנה בה אנשים שבעים מפלטפורמות דיגיטליות", הוא מדגיש), שמטרתה הייתה לדמות ככל האפשר כנס רגיל, על כל האירועים המתרחשים בו בשגרה. "האתגר היה לא פשוט, כי צריך היה להתאים את הכנס ללוחות הזמנים של מרצים במזרח ובמערב, בארה"ב ובסין", מודה פרופ' פיקסלר.

איך זה נעשה בפועל? בתור התחלה, ההרצאות כולן הוקלטו מראש, והמועדים בהן הן שודרו פורסמו מבעוד מועד. מיד לאחר השידור, היה כל אחד מהמרצים זמין אונליין, לשיחות פנים אל פנים, לפגישות ולהתכתבות. בנוסף, הוקמו קבוצות דיון ייעודיות לנושאים מיוחדים שרלוונטים בימים אלו כמו איך השפיעה תקופת הקורונה על הפיתוחים במעבדה שלך; או איך מכשור אופטי יכול לסייע להילחם במחלה. גם לנושא הדינמיקה בין אנשים, הפסקות הקפה והמינגלינג, שבאמצעותו נוצרים שיתופי פעולה - אולי הדבר החשוב ביותר שמייצרים כנסים מקצועיים מהסוג הזה - נתנה הפלטפורמה מענה, באמצעות הפסקות קפה וירטואליות: אולמות מקבילים בהם נפגשו, בזמנים מתואמים מראש, קבוצות רבות, כל קבוצה בנושא אחר. "הכנס רץ כמעט 24 שעות ביממה והתאים את עצמו למרצה", מסביר פרופ' פיקסלר. "אנחנו בישראל היינו פעילים בעיקר בשעות אחר הצהריים והערב – שזה הבוקר בארה"ב והלילה בסין".

הכנס נערך בחודש פברואר 2021 ונחשב הצלחה מסחררת. לקחו בו חלק לא פחות אנשים מבשנות שגרה – על אף שהכנס היה בתשלום - והמשובים היו פנטסטיים. גם כמות המאמרים שהוגשו אליו, ומספר ההרצאות שנערכו בו, דמה לשנה רגילה. הצלחתו הובילה לכנס נוסף, אזורי (אירופה בלבד), שנערך בחודש מרץ 2021. "הכנס האזורי היה כנס של Hands-on projects - כנס שמוביל לפעילות מעשית" מספר פרופ' פיקסלר. "אם עד עכשיו התוצר של הכנסים האלה היה שיתופי פעולה בין מעבדות, והרצת ניסויים משותפים – ניסינו לקחת את זה למקום דומה, באמצעות מערכות מתוחכמות של מציאות מדומה."

הפרויקט שנבחן במהלך הכנס נקרא Skin Project, ומטרתו הייתה ביצוע בדיקות דימות על דגמים המדמים רקמה אנושית. "הרעיון הוא שאותו דגם מסתובב במספר מעבדות בעולם, כולן מודדות אותו ומריצות עליו ניסויים, וכל החוקרים מכל המעבדות יכולים להשתתף בכל הניסויים, באמצעות מערכת VR, עם מי שמבצע את הניסוי בלייב במעבדה." מסביר פיקסלר. "במעבדה שלי, למשל, הכנו פנטומים שמדמים קעקועים. היום יש בעיה רצינית עם הסרת קעקועים: ברוב המקרים אין לנו מידע שרלוונטי להליך כמו סוג החומר ממנו מורכב הקעקוע, באיזה שכבה של העור הוא ממוקם, מה העומק שלו, או איך מורידים אותו בלי לפגוע בסביבה שלו. הפרויקט שלנו מנסה לתת מענה לבעיה הזו: במסגרת הפרויקט בנינו דגם שמדמה את מבנה הרקמה עם הקעקוע במרכזה; הדגם שבנינו נסע לגרמניה, שם הוא עבר מדידות במכשיר ראמן שנותן רזולוציה של מיקרונים; משם הוא המשיך לשוויץ, שם בוצעו בו מדידות של גלי קול אופטיים במערכת אקוסטו אופטית ודרכו ניתן למקם את הקעקוע ברמת וודאות גבוהה; התחנה הבאה שלו הייתה אוסטריה, שם הוא נמדד במערכת mass spectrometry (ספקטרומטר מסות) שנותנת מידע ברמה הננו מטרית; ולבסוף הוא חזר לגרמניה, למערכת שפירקה אותו. זה היה כנס מתוחכם מאוד, עם המון חדרים מפוצלים. פרויקט נוסף שנבחן בכנס בדק את השפעת קרינת שמש על מחלות עור שונות".

בנוסף לכנסים שארגן, המשיך פרופ' פיקסלר בפעילות השוטפת שלו בארגון: הוא משמש כעורך בשני עיתונים של האיגוד, תפקיד במסגרתו הוא ערך השנה עשרות מאמרים מקצועיים; כתב בעצמו 8 מאמרים; ותפקד כיו"ר תא הסטודנטים של בר אילן בארגון. "אבל את כל זה אני עושה גם לא בשנת קורונה," הוא מחייך. אכן, צ'מפיון אמיתי.