English שלחו לחבר

נעים להכיר: ד"ר בוריס דסיאטוב

Pleased to meet you: Dr. Boris Desiatov
תאריך

ד"ר דסיאטוב מקים מעבדה ניסיונית באלקטרואופטיקה, עם התמחות באופטיקה קוונטית, ומנסה לרתום את התכונות של האור ולהשתמש בהן לטובת האנושות. להמשך קריאה>>

העברת אינפורמציה מוצפנת היא סוגיה המעסיקה רבות את עולם התקשורת. היא רלוונטית לכל תחום כמעט בחיינו – משמירה על פרטיות משתמשים, דרך תקשורת בין גופים פיננסיים, עבור בהגנה מפני ריגול תעשייתי וכלה בשימושים צבאיים – כשהשאיפה היא להגיע לתקשורת חסינה מפריצות. הפתרון הבטוח ביותר לבעיה זו עשוי להגיע מכיוון מכניקת הקוונטים. "הטכנולוגיה הקלאסית לא תמיד מאפשרת לדעת האם מישהו יירט את השיחה והאזין לה," מסביר ד"ר בוריס דסיאטוב. "אופטיקה קוונטית, לעומת זאת, מציעה שיטת אבטחה שנקראת החלפת מפתחות קוונטית, שהיא חסינה לפריצות. אנחנו מעבירים מפתח בעזרת טכנולוגיה קוונטית, יכולים לזהות אם מישהו לא מורשה האזין למפתח להצפנה, ובמצב כזה – לא להשתמש בו, אלא במפתח אחר. זה כמו שאני שולח חבילה עם מנעול, ומוודא שאף אחד לא שכפל את המפתח."

מערכות מהסוג שמתאר ד"ר דסיאטוב כבר קיימות היום, אבל עדיין לא נכנסו לשוק החופשי בגלל עלותן הגבוהה. במעבדה שהוא מקים בימים אלו בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת בר אילן, מעבדה ניסיונית באלקטרואופטיקה עם התמחות באופטיקה קוונטית, הוא מפתח שיטות להפיכת המערכות מהסוג הזה ליעילות ונגישות. "הפיזיקה הקוונטית הולכת ונכנסת אל חיי היום-יום שלנו," אומר ד"ר דסיאטוב. "בעתיד הלא רחוק נוכל להשתמש במכשירים קוונטיים לחישוב, הצפנה קוונטית וחישה קוונטית על מנת לבצע ניסויים וחישובים שעד היום לא היו נגישים לנו. הטכנולוגיה כבר קיימת אבל מספר יחידות המידה הקוונטי, קיוביטים שניתנים לשליטה חיצונית, עדיין קטן יחסית ולא מספיק כדי לבצע חישובים מורכבים. במעבדה שלי אנחנו מנסים להגדיל את מספר הקיוביטים ולהפוך את המערכות להרבה יותר משוכללות. אנחנו עובדים במשותף עם אנשי תיאוריה, במטרה להבין איך אנחנו הופכים את התיאוריה הזו למשהו שאפשר לעבוד אתו בפועל".

במעבדה שלו מנסה ד"ר דסיאטוב להשתמש בתכונות הקוונטיות של האור, לנצל אותן ולבנות התקנים שיכולים לסייע בבניית מערכות מסובכות למטרת חישה, חישוב או העברת אינפורמציה בעזרת תורת הקוונטים. "למעשה, מה שאנחנו עושים במעבדה זה לחקור איך האור מתנהג עם עצמים מאוד מאוד קטנים, ואיך אפשר לרתום את התכונות של האור, ולהשתמש בהן לטובת האנושות. מכיוון שאנחנו מעבדה נסיונית אנחנו עוסקים גם בתכנון של ההתקנים הללו; גם בייצור שלהם, שנעשה במכון לננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן; וגם במדידות, שמבוצעות אצלנו במעבדה," הוא מספר. "בנוסף, אנחנו מפתחים חיישנים שמבוססים על טכנולוגיה קוונטית, שבהם נוכל לבדוק דברים כמו מהירויות ותדירויות של סיגנלים אופטיים, בדיוקים הרבה יותר גבוהים מאשר כלי המדידה שקיימים כיום. זה יכול להיתרגם למשל לאפיון חומרים ולחישה ביולוגית-רפואית, לדוגמה גילוי רכיבים של דלקות בגוף."

ד"ר דסיאטוב (42), נשוי ואב לשתי בנות, החל את דרכו באוניברסיטה העברית. הוא סיים תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה, המשיך לתואר שני ושלישי בפיזיקה יישומית, ונסע לארה"ב לפוסט דוקטורט בפיזיקה נסיונית, אותו ביצע ב-MIT ובאוניברסיטת הארוורד, ב-Laboratory for Nanoscale Optics של פרופסור Marko Lončar . לפני כשנה חזר לארץ, היישר למסלול לאלקטרו-אופטיקה בפקולטה להנדסה של בר-אילן. "זה המשך טבעי לעבודה הקודמת שלי," הוא אומר. בנוסף לעבודתו במעבדה, הוא מלמד קורס תקשורת אופטית לתואר ראשון, העוסק בהעברת אינפורמציה בעזרת האור, וקורס בחירה בננו פוטוניקה. "הקורס מיועד לסטודנטים לכל התארים, ואנחנו לומדים בו איך מתנהג האור כשהוא פוגש עצמים קטנים מאוד בדרכו, ואיך אפשר להשתמש בתופעות הללו לכלים יישומיים ושימושיים."

נשמע מעניין? ד"ר דסיאטוב מחפש בימים אלו סטודנטים מבריקים לתואר שני ושלישי, שיצטרפו לקבוצת המחקר שלו. מועמדים מוזמנים לשלוח קורות חיים למייל:  boris.desiatov@biu.ac.il

תאריך עדכון אחרון : 25/10/2021