איך עושים האקתון?

The Secret to a Great Hackathon
תאריך

למעלה ממאתיים מתחרים לקחו חלק בהאקתון המרכזי של הפקולטה להנדסה, שנערך בתחילת החודש, ואורגן כולו ע"י סטודנטים. נועם שמלה, אחד ממארגני האירוע, מספר על ההאקתון מ-א' ועד ת'

נועם שמלההידעתם.ן שההאקתון המוצלח, אירוע השיא של הפקולטה שנערך בתחילת החודש, אורגן כולו ע"י סטודנטים? אל תומר לוקר ושרהאל רבן, שניהם סטודנטים בשנה ד', שהיו ממארגני ההאקתון של השנה שעברה, הצטרפו השנה גם שניים מזוכי ההאקתון הקודם: נועם שמלה, סטודנט שנה ב' במסלול להנדסת חשמל, שזכה עם הצוות שלו במקום הראשון; ודניאל רבינק, שזכה עם הצוות שלו במקום השני. "ההאקתון נערך בפקולטה זו השנה השנייה ואין לו אחראי אקדמי כזה או אחר שמארגן את הדברים מלמעלה – זו יזמת הסטודנטים בלבד. השנה דניאל ואני החלטנו לקחת חלק בארגון מפני שתומר ושרהאל מסיימים את התואר, והבנו שאנחנו, כזוכים של השנה שעברה, צריכים להתכונן לתפוס את מקומם", מסביר שמלה (23).

ארגון ההאקתון החל כארבעה חודשים לפני האירוע. צוות הארגון התכנס כדי להחליט על איזה נושא הפעם יהיה ההאקתון: "חשבנו על מספר נושאים עבור ההאקתון שלנו, ובסופו של דבר בחרנו בערים חכמות. זה תחום מעניין מאוד ובעל ביקוש רב בשוק. באופן כללי הוא מתאים להאקתון כי יש לו המון אפיקי עבודה בכל הקשור לפיתוח חומרה ותוכנה, וזוהי כמובן מטרת העל שלנו, שהסטודנטים יתנסו כמה שיותר בפיתוחים מעין אלה", אומר שמלה. לאחר מכן פנו חברי הצוות למזכירות הפקולטה כדי לתאם את התאריכים לאירוע ולראש מנהלת הפקולטה, הגב' דינה ימיני, שהסיכמה לספק תמיכה אדמיניסטרטיבית בכל הדרוש. כמו כן מהפקולטה התנדבו לשבת בשולחן השיפוט שתי נציגות משמעותיות: פרופ' אורית שפי ופרופ' רחלה פופובצר.

בשלב הבא פנו חברי צוות הארגון אל רן גולדשטיין, מנהל מרכז בר-אילן לערים חכמות. "רן הציע לעזור לנו, וקישר אותנו להרבה מאוד גורמים רלוונטיים, ובראשם לעיריית רמת גן, שהפכה לנותנת החסות העיקרית של ההאקתון. בעיריית רמת גן חברנו לקובי נח, מנהל מערכות מידע, ולמשנה לראש העירייה, הגב' עדנה וידל, שמאוד התלהבה לקחת חלק בהאקתון" מספר שמלה. "ביחד עם רן, בחרנו שלושה אתגרים מהותיים בערים החכמות. אתגרים שהמתחרים בהאקתון יוכלו ליישם ולפתור: קיימות בעיר (הצפות עירוניות, פינוי אשפה ואסתטיקה עירונית) תחבורה וחניה, ולוגיסטיקה עירונית (חלוקת מוצרים ודואר). בשונה משנה שעברה, הפעם הקמנו אתר על מנת לארגן את כל המידע בצורה נוחה ולהנגיש את אותם האתגרים למשתתפים באירוע. וכמו בשנה שעברה, גם השנה המשכנו את שיתוף הפעולה המצוין עם חברת אינטל. סרגיי סופר ודרורי שוחט, שני מהנדסים בכירים של החברה, קיבלו את פנינו בברכה וסיפקו לנו בנוסף למענקי החסות את חלל העבודה PTK1 בקמפוס החברה שבפתח תקווה."

חודשיים לפני האירוע, נפתחה ההרשמה המוקדמת להאקתון. "המטרה שלנו הייתה לעודד את הסטודנטים להירשם מוקדם, כדי שתהיה לנו הערכה סבירה לכמות האנשים שהולכים להשתתף באירוע, אז אפשרנו הרשמה מוקדמת בעלות מוזלת", מסביר שמלה. "במקביל, הזמנו, במימון הפקולטה והספונסרים, מוצרי חומרה דוגמת ערכות ארדואינו. כמו כן התחלנו לגייס שופטים ומנטורים, שיספקו למתחרים הכוונה מקצועית. בהאקתון הנוכחי השתתפו סטודנטים מכל השנים, משנה א' בתואר ועד דוקטורנטים, והמנטורים גויסו במטרה לעזור לאלה שרוצים אבל אין להם עדיין את הכלים לממש את הרעיון שלהם בפועל".

ההאקתון נפתח ביום חמישי 2.6. בשעה 12:30 התכנסו בפקולטה להנדסה למעלה מ-200 סטודנטים, שהתארגנו ב-54 קבוצות. הם קיבלו חולצות, תגי שם והסברים על מה שהולך לקרות. בנוסף עלו נציגי הספונסרים על מנת לברך את כל המתחרים: עדנה וידל, נציגת עיריית רמת גן, פרופ' אורית שפי ורן גולדשטיין. משם יצאו המשתתפים, בהסעות מאורגנות, לקמפוס PTK1 של אינטל, שם חיכתה לכל קבוצה עמדת עבודה משלה, ועמדת חלוקה של ערכות החומרה והציוד הנלווה שביקשו הקבוצות מראש. אז החל ההאקתון בפועל. במשך 24 שעות רצופות עבדו הסטודנטים על הרעיון שלהם, משלב האפיון ועד לשלב הפיתוח. בשעה 20:00 התקיימה ארוחת הערב. בשעה 1:00, כשהעייפות כבר החלה לתת את אותותיה, הפתיע הצוות את המתחרים עם פיצות והפסקה של just dance. במשך כל הזמן הסתובבו המנטורים בין הקבוצות, וסיפקו עזרה טכנית למי שנזקק לה.

בבוקר, לאחר ארוחת בוקר חלבית בסגנון בופה, החלו סבבי השיפוט. "השיפוט הפעם היה שונה משנה שעברה, כי היו לנו 54 קבוצות, ולכן יצרנו מעין מסננת," מסביר שמלה. "בסבב השיפוט הראשון, שנערך במשך כשעה וחצי, השופטים עברו בין הקבוצות, תוך כדי עבודה. הקבוצות העלו פרזנטציות קצרות, ודורגו לפי קריטריונים שנקבעו מראש: ביקוש, מימוש ופיתוח טכנולוגיים, ייחודיות ועוד. 15 הקבוצות הטובות ביותר עלו לגמר, ושם הציגו בפני חבר השופטים את המיזמים שלהם. חבר השופטים כלל את המומחים הבאים: סרגיי סופר, רן גולדשטיין, פרופ' רחלה פופובצר, הרצל ארביב, אסתי גזית, דרורי שוחט וקובי נח. כל קבוצה קיבלה 5 דקות: 3 לפרזנטציה ו-2 לשאלות מהשופטים". בין הפרויקטים שהוצגו בשלב הגמר: התראה להולכי רגל למקרה שרכב מתקרב אליהם במהירות מופרזת ומסכנת חיים, חיווי לאוטובוס על מנת שיעצור לממתינים בתחנה, והתראה לגורמים המטפלים בבעיות עירוניות בזמן אמת. אלו הם גם מיזמי המקומות הראשון, השני והשלישי בהתאמה.

בסופו של דבר, כמו בשנה שעברה – גם השנה קטף את המקום הראשון צוות של סטודנטים בשנה א' בתואר הראשון. "המסקנה שלי מכך היא שהידע המקצועי-פרקטי הוא לאו דווקא השיקול המכריע בתחרות כזו. מה שמאפיין את החברה משנה א' זה הרצון להוכיח את עצמם, והנחישות הזאת בולטת מאוד. אני זוכר שכשאני השתתפתי בהאקתון בשנה שעברה אמרתי לצוות שלי: שמעו, יש חבר'ה בשנים יותר מתקדמות מאתנו, אבל אנחנו נבוא להאקתון הזה וניתן את כל כולנו, כי אנחנו רוצים את זה ואנחנו יכולים להשיג את זה. השילוב של הרעיון המצוין שממשנו והקו מחשבה הזה הם אלו שלדעתי הובילו אותנו אל הניצחון", מסכם שמלה. "אני מקווה שהזוכים של השנה יצטרפו אלינו בארגון בשנה הבאה ושנצליח להביא אפילו יותר משתתפים וליצור עוד רעיונות שיהפכו לפטנטים מכריעים בעולם האמיתי".

תאריך עדכון אחרון : 21/06/2022