חדש בפקולטה להנדסה: המגמה לנוירו-הנדסה

לדברי ד"ר אלון, הצורך במגמה החדשה מגיע מהשטח: "יש אצלנו לא מעט סטודנטים שנרשמים להנדסת חשמל, אבל מעניין אותם גם מדעי המוח, ובפרט התחום של BMI – Brain Machine Interface –שמאפשר לנו להתחבר באמצעות כלים הנדסיים למוח, לקבל ממנו ולשדר אליו אינפורמציה. זה תחום מתקדם שיש לו ביקוש רב בתעשייה. חברות רבות נכנסות אליו, ובהן למשל גוגל, פייסבוק והחברה של אילון מאסק, נוירולינק. גם באקדמיה התחום הזה נחשב לתחום מבוקש: עולם המחקר במדעי המוח משווע לטכנולוגיות חדשות שיאפשרו למדוד פעילות מוחית בצורה רחבת היקף, לאבחן ולטפל במחלות נוירולוגיות (כגון אלצהיימר), להגיע להבנה אמיתית של המוח ולענות על שאלות כמו איזה פעילות מתרחשת איפה במוח. דוגמה טובה לכך, שממחישה יפה את הפוטנציאל של תחום ה-BMI, היא הנושא של קריאת מחשבות. יש לנו היום טכנולוגיה שיודעת לזהות מחשבות בסיסיות (למשל כן או לא, ימינה או שמאלה), אבל אם נשאל חוקר מוח אם אפשר לקרוא מחשבות – הוא יענה: בוודאי שלא, אנחנו הרי לא יודעים אפילו להגדיר היטב מה זו מחשבה. בעולם הפיזי הדברים מתרחשים ברמה התאית, אבל כשמישהו חושב מחשבה – אין לנו מושג איזה תאים השתנו, ואיך. כלומר, אנחנו לא יודעים עדיין איך מחשבה באה לידי ביטוי בעולם הפיזי. כך שעולם המחקר משווע לטכנולוגיות חדשות, שיודעות למדוד ולייצר ביג דאטא מהמוח - וגם לאנשים שידעו לנתח את הידע הזה ולגזור ממנו מסקנות.

המגמה החדשה הוקמה במטרה לתת מענה לצורך המשולש הנ"ל. היא יושבת על התשתית של התוכנית להנדסת חשמל, וזהה לו בשנתיים הראשונות של התואר (כך שהיא מתאימה גם לסטודנטים שכבר החלו את המסלול). המיקוד בנוירו-הנדסה מתחיל בשנה השלישית והרביעית לתואר, ושמונה קורסים נוספים נבנו במיוחד עבור המגמה, ובהם: מידול רשתות נוירונים; נוירוטכנולוגיה; מחלות עצביות - טכנולוגיות לאבחון וטיפול; דימות למדעי המוח; ונוירו-גנומיקה. בנוסף, ידרשו הסטודנטים לקורסי מבוא במדעי המוח – ובהם נוירו-פיזיולוגיה, נוירו-אנטומיה ומעבדה בנוירו-ביולוגיה - שינתנו מטעם המרכז הרב תחומי לחקר המוח ע״ש גונדה באוניברסיטה. בראש המגמה עומד כאמור ד"ר אלון - פיזיקאי בהכשרתו, בעל דוקטורט במדעי המוח מאוניברסיטת תל אביב ורקע של למעלה מחמש שנים במעבדה לנוירו-הנדסה של MIT, הנחשבת לאחת המובילות בעולם. לצידו תעמוד פרופ׳ אורית שפי, ראש המעבדה לנוירו-הנדסה בבר אילן, ובמגמה ילמדו גם פרופ׳ רחלה פופובצר, פרופ׳ אריה וייס, ד״ר עמוס דניאלי, ד״ר תומר קליסקי, פרופ׳ גור יערי, פרופ׳ יעקב גולדברגר ופרופ׳ שרון גנות מהנדסה, פרופ׳ יוסי מנדל ממדעי החיים, פרופ׳ אלון קורנגרין ממדעי החיים וראש מרכז המוח, ופרופ׳ חמוטל סלובין, פרופ׳ מיכל בן-שחר, פרופ׳ יזהר בר-גד, פרופ׳ זאב (אד) שטרן, ד״ר דנה כהן, וד״ר אילנה ציון-גולומביק ממרכז המוח.

האם המגמה החדשה מתאימה לכם? לדברי אלון, "התשובה חיובית אם יש לכם חשיבה כמותית, יצירתיות ויכולת למידה גבוהה – שזה בכל מקרה הדרישות בהנדסת חשמל – אבל גם עניין, סקרנות ורצון כן לחקור את המוח האנושי, לגלות איך הוא עובד ואיך אפשר למצות את הפוטנציאל שלו. מדובר במגמה ראשונה מסוגה בארץ ואחת הראשונות בעולם. סטודנטים שמעוניינים לשמוע עוד על המסלול החדש, לשאול שאלות או לבדוק התאמה יותר ממוזמנים לקרוא עוד בדף המגמה או לפנות אלי ישירות, למייל: shahar.alon@biu.ac.il".