פרויקט סיום שנה: זו הייתה השנה של הסגל שלנו

הנה עיקרי הדברים:

חקרנו

פרופ׳ אורית שפי והדוקטורנטית נטע זילוני-חנין מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן, יחד עם שותפיהן, פיתחו טכנולוגיה חדשה להובלת תרופות אל המוח. התרופות מוכנסות אל תוך שבבי סיליקון בעלי מבנה ננומטרי, אשר מוחדרים למוח באמצעות "אקדח גנטי" ומשחררים חלבון חיוני, העשוי לבלום את התפתחות מחלת האלצהיימר. המחקר שלהן פורסם בחודש ספטמבר בכתב העת Small ,והובלט על ידו כשער האחורי של המגזין. לקריאה נוספת לחצו כאן. זילוני התראיינה בנושא לתוכנית הבוקר של ערוץ 13 ואתם יכולים לצפות בראיון כאן.

ד"ר אלי כהן, שעומד בראש המגמה להנדסה קוונטית בפקולטה, פרסם ב"הארץ" בחודש ינואר מאמר על המהפכה הקוונטית השנייה. במסגרת המהפכה תשקיע מדינת ישראל למעלה ממיליארד שקלים בפיתוח השליטה באור קוונטי: טכנולוגיה הכוללת חיישנים מדויקים, מדידות אולטרה-רגישות, חישוב וסימולציה מהירים - ויש לה השלכות מרחיקות לכת על תחומי התקשורת, ההצפנה והחישה. לכתבה המלאה, לחצו כאן.

בפברואר כבר היה ברור שהקורונה כאן כדי להישאר, ומשאבי הפקולטה הופנו לכך בהתאם: ד"ר עמוס דניאלי החל לעבוד על פיתוח שעשוי לקצר את משך זמן האבחון של חולים בקורונה. הטכנולוגיה, המבוססת על שימוש בחלקיקים מגנטים, כבר הודגמה בעבר על זיהוי נגיפים אחרים, דוגמת נגיף הזיקה, ועוד לפני הקורונה הייתה בניסוי קליני בבית החולים תל השומר. עם פרוץ המגיפה, עוד לפני שהחל הסגר בארץ, החל ד"ר דניאלי בבדיקות והתאמות על מנת להפוך אותה לרלוונטית גם לנגיף הקורונה. דניאלי התראיין על כך לג'רוזלם פוסט ולאתר Ynet, והטכנולוגיה הוזכרה גם בערוץ הטלוויזיה הברזילאי Record TV (בפורטוגזית).

גם דיקן הפקולטה, פרופ' זאב זלבסקי, עבד על התאמת הטכנולוגיה שלו – המבוססת על חישה ביו רפואית מרחוק - לזיהוי הנגיף. הטכנולוגיה מסוגלת לאבחן במהירות את מי שכבר פיתח תסמינים למחלה – דוגמת חרחורים בריאות, עלייה בחום או ירידה ברווית החמצן בדם. היות והיא עובדת מרחוק - היא מתאימה במיוחד במקרים כמו של וירוס הקורונה, בהן מגע מקרוב פירושו סיכון גבוה להדבקה. ידיעה על הטכנולוגיה של זלבסקי, ושל שותפו למחקר פרופ' חבייר גרסיה מאוניברסיטת וולנסיה שבספרד, פורסמה בתחנת הרדיו השנייה בגודלה בספרד, Ondacero (בספרדית).

לעומתם, פרופ' גור יערי מקדיש את מאמציו לפיתוח חיסון סביל לנגיף. את הנוגדנים הללו הוא מנסה לאתר ע"י ריצוף של רפרטואר הנוגדנים של אנשים שהחלימו מהמחלה: כלומר לקחת מהמחלימים דגימות דם, לחפש את המכנה המשותף בנוגדנים שלהם, ובהתאם לזה לבנות נוגדן חדש, שיוכל לשמש כחיסון פסיבי.

פרופ' דרור פיקסלר, מצידו, עובד על פתרון שימנע העברה דרך משטחים במרכזי זיהום כמו מטוסים: עיצוב מחדש של משטחים ציבוריים במטוסים, ויצירתם מחומרים ננו־מהונדסים עם תכונות אנטי־ויראליות – מה שיפחית בצורה משמעותית את הפוטנציאל שלהם להעברת הנגיף. כתבה אודות המחקר פורסמה במוסף הבריאות של ידיעות אחרונות, ואתם יכולים לקרוא אותה כאן.

בנוסף לכל אלה, השאילה הפקולטה לבית החולים שערי צדק את מערכת Fluidigm BioMark, המאפשרת לבצע אלפי ריאקציות PCR ביום, לטובת בדיקות קורונה. בשגרה, שייכת המערכת למעבדה לגנומיקה ומשמשת למדידות ביטוי גנים בתפוקה גבוהה ממאות של תאים בכל ניסוי, למשל באפיון גידולי כליה בילדים, מחקר שנעשה בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי שיבא. "אנחנו מאמינים בשיתופי פעולה כדרך חיים, ושמחים שיכולנו להשאיל את המערכת המתקדמת שלנו שמשמשת בדרך כלל לחקר הסרטן - בכדי לסייע במשבר הקורונה," אומרים ראש המעבדה ד"ר תומר קליסקי ומנהל המעבדה ד"ר ישי יהודה.

ובלי שום קשר לכל אלה – במהלך תקופת הקורונה עלה לאוויר ערוץ מדע על הבר של אוניברסיטת בר אילן, עם הרצאות אקדמיות מעשירות ומרתקות. גם צוות הפקולטה שלנו נרתם למשימה, ובהרצאות כולן אתם יכולים לצפות – בזמנכם החופשי, עם או בלי בידוד – כאן.

התחלנו

מספר חברי סגל חדשים הצטרפו לצוות הפקולטה בשנה החולפת. שניים מהם – מהתוכנית החדשה  להנדסת תעשייה ומערכות מידע. בראש התוכנית עומד ד"ר איציק כהן, שלפני שהגיע אלינו עשה שלושה תארים - תואר ראשון בהנדסה כימית, תואר שני בהנדסת חומרים ותואר שלישי בהנדסת תעשייה וניהול – בטכניון, ושירת שנים רבות בצבא, בתפקידים טכניים. לאחר שסיים את שירותו, ובמקביל לאקדמיה, עסק בניהול פרויקטים. הוא מתמחה באנליזה וניתוח של תהליכים מורכבים, ולדבריו - הקמת התוכנית החדשה היא פרויקט לכל דבר ועניין. למידע נוסף על ד"ר כהן ועל תחומי המחקר שלו, לחצו כאן.

לצידו של ד"ר כהן עומד ד"ר גונן זינגר. זינגר, שכיהן עד לאחרונה כראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללת אפקה, הצטרף לפקולטה בחודש מרץ. הוא משלב בעבודתו אלגוריתמי למידת מכונה ומודלים של חקר ביצועים. במקביל לעבדותו באקדמיה הקים ד"ר זינגר את חברת CB4, המבוססת על פטנטים מעולם זיהוי התבניות, ומעסיקה היום כ-70 עובדים, בשלושה מרכזים בעולם: בהרצליה, בלונדון ובניו-יורק. בנוסף למסלול החדש, זינגר וכהן הקימו בצוותא מעבדה למידול וכריית תהליכים, שמטרתה לשלב מודלים מתמטיים מתחום חקר הביצועים יחד עם אלגוריתמים מתחום למידת מכונה לאנליזה וניתוח של תהליכים מורכבים. למידע נוסף על ד"ר זינגר ועל תחומי המחקר שלו, לחצו כאן.

אל צוות התוכנית להנדסת מחשבים הצטרפה ד"ר עדי מכמל. מכמל היא תיאורטיקנית המתמחה בחישוביות קוונטית, ומנסה לתעל את היכולות של מחשבים קוונטיים עבור בעיות מתחום למידת המכונה. את הפוסט דוקטורט שלה עשתה מכמל במכון לחקר אופטיקה קוונטית ואינפורמציה קוונטית (IQOQI) ובמחלקה לפיזיקה תיאורטית באוניברסיטת אינסברוק שבאוסטריה. המחקר שלה עוסק בכל מה שקשור בלמידת מכונה מצד אחד, בחישוב קוונטי מצד שני, ובשילובים ביניהם - למשל למידה עמוקה קוונטית או למידת חיזוק קוונטית. למידע נוסף על ד"ר מכמל ועל תחומי המחקר שלה, לחצו כאן.

תיאורטיקן נוסף שהצטרף השנה לתוכנית להנדסת מחשבים, ולמרכז הסייבר של האוניברסיטה, הוא ד"ר אור שפט, המתמחה בפרטיות דיפרנציאלית – קורס אותו הוא גם לימד בשנה החולפת. הוא הגיע אל הפקולטה לאחר תואר ראשון באוניברסיטה העברית, תואר שני במכון ויצמן, תואר שלישי באוניברסיטת קרנגי מלון בפנסילבניה, פוסט דוקטורט בברקלי ובהארוורד וחברות בסגל האקדמי של אוניברסיטת אלברטה שבקנדה. לאורך כל הדרך הוא עסק בתכנון אלגוריתמים, ובשנים האחרונות הוא מתמקד באלגוריתמים שלומדים לבצע ניתוח דאטה תוך כדי שמירה על פרטיות. למידע נוסף על ד"ר שפט ועל תחומי המחקר שלו, לחצו כאן.

מצטרף נוסף לתוכנית להנדסת מחשבים, מהצד המעשי הפעם, הוא ד"ר איתמר לוי. השבב אלקטרוני שפיתח לוי, בטכנולוגיה מתקדמת בשם Onion, מממש אלגוריתמים קריפטוגרפים רבים ומספק רמת הגנה ידועה ומנותחת היטב, בעלות קטנה בהרבה - ברמת השטח, האנרגיה והביצועים - ממה שקיים היום באקדמיה או בשוק. לוי עשה את הדוקטורט שלו, ששילב הנדסת חשמל עם מחשבים, פה אצלנו בפקולטה, לפני שהמריא לפוסט דוקטורט באוניברסיטת UCLouvain  בבלגיה. הוא מתמחה בפתרונות לזליגת אינפורמציה ברכיבים אלקטרוניים, משכבת החומרה ועד התוכנה. למידע נוסף על ד"ר לוי ועל תחומי המחקר שלו, לחצו כאן.

אל התוכנית להנדסת חשמל במסלול ביו-הנדסה הצטרף באוקטובר האחרון ד"ר שחר אלון. ד"ר אלון הגיע אלינו לאחר חמש שנים ב-MIT, שם פיתח טכנולוגיה חדשה למדידת RNA, המאפשרת למדוד את כלל ה-RNA בתוך הרקמות בדיוק ננומטרי, מבלי להוציא אותן החוצה. הטכנולוגיה הזו חשובה לשני תחומי מחקר: חקר רקמות המוח וחקר סרטן. ד"ר אלון יעמוד בראש המגמה לנוירו-הנדסה, שתפתח בשנת הלימודים הקרובה, ותתמקד בממשק שבין הנדסה למדעי המוח. למידע נוסף על ד"ר אלון ועל תחומי המחקר שלו, לחצו כאן.

מצטרף נוסף לפקולטה, לתוכנית מדעי הנתונים, הוא ד"ר איתן פתיה, המתמחה בלמידה ממוחשבת, ובפרט - בראייה ממוחשבת. פתיה, בעל תואר ראשון ושני במתמטיקה, הגיע אלינו אחרי דוקטורט במכון ויצמן ופוסט דוקטורט באוניברסיטת טורונטו שבקנדה. בין לבין עבד בג'נרל מוטורס, במחלקה שעסקה בנהיגה אוטומטית. מאז שהצטרף אלינו הוא לימד מודלים דגנרטיביים לתארים מתקדמים, והקים קבוצת מחקר בתחום הלמידה הממוחשבת. למידע נוסף עליו ועל תחומי המחקר שלו, לחצו כאן.

לקראת שנת הלימודים הקרובה מצטרפים אלינו שלושה חברי סגל חדשים: ד"ר מור וייס, שמצטרפת לתוכנית להנדסת מחשבים; ד"ר אילן ראובן כהן, שמצטרף לתוכנית להנדסת תעשייה ומערכות מידע; וד"ר בוריס דסיאטוב, שמצטרך למגמה להנדסת קוונטית. ברוכים הבאים! מאחלים לכם המון הצלחה!

לסיום, התחלה מסוג קצת אחר: פרופ' אבי צדוק מונה בחודש האחרון לוועדה מיוחדת מטעם האקדמיה הלאומית למדעים, שמטרתה לבחון את תפקידיה של המערכת האקדמית בתמיכה במערכות קבלת החלטות בישראל וביטויים בעתות משבר לאומי.

זכינו

בחודש מרץ התבשר ד"ר אדם תימן על זכייתו בפרס קריל היוקרתי, מטעם קרן וולף להצטיינות במחקר מדעי. הפרס מוענק מדי שנה לעשרה חברי סגל אקדמי צעירים בארץ, בדרגת מרצה או מרצה בכיר ללא קביעות, על הישגים אקדמיים באופן כללי. אחד מהישגיו המרכזיים של תימן, שבין השאר בזכותו הוא נמצא ראוי לפרס, הוא ייצור הזיכרון המוטמע הקטן ביותר שהודגם בטכנולוגיה של 16 ננומטר. בנוסף, זכה תימן בפרס הרקטור לחדשנות מדעית תש"פ בגין הישגים מדעיים בשנה"ל תשע"ט, ובתואר מרצה מצטיין מטעם אוניברסיטת בר אילן לשנה"ל תשע"ט. עוד על ד"ר תימן אתם יכולים לקרוא כאן.

גם ארי אשכנזי הוכתר ע"י האוניברסיטה כמרצה מצטיין. אשכנזי הוא בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל עם התמחות באלקטרואופטיקה, ותואר שני בהנחייתו של פרופ' דרור פיקסלר. הוא מלמד לתואר ראשון - פיזיקה 1, מכניקה קוונטית שימושית, שדות אלקטרומגנטיים, אותות אקראיים ורעש. ולתארים מתקדמים - חישוב קוונטי. לקריאה נוספת לחצו כאן.

פרופ' גור יערי נבחר לקבל מענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע, במסגרת המחזור הראשון של תוכנית Killcorona. היקף המענקים במחזור עומד על כ-9 מיליון שקלים, שיחולקו בין קבוצות של 25 חוקרים, ובהם גם פרופ' יערי ושותפו פרופ' תמיר טולר, העמלים על פיתוח מערכת ליצור חיסון פסיבי (סביל) לנגיף הקורונה, כולל זנים עתידיים ומגפות עתידיות. לקריאה נוספת לחצו כאן.

ד"ר אלי כהן זכה בתוכנית התמיכה לקליטת חברי סגל במדע וטכנולוגיה קוונטים של אוניברסיטת בר אילן. בנוסף למלגה, זכה ד"ר כהן בתקציב חד פעמי נדיב לצרכי מחקר.

ד"ר איתן פתיה התבשר בחודש יולי על זכייתו בפרס המאמר המצטיין בכנס ICML - הכנס הבינלאומי המרכזי בנושא למידת מכונה. המאמר נבחר, לצד מאמר נוסף, מתוך כ-5000 מאמרים שנשלחו לכנס. לקריאה נוספת לחצו כאן.

ולקינוח – דיקן הפקולטה שלנו, פרופ' זאב זלבסקי, הועלה השנה לדרגת עמית בארגון IEEE (IEEE Fellow Award), הארגון ההנדסי הגדול בעולם. הדרגה, הניתנת רק ל-0.1% מעשרות אלפי החברים בארגון, הוענקה לפרופ' זלבסקי בשל מחקרו בתחום הסופר רזולוציה. בנוסף, קיבל פרופ' זלבסקי מאותו הארגון את פרס Distinguished Lecturer Award.

כבר ציינו שיש לנו את הסגל הכי טוב בארץ?

לכתבות נוספות בפרויקט סוף השנה של הפקולטה להנדסה:

זו הייתה השנה של הפקולטה שלנו

זו הייתה השנה שלכם