חדשות

ערב מחלקה 2022 היה להיט!
חטיפים, פיצות, בירה, שולחנות משחק, קריוקי והרבה הרבה כיף!

טיול הפקולטה היה כל כך כיף!
קטפנו תותים בקדימה, טיילנו על החוף בבית ינאי, המשכנו עד לנחל אלכסנדר ולפארק הצבים, ולקינוח התפנקנו בארוחת ערב ומגוון פעילויות.

הכירו את ד"ר איציק כהן, חבר סגל חדש שהצטרף לפקולטה להנדסה ויעמוד בראש תכנית לימודים החדשה בהנדסת תעשייה ומערכות מידע שמוגשת בימים אלה לאישור המועצה להשכלה גבוהה.

לפרטים נוספים על התכנית החדשה והיכרות עם ד"ר איציק כהן ומחקרו לחצו על המשך קריאה

בחודש שעבר הוכרז פרופ' צביקה לוטקר כזוכה בפרס הרקטור לחדשנות מדעית עבור ספרו החדש, בו הוא עוסק בניתוח נרטיבי של סיפורים, מחזות וסרטים באמצעות דיאלוג עם המחשב. בראיון איתו הוא מספר על הספר, מדגים כיצד העבודה מול המחשב יכולה להאיר נקודות חדשות אפילו ביצירות קלאסיות, ומסביר למה המכונות לעולם לא יוכלו להחליף באמת את בני האדם

טכנולוגיה פורצת דרך שפותחה במעבדה של פרופ' רחלה פופובצר ליצירת זן חדש של תרופות מבוססות ננו חלקיקים מהונדסים, מאפשרת לתרופות ביולוגיות לעבור את מחסום דם-מוח. הדבר עשוי  להוות מהפיכה בתחום הטיפול במחלות מוח דוגמת אלצהיימר, פרקינסון וסוגי סרטן שונים

שירה רוט, דוקטורנטית במעבדה של ד"ר עמוס דניאלי בפקולטה להנדסה, פיתחה שיטה חדשה ומהירה לזיהוי קשרים בין חלבונים ודנ"א. לתגלית של שירה חשיבות קלינית ומחקרית כאחת, היות וכאשר קשרים אלו משתבשים, הדבר עשוי לזרז מחלות כמו סרטן וסוכרת.
להמשך קריאה ←

ברכות לד"ר אליהו כהן, שזכה גם הוא בפרס הרקטור לחדשנות מדעית. הקבוצה של ד"ר כהן נקראת 'מיסודות תורת הקוונטים לטכנולוגיות קוונטיות', והיא עוסקת במדע בסיסי (שאלות פתוחות בניסוח של תורת הקוונטים ובקשר שלה עם תורת היחסות) כמו גם ביישומים חדשים שלה לטובת חישה, תקשורת וחישוב.
להמשך קריאה

פרופ' פופובצר, ראש המסלול לביו-הנדסה וסגנית דיקאן הפקולטה, זכתה במענק ERC של הנציבות האירופית למחקר. המחקר של פרופ' פופובצר, BrainCRISPR, יעסוק בפיתוח ננו-פלטפורמה חדשנית להובלה של מערכת קריספר (CRISPR) למוח, בכדי לאפשר טיפול במחלות גנטיות נדירות. פרופ' פופובצר מסבירה כי "קריספר היא טכנולוגיה מהפכנית לעריכה גנטית, עם פוטנציאל עצום לטיפול במחלות גנטיות רבות. אולם ההובלה של מערכת הקריספר אל המוח, ואל תוך תאי מוח חולים, היא אחד האתגרים הגדולים ביותר בעולם הרפואה כיום".

להמשך קריאה

ב-14 במרץ 1854 נולד המדען הגרמני יהודי וחתן פרס נובל פול ארליך, שאחד מחידושיו הרבים בתחום הרפואה היה הוכחת קיומו של מחסום דם-מוח (BBB – blood-brain barrier). BBB הוא מבנה ייחודי העוטף את כלי הדם במוח ומונע מעבר חומרים מהדם למוח. מטרתו להגן על רקמת המוח מפני מזהמים, שכן כל שינוי קטן עלול לפגוע בתפקוד המוח. אולם, המחסום גם מונע מעבר של תרופות חשובות למוח, ולכן מקשה מאוד על הטיפול במחלות מוח קשות, כמו אלצהיימר, פרקינסון וסרטן. פרופ' רחלה פופובצר, ראש המעבדה לננו-טכנולוגיות רפואיות באוניברסיטת בר-אילן, כותבת על מסלול עוקף BBB שפותח במעבדתה.

להמשך קריאה

לא ייאמן: הלל חגי דיאמנדי זוכה בשתי מלגות יוקרתיות בתוך חודש אחד בלבד: מלגת רוטשילד מטעם קרן יד הנדיב ובמלגת פולברייט מטעם קרן חינוך ארצות הברית-ישראל.
חגי, בן 34 מגבעת שמואל, נשוי לגילה (רופאת משפחה) ואב לשלוש בנות (אורי, מרב ונילי). בקיץ שעבר סיים עשור בפקולטה, בהן למד את כל התארים: תואר ראשון בהנדסת חשמל (אופטיקה ועיבוד אותות), ותארים שני ושלישי במסלול לאלקטרואופטיקה תחת הנחייתו של פרופ' אבי צדוק.

ב-3 במרץ נערך אירוע לציון מלאת 20 שנה לפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן. את האירוע, שהתקיים במרכז הכנסים וואהל ברמת גן, חגגו מאות מבוגרי ובוגרות הפקולטה, הנהלת האוניברסיטה ודיקני הפקולטות.

להמשך קריאה

"למדתי לתואר ראשון משולב בפיזיקה-מתמטיקה, ולאחר מכן המשכתי שם גם לתואר שני (תוך כדי שירות צבאי כמהנדס) ותואר שלישי (חלקו תוך כדי השירות) בפיזיקה קוונטית", הוא מספר. "בשלוש השנים שלאחר מכן עשיתי שני פוסטים - באנגליה בנושא של אינפורמציה קוונטית ובקנדה בנושא של אופטיקה קוונטית. מיד לאחר מכן הצטרפתי לפקולטה להנדסה בבר אילן (אוקטובר 2018).
"מי שפנה אלי בזמנו לגבי הגשת מועמדות לפקולטה היה פרופ' דרור פיקסלר וההחלטה התקבלה גם הרבה בזכות פרופ' זאב זלבסקי, פרופ' אפי זהבי וגב' דינה ימיני שעזרו לי מאוד בקליטה. כיום אני חבר במסלול אלקטרואופטיקה, במכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים ובמרכז הקוונטי QUEST. אני ראש המגמה להנדסה קוונטית ומלמד קורסים בחישוב קוונטי, מכניקה קוונטית שימושית ותרמודינמיקה יישומית כמו גם מיני קורס בנושא מדידות קוונטיות עבור תוכנית אודיסיאה. בשנתיים האחרונות אני גם פועל כיזם בתחום של מכשור רפואי בהתבסס על המחקרים שלנו בנושא דימות.

אצלנו יום האישה קורה כל השנה, הפקולטה להנדסה בבר-אילן מובילה בשנים האחרונות מהפכה מגדרית, שגרמה להכפלת כמות הסטודנטיות בפקולטה בתוך חמש שנים.