חדשות

בחודש דצמבר האחרון הכריזה הממשלה על הקצאת 1.25 מיליארד שקל לתוכנית הלאומית למדע וטכנולוגיות קוונטיים. לתוכנית, שבאחריות פורום תל"מ (תוכניות לאומיות למחקר), יש מספר מטרות, ובהן  פיתוח הון אנושי ותשתיות מחקר, בניית מחשב קוונטי בישראל ויצירת שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום הקוונטים. אנו בפקולטה להנדסה של בר-אילן מרימים את הכפפה, ופותחים כבר בשנת הלימודים הקרובה את המגמה להנדסה קוונטית, מתוך מטרה להתקדם ביחד עם העולם לעבר המהפכה הקוונטית השנייה. "אלה תכנים חדשניים לחלוטין ברמה המקומית, ואפילו הבינלאומית. בעולם יש רק מוסדות בודדים שמציעים תואר ראשון בהנדסה קוונטית," אומר ד"ר אלי כהן, שיעמוד בראש המגמה החדשה. "על פתיחת המגמה הוחלט לאחר שאנחנו בפקולטה זיהינו יותר ויותר עניין - בעולם האקדמי וגם בתעשייה – בפיתוח טכנולוגיות קוונטיות וניצול שלהן לטובת חישוב, תקשורת והצפנה, ופיתוח של סנסורים חדשים ומדויקים. לכן המטרה שלנו היא להכשיר בוגרים של הפקולטה עם ידע משמעותי בהנדסה, אבל גם בפיזיקה, מדעי המחשב ומתמטיקה, עם דגש חשוב על מדע וטכנולוגיה קוונטית".

במהלך הפוסט דוקטורט שלו ב-MIT פגש ד"ר שחר אלון את האמן ניל הרביסון, האדם הראשון שקיבל הכרה מהרשויות בבריטניה כסייבורג אנושי. הרביסון, שנולד עם עיוורון צבעים חמור שבגינו ראה את העולם רק בגוונים של אפור, השתיל בגולגלתו אנטנה שמתרגמת צבעים לצלילים. האנטנה גורמת לויברציות בתוך ראשו של הרביסון, שיוצרות תווים שונים לצבעים שונים. בנוסף, מחוברת האנטנה לצ'יפ המאפשר חיבור לאינטרנט, כך שהרביסון קולט גם צבעים מהחלל, דרך חיבור ללוויינים, ויכול לקבל אימיילים, הודעות ושיחות קוליות ישירות לתוך ראשו. "הרביסון בעצם מדגים לנו איך תיראה האנושות בעוד כמה זמן", אומר ד"ר שחר אלון, ראש המגמה החדשה לנוירו-הנדסה בפקולטה להנדסה של בר-אילן. "הטכנולוגיה הולכת לכיוון שיאפשר לנו להתממשק למוח בצורה אופטימלית, לקלוט ממנו מידע בצורה מיטבית, ולשדרג אותו. זה יכול לשנות לחלוטין את עולם משחקי המחשב, למשל -  נניח קסדה שחובשים במהלך משחק מירוץ מכוניות, שקולטת לבד אם אתם רוצים לפנות ימינה או שמאלה – אבל גם לשפר משמעותית את החיים של אנשים שסובלים ממגבלות מסוגים שונים, כמו למשל בעיות תקשורת, או ממחלות נוירולוגיות. די ברור שהפוטנציאל פה הוא אדיר, והמטרה שלנו היא לשפר את הממשק בין המוח והמכונה ולהכין את עצמנו לעתיד שמכיל התמזגות גדולה יותר בין בני האדם למחשבים, גם בלי לקדוח בגולגולת".

ביום שלישי הבא, ה-30/6 בין השעות 10:00-16:00, יתקיים האקתון מיוחד במסגרת הקורס החדש "עקרונות תכנון מערכות דיגיטליות" בלובי של הפקולטה להנדסה.

בהאקתון, שמתקיים במימון חברת ווסטרן דיגיטל, יתמודדו סטודנטים בפקולטה על המימוש הטוב ביותר של מאיץ חומרה מורכב. בגמר ההאקתון, כל הקבוצות המשתתפות יציגו את הפרוייקטים שלהם בפני פאנל שופטים מהתעשייה והקבוצה עם התכנון הטוב ביותר תזכה בפרס מתנת חברת ווסטרן דיגיטל.

מי שמעוניין להתרשם מהעשייה וללמוד יותר על התחום מוזמן לבוא ללובי הפקולטה בשעות ההאקתון. כמוכן, מצגות הסטודנטים וטקס חלוקת הפרסים ישודרו כאן בפייסבוק לייב של הפקולטה!

נציין כי האירוע יתקיים בהתאם להנחיות הריחוק החברתי!

סטודנטים לתארים מתקדמים מוזמנים להשתתף בתחרות של חברת מיקרוסופט לפתרון בעיות קוונטיות בעזרת שפת התכנות #Q. סטודנטים שיזכו בתחרות יקבלו פרס כספי בסך 500 ₪ (בכפוף להצגת הפיתרון שהגשתם).
לפרטים נוספים על התחרות והרשמה

במידה ואתם מעוניינים להישתתף בתחרות, אנא יידעו אותנו:
adi.makmal@biu.ac.il

emanuele.dalla-torre@biu.ac.il

פרטים נוספים על התחרות והרשמה>>

מאחר והעברת הנגיף מוגבלת למרחק של השתעלות או התעטשות - אם נדבקתם במטוס, זה ככל הנראה בגלל אדם שישב בשתי השורות מסביבכם. אז מה עושים? האפשרות הקלה והפשוטה - היא לא לטוס. אבל מה קורה אם אין ברירה ואתם חייבים או כבר רכשתם כרטיסים? עד כמה מסכת פה ואף תעזור? כמה זמן תוכלו לשבת איתה בחלל הסגור? כיצד תמנעו מלגעת במשטחים? והאם שווה לקחת את הסיכון וחלילה להידבק? מחקרו של פרופ' דרור פיקסלר נדרש לסוגיה המטרידה הזאת, ועובד בימים אלה במרץ, על הפתרון שיאפשר את הטיסות וימנע את ההדבקה דרך משטחים שעלולים להיות מזוהמים.

 ← לכתבה המלאה בידיעות 

צילום: יוני רייף

השבב שפיתח מספק הגנה בעלות קטנה בהרבה – ברמת השטח, צריכת האנרגיה והביצועים - מהמקובל היום בשוק.
רכישות אשראי בטלפון הנייד, שמירה ועיבוד של אינפורמציה פרטית בשרת, קוצב לב המבוסס על מעבד פשוט, מערכת סנסורים ובקרים המחוברת לרשת במפעל – כל אלה הן דוגמאות לפלטפורמות מבוססות מחשב, שבהן הליך העיבוד הוא אלקטרוני. כל הפלטפורמות הנ"ל נושאות מידע אינטימי רגיש, ובאופן טבעי - מתעורר הצורך לספק בטיחות מידע לאינפורמציה המעובדת בהן. "תחום המחקר שאני מתמקד בו הוא איך נוכל לתכנן את החברים האלקטרונים שלנו כך שנוכל לסמוך עליהם," אומר ד"ר איתמר לוי, שהצטרף באוקטובר האחרון למסלול להנדסת מחשבים בפקולטה. "בתיאוריה, זה פשוט: תבניות של מערכות לשמירת סוד (או לכל צורך קריפטוגרפי אחר), מסתמכות תמיד על איזה שהוא גרעין של אינפורמציה שנשמר בסוד, למשל מפתח סודי. הבעיה נובעת מכך שהמערכות שלנו לא תיאורטיות: עצם המימוש של המערכת בעולם הפיסיקאלי גורם לזליגת אינפורמציה על הסוד, בין אם נעשה בו שימוש ובין אם לאו, וזו רק בעיה אחת מני רבות".

כתבו עלינו בעיתון מקור ראשון

ברכות לדיקן הפקולטה להנדסה, פרופ' זאב זלבסקי, על זכייה הפרס IEEE, הארגון ההנדסי הגדול והמוערך בתחומו. הפרס ניתן בכל שנתיים לארבעה מדענים העוסקים במחקר מעניין ומרצים על תחומי המחקר שלהם ברחבי העולם וכולל מימון נסיעות למרכזי מחקר מובילים בעולם כדי להרצות על המחקר.

שבעה סטודנטים בלבד מכל רחבי הארץ זוכים במלגת אדמס היוקרתית - בהם גם גיל בשן מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן.

על פי בקשת בית החולים שערי צדק (ובתיווך של עמוס גורנדוג מחברת האחים אייזנברג), משאילה הפקולטה את מערכת Fluidigm BioMark עם כל הציוד הנלווה שלה, לטובת בדיקות הקורונה.

אנו שמחים להזמין אתכם לקורס ייחודי ראשון מסוגו בבר-אילן בנושא: "תקשורת בינאישית וחדשנות" – בחסות קבוצת Malam Team. קורס זה, המועבר בהצלחה מזה שנים בתוכנית MBA בטכניון ובבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, יעסוק בטכניקות של שכנוע, תקשורת בין אישית וחדשנות, כמרכיבים מרכזיים וחיוניים ביכולת להניע אנשים שלא מכוח הסמכות.

באתר הרפואה Med News מציגים מחקרים של שלושה חוקרים מהפקולטה להנדסה אשר מנסים למצוא פתרון לנגיף מוזמנים לקרוא.

צילום: חן דמארי

ברכות לדר' אדם תימן מהפקולטה להנדסה, שזכה בפרס הרקטור לחדשנות מדעית תש"פ בגין הישגים מדעיים בשנה"ל תשע"ט.

"הנתונים מעודדים ומראים שיש מגמת גידול במספר הנשים בלימודי הנדסה, שעד לאחרונה היה בעצם המעוז הגברי", אומרת דינה ימיני, ראש מנהל הפקולטה להנדסה ומכון ננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר־אילן. "אצלנו, למשל, בתואר ראשון בהנדסה יש 30% נשים וכן ירבו". מוזמנים לקרוא את הכתבה באתר "מעריב"

במסדרונות הפקולטה עובדות בימים אלו (תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות, כמובן) שלוש מעבדות על מחקרים שמנסים למצוא פתרון לבעיית הקורונה. בין אם באבחון ובין אם בטיפול