חדשות

הכנס, בתחום של שימוש בלייזרים לאפליקציות ביו רפואיות, אירח כמאתיים משתתפים מ-15 מדינות, והיה הצלחה גדולה לפקולטה ולאוניברסיטת בר אילן

בחודש נובמבר 2018 נערך בפקולטה להנדסה, לראשונה בארץ, כנס LALS - Laser Applications in Life Sciences, ביוזמתו של פרופ' זאב זלבסקי המפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין.

זהו כנס בינלאומי שנתי שעוסק בתחום של שימוש בלייזרים לאפליקציות ביו רפואיות. הכנס, חוליה בשרשרת כנסים בינלאומיים בנושא, נמשך על פני שלושה ימים, נערכו בו 140 הרצאות ומצגות והוא אירח כ-200 משתתפים, מדענים מובילים בתחומים הרלוונטיים, מלמעלה מ-15 מדינות, ובהן ארה"ב, אנגליה, רוסיה, גרמניה, צרפת, פולין, סין, לטביה, פינלנד ודרום קוריאה. 

פרופ' אורית שפי מהפקולטה להנדסה מככבת על שער הגיליון החדש של מגזין "נשים". פרופ' שפי, החוקרת גם במכון לננוטכונלוגיה וחומרים מתקדמים בבר-אילן, נבחרה להופיע על השער בזכות מחקרה פורץ הדרך בתחום הכוונת צמיחתם מחדש של תאי עצב פגועים. פרופ' שפי וצוותה חשפו לאחרונה רכיב חדשני שפיתחו, המשקם בעיות במערכת העצבים. הוא מוזרק לגוף בצורה נוזלית על בסיס ג‘ל ומתמצק בהמשך בגוף באופן שמשקם פגיעות במערכת הרגישה.

2018 עוד לא הסתיימה, ופרופ' זאב זלבסקי מהפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין גורף זכייה בינלאומית נוספת.
הנה מקצת הפרסים שבהם זכה השנה:

The Dr. Horace Furumoto Innovations Professional – Young Investigator Award given by the ASLMS (American Society for Laser Medicine and Surgery).

The Asian Advanced Materials Award for the year 2018 given by IAAM in their congress in Singapore due to my outstanding contribution in the field of "Advanced Materials and Technology".

The National Academy of Inventors (NAI) Fellow Award for demonstrating a highly prolific spirit of innovation in creating or facilitating outstanding inventions that have made a tangible impact on quality of life, economic development, and the welfare of society.

The 2018 BIG Innovation Award: The technology Prof. Zalevsky co-invented and took part in developing, and which was commercialized from his lab to the startup Zsquare (microendoscopy) won the 2018 BIG (Business Intelligence Group) Innovation Award.

The SPIE Prism Award for photonic innovation for co-inventing the remote laser based continues bio-monitoring and authentication technology being developed by ContinUse Biometrics.

The Imaging Science and Technology (IS&T) Society Fellow Award for contribution in the fields of optical imaging and microscopy.

Best Lecturer Prize in the International ChipEx 2018 conference.

Best Research Work Award given to our paper presented at the 38th Annual Meeting of the Israeli Society for Vision and Eye Research:
D. Smadja, M. Lellouche, M. Krauthammer, Y. Harel, A. Abulafia, D. Zadok and Z. Zalevsky, “Nano-drops for correcting refractive errors,”

במלזיה מדווחים כי צעיר התחשמל למוות כתוצאה משימוש באוזניות.
בתוכנית NEXTER בערוץ קשת (12) מזעיקים את פרופ' דרור פיקסלר מהפקולטה להנדסה, באמצע נסיעה לסין, על מנת שיפרשן בשידור חי.
מוזמנים לצפות.

צפו בהרצאתו של פרופ' אבי צדוק "תקשורת אינטרנט - איך כל כך הרבה מידע מגיע כל-כך רחוק" מתוך "מדע על הבר", סדרת הרצאות בנושאי מדע פופולרי. ההרצאה התקיימה ב-20 בנובמבר 2018 באוניברסיטת בר-אילן.

באחרונה נערך כנס הלייזר הבינלאומי בפקולטה, בנוכחות 200 משתתפים ממדינות רבות כולל רוסיה, גרמניה, פולין, סין, לטביה, פינלנד, צרפת, איטליה, ארה"ב, אנגליה, דרום קוריאה וכמובן מישראל. 

בכנס הוצגו 140 מאמרים מדעיים בתחומי השימוש של הלייזרים ברפואה, וכלל תחרות פוסטרים לסטודנטים וכן תחרות לחוקרים צעירים שמומנה על ידי הארגון הבינלאומי IET.

זהו הוא כנס LALS הראשון שנערך בארץ, ואורגן על ידי פרופ' זלבסקי מהפקולטה, והוא מהווה נקודת שיא של עשרות כנסים קודמים שנערכו במקומות שונים בעולם.

חן צרור-אזנקוט, בת 29 מראשון לציון, שזכתה במלגת הצטינות בסך 460,000 שקלים לדוקטורט בפקולטה להנדסה בבר אילן. חן, סטודנטית במסלול המשולב לתואר שלישי במעבדה של פרופ׳ רחלה פופובצר בפקולטה להנדסה בבר אילן, זוכה במלגה ע"ש זאב ז'בוטינסקי בתחום המדע היישומי וההנדסי לתלמידי המסלול הישיר לתואר שלישי.

"המחקר שלי עוסק בפיתוח ננו-חלקיקים ביוקומפטביליים להבחנה בין גידולים סרטניים לרקמות דלקתיות בסריקות של PET-CT, אחת מבין שיטות הדימות המרכזיות לזיהוי של גידולים סרטניים, אולם כיום סריקה זו אינה מאפשרת להבחין בין גידול סרטני לבין דלקת הנגרמת לאחר תחילת הטיפול בסרטן ובהתאם לכך אינה מאפשרת מעקב אחר חולה לאורך הטיפול", היא מספרת. "מטרת המחקר היא לפתח ננו חלקיקים המסוגלים לבצע את ההבחנה הזו בסריקות של PET-CT ובכך לאפשר מעקב אחר התקדמות ויעילות הטיפול בחולה".

מה דעתך על הפקולטה להנדסה? 
"אני חושבת שמה שמייחד את הפקולטה להנדסה בבר אילן, זה היחס האישי, החמימות והאכפתיות כלפי כל סטודנט לצד סטנדרטים גבוהים ובלתי מתפשרים ברמה המקצועית. מהרגע שהגעתי לכאן, הרגשתי בבית. המנחה שלי, פרופ׳ רחלה פופובצר, מלווה אותי בכל צעד ותמיד משרה אווירת ביטחון ומסוגלות וצוות הפקולטה תומך ומחזק הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית".

מה עמדתך לגבי שילוב הנשים ההולך וגובר בפקולטה?
"אני חושבת שהשילוב ההולך וגדל של נשים בפקולטה להנדסה הוא מבורך. יש לנו את היכולת והפקולטה להנדסה לחלוטין נותנת את הבמה להוכיח זאת. ממליצה לכל מי שיודעת שהיא יכולה אבל מפחדת, להגיע ולהיווכח בכך".
 

דר׳ בנימין זיידל מהפקולטה להנדסה בבר אילן זכה במקום שלישי בתחרות הבינלאומית היוקרתית של מעבדות נוקיה-בל, ליישומים חדשניים בתחום התקשורת. ד"ר זיידל זכה בזכות הפיתוח המשותף לו ולפרופ' שלמה שמאי מהטכניון של גישה מעשית לחישוב קרוב לגבול ביצועי התקשורת האפשריים מבחינה תיאורטית ("Sparse Communications: Closing the Gap to the Ultimate Performance Liits"). בשלב הראשון נבחר היישום של ד״ר זיידל כאחד מ- 10% המועמדים הסופיים מתוך מאות יישומים תחרותיים והוא הוזמן לשלב הבא של התחרות. בשלב השני נדרשו המועמדים להציג מחדש את ההצעה ולהדגים את 3 המאפיינים העיקריים : פוטנציאל חדשנות, תכונות טכניות, והיתכנות הרעיון. המועמדים הסופיים הוזמנו להשתתף בסדנא בת יומיים במעבדות בל בניו ג'רזי, על מנת לקבל משוב מחוקרים על ההצעה. 

הזכייה המרשימה בפרס השלישי מתוך מועמדים רבים, כוללת פרס כספי של 25,000$. כמו כן, הזוכים בשלושת המקומות הראשונים יהנו מההזדמנות לפתח את הטכנולוגיה המוצעת לכדי יישום אפליקטיבי במעבדות בל בארה"ב.

הפקולטה להנדסה ומכון הננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף חברת ההייטק KLA-Tencor ישראל (השלוחה הישראלית של החברה הממוקמת במגדל העמק) השיקו בטקס חגיגי יוזמה חדשה: מועדון ה-700. מטרת המיזם, למשוך לפקולטה להנדסה מועמדים בעלי נתוני קבלה גבוהים עם ציון פסיכומטרי 700 ומעלה, ולעודד אותם לבחור דווקא בתחום ההנדסה. לסבב הראשון התקבלו 31 מקבלי מלגה, מתוכם 19 נשים. בראש המיזם עומדות דינה ימיני, ראש מנהל הפקולטה להנדסה ומכון הננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אוריין סבן, ראש דסק ישראל, מערך פיתוח משאבים עולמי באוניברסיטה ואורי תדמור, סמנכ"ל חטיבת התפעול ונשיא KLA-Tencor ישראל.

לאחר שערכה מחקרים במעבדתה של פרופ' רחלה פופובצר, ד"ר רינת מאיר זכתה במלגת פולברייט היוקרתית וכיום משלימה פוסט דוקטורט באוניברסיטת קולומביה, וחוקרת ננו ביו-חומרים חדשים לטיפול תרופתי. ד"ר מאיר השלימה תואר ראשון ושני בכימיה באוניברסיטה העברית, והשלימה את הדוקטורט במעבדתה של פרופ' רחלה פופובצר בפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין באוניברסיטת בר-אילן. כחלק מצוות חוקרים רב תחומי, רינת סייעה בפיתוח תשתית מהפכנית להחדרת תרופות, המתבססת על ננו חלקיקים. הטכנולוגיה החדשה תסייע בטיפול ואבחון סרטן באמצעות אימונותרפיה מכוונת.

אביטל ברוס, בת 25, בוגרת תואר ראשון בהנדסת חשמל בפקולטה ומאסטרנטית לתואר שני בעיבוד ומדעי הנתונים, זכתה במלגה היוקרתית של משרד המדע והטכנולוגיה לסטודנטיות מצטיינות. 
המילגה ניתנה לאביטל עבור פרויקט סיום התואר הראשון שלה, שבו עבדה על אלגוריתם לשערוך ריכוז חלבון טרופונין, כאינדיקציה להתקף לב. הפרויקט בוצע בהנחייתם של ד"ר יאיר נעם וד"ר עמוס דניאלי. מנחה התואר השני של אביטל הוא פרופ' שרון גנות.
אביטל היא בוגרת וסטודנטית גאה של הפקולטה להנדסה בבר-אילן: "יש בפקולטה להנדסה בבר אילן תחושה של בית, אפשר לפנות למרצים בכל שאלה, האווירה הסטודנטיאלית בפקולטה ממש מיוחדת, עזרה הדדית זה ממש חלק מהיום-יום. לא הייתי שורדת יום בתואר בלי החבר'ה המיוחדים שלמדו איתי". על שילוב של נשים במקצועות ההנדסה בבר-אילן היא אומרת: "עם השנים, אחוז הנשים בפקולטה גדל. זה תהליך שקורה עם הזמן, ובאופן טבעי יותר ויותר בנות מרגישות שזה יכול להתאים להן. בשנה השנייה לתואר הראשון קיבלתי עוד מלגה המעודדת נשים. בפקולטה רואים גם מרצות מעולות בכל התחומים".

המגזין דה-מארקר ערך כתבה מקיפה על ד"ר מיה אביב, בוגרת הפקולטה (בהנחייתו של פרופ' זאב זלבסקי), דוקטור לביו רפואה והנדסת אופטיקה, שביחד עם שני בוגרים נוספים של הפקולטה להנדסה, ד"ר עופר לימון וד"ר אלכס זלוטניק, הקימה את 6over6, סטארט אפ המפתח טכנולוגיה של בדיקות ראייה באמצעות אפליקציה.

על חוויותיה מבר-אילן אומרת אביב: "פרופ' זלבסקי הוא מנחה מעולה, ואני גם חושבת שלימודי פיזיקה נותנים בסיס ממש טוב לעשות כל עבודה שהיא בתחומי ההנדסה. לעבודה הנוכחית ב-6over6 נכנסתי עם הרבה רקע בתחום של עיבוד תמונה ואופטיקה, והשלמתי כל מה שקשור לאופטומטריה. בבר אילן השתתפתי בתוכנית ביהדות "ניצוצות" שבה חקרתי את הקשר הפילוסופי בין הדמאה וראייה, ובשביל פרויקט הסיום למדתי על מנגנון הראייה בעין ובמח, ככה שאף פעם אי אפשר לדעת איפה תרכוש ידע רלוונטי."

בטקס מרשים של הצגת פרויקטים מצטיינים בפקולטה להנדסה, נשא ד"ר איציק ברגל את הדברים הבאים:

שלום, שמי איציק ברגל, ואני אחראי על הפרויקטים בפקולטה. התכנסנו היום כדי לסכם שנה של עבודה מאומצת. 
אנחנו חיים בעולם שמשתנה מהר. הידע שצוברים סטודנטים להנדסה במשך ארבעת השנים של התואר הולך להתיישן עם השנים. מה שלא יתיישן הם הכלים שהם רוכשים. כלים שמתבססים על בסיס מדעי ומתמטי, שמדגישים את יכולת הלמידה והניתוח, ושמאפשרים למצוא פתרונות חדשניים לבעיות, תוך הסתמכות על כלים מוכחים והיכרות עם עבודות קודמות בנושא.
הפקולטה להנדסה בחרה בפרויקט הסיום כנקודת השיא, שבה הסטודנטים מחדדים ומיישמים את הכלים שהם רכשו במהלך הלימודים. הפרויקט חושף את הסטודנטים לאופי האמיתי של העבודה ההנדסית וליכולות אותם אנו מצפים מהם להציג בעתיד: 

בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר־אילן מושקעים מאמצים לא מבוטלים בחיפוש ובמציאת סטודנטים מהמגזר החרדי, תוך שילובם מאוחר יותר במגזר העסקי. “בעבודתי בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר־אילן במשך עשר השנים האחרונות ליוויתי מקרוב סטודנטים חרדים שסיימו תואר ראשון, שני ושלישי, ואני יכול לומר בוודאות שמשהו קורה בשנים האחרונות בקבוצה זו", מעיד פרופ' דרור פיקסלר מהפקולטה להנדסה, וראש המכון לננו־טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים באוניברסיטה. "מדובר בסטודנטים שלמדו תקופה ארוכה בקבוצה הטרוגנית: בנים־בנות; דתיים סרוגים, מי שאינם דתיים וגויים. הם למדו להכיר אחד את השני ויותר מכך לחיות אחד עם השני. כל מי שלמד אצלנו מצא עבודה בתחום ההייטק, וגם היום אנחנו ממשיכים בעשייה זו. לא מדובר בלימודים בקבוצה המיוחדת לאוכלוסייה זו, אלא בלימודי הנדסה רגילים, ומכאן המשמעות הגדולה למהלך זה על החברה הישראלית".

הפקולטה להנדסה גאה על עצם היבחרו של פרופ' אבי צדוק לתפקיד חבר בוועד המנהל של האקדמיה הצעירה הישראלית, ואנחנו מברכים אותו על ההישג הגדול.
האקדמיה הוקמה בשנת 2012, במטרה לשמש כחממה של רעיונות ויוזמות שימנפו את יכולות האקדמיה בישראל. בין השאר, מטרות האקדמיה הן לחזק את הקשר בין המערכת האקדמית הישראלית לבין קובעי המדיניות ובין המערכת האקדמית לבין החברה, לפתח את יכולות המדענים הצעירים בישראל, לקדם את המחקר והיכולות המדעיות ולסייע להתמודד עם בעיות בעלות חשיבות לאומית ובין-לאומית. חברי האקדמיה הם חוקרים צעירים (עד גיל 45 בעת בחירתם) מהשורה הראשונה בעולם, בעלי מחויבות לחיזוק המדע בישראל, ובעלי ידע אקדמי רב-תחומי המשולב ברצון לעשייה. 
הוועד המנהל אחראי על מדיניות האקדמיה הצעירה ומקביל בתפקידו למועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.