חדשות

"מועדון ה-700" מציע לסטודנטיות וסטודנטים מצטיינים מלגות וליווי אקדמי של אנשי סגל בפקולטה ושל מהנדסות ומהנדסים בתעשייה

עם תחילת שנת הלימודים האקדמית הנוכחית הושק בפקולטה להנדסה מסלול מצוינות חדש: "מועדון ה-700", יוזמה משותפת לפקולטה ולחברת ההייטק KLA-Tencor, המיועד לסטודנטים - ובפרט, סטודנטיות - בעלי ציון 700 ומעלה בפסיכומטרי. "אחוז הסטודנטיות הלומדות הנדסה, ולא רק באוניברסיטת בר אילן, נמוך משמעותית מזה של סטודנטים, ואנו רואים חשיבות רבה בעידודן בבחירת מסלול קריירה זה," אומרת דינה ימיני, ראש מנהל הפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין בבר-אילן. "הסטודנטיות והסטודנטים שיתקבלו למועדון הייחודי הזה ייהנו ממגוון הטבות ותנאים, דוגמת מלגות שנתרמות על ידי חברת KLA-Tencor, לימוד מעשי בתנאי שטח בצמוד למהנדסות ולמהנדסים, וליווי אקדמי של חברי סגל."

שבועיים וחצי. זה הזמן שלקח לפרופ’ גור יערי מהפקולטה להנדסה בבר-אילן להקים מאגד מחקר הכולל עשרים קבוצות מכל העולם, וזכה למימון נדיב של כתשעה מיליון יורו מהאיחוד האירופי ומקנדה. בשנים הקרובות הוא יפתח במסגרתו רשת מאגרי מידע של רצפים גנטיים של מערכת החיסון

לאחרונה התבשר פרופ’ גור יערי כי המאגד שיזם והקים בחודש אפריל זכה במענק של האיחוד האירופי. עניין פעוט של כתשעה מיליון יורו. "האיחוד הוציא קול קורא עבור פיתוח והנגשה של מאגרי מידע רפואיים או רצפים גנטיים, ואנחנו אספנו קבוצה גדולה והגשנו בקשה שמתמקדת במאגרי מידע של רצפים גנטיים של מערכת החיסון," מספר יערי. "להצעה שהגשנו יש כל מיני רבדים: החל מהקמת מערכת של מאגרי מידע שתתמודד עם כמויות גדולות של רצפים שנאגרים; דרך תכנון פרוטוקולי תקשורת שיאפשרו שיתוף סלקטיבי ומאובטח של נתונים; ועד פיתוח אלגוריתמים לעיבוד נתוני העתק (ביג דאטה) והוצאת מידע ביולוגי משמעותי מתוכו. לרוב לוקח בין שלושה חודשים לחצי שנה לכתוב ולארגן בקשות מהסוג הזה. אנחנו נחשפנו לקול הקורא רק כשלושה שבועות לפני הדד ליין, נוסף לכל עוד היה פסח באמצע, אבל איכשהו הצלחנו להגיש את הבקשה בזמן. אמנם בלי הרבה שעות שינה ועם הלשון בחוץ - אבל עשינו את זה."

דוקטורנטית חן צרור-אזנקוט זכתה במלגה ע"ש זאב ז'בוטינסקי של משרד המדע והטכנולוגיה - והיא ממשיכה לכוון גבוה

בחודש נובמבר התבשרה חן צרור-אזנקוט כי זכתה במלגה על שם זאב ז'בוטינסקי בתחום המדע היישומי וההנדסי של משרד המדע והטכנולוגיה. "זו מלגה נדיבה מאוד, לארבע שנים, שמאפשרת לי להתמקד במחקר", מספרת צרור. "לא חשבתי שאני אזכה בה, זה מרגש מאוד ואני חייבת תודות רבות למנחה שלי, פרופ' רחלה פופובצר, שתמיד נותנת לנו את הביטחון ותחושת המסוגלות ומאוד דוחפת קדימה."

ד"ר אליהו כהן מהפקולטה להנדסה בבר-אילן מספר מהי הנדסה קוונטית, מהי החשיבות שלה, מה אפשר לעשות איתה ולמה כדאי להתמחות דווקא בה. וכן, הוא מחפש מתמחים

בשנים הקרובות צופה ד"ר אלי כהן את עלייתו של תחום שנמצא בארץ רק בשלביו הראשונים: הנדסה קוונטית. "העיסוק בטכנולוגיות קוונטיות הוא חלק ממגמה עולמית, וכבר היום ניתן לראות חברות גדולות שמתעניינות בנושאים האלה ויש להן מחשבים מבוססי טכנולוגיות קוונטיות שעובדים היטב, כמו גוגל ו-IBM." אומר כהן. "אפילו בתעשיות הבטחוניות, שהן יחסית שמרניות, מתעניינים מאוד בתחום, ובישראל זו ממש משימה לאומית, כי הגורם הראשון שיצליח למשל להשתמש במחשבים קוונטיים על מנת לפרוץ שיטות הצפנה קלאסיות ישיג יתרון מאוד גדול על פני המתחרים."

רעות פלן החלה לעבוד עם פרופסור אורית שפי עוד כשהייתה בכלל סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה אחרת. עכשיו, כשהיא מאסטרנטית במסלול לביו-הנדסה, עבודתן המשותפת זיכתה אותה במלגה יוקרתית

רעות פלן רק התחילה את דרכה בתואר השני בפקולטה להנדסה - וכבר קטפה מלגה יוקרתית במיוחד: מלגת הצטיינות של משרד המדע והטכנולוגיה לתואר שני לנשים בהנדסה ובמדעים מדויקים, שמטרתה לעודד נשים להיכנס לתחומי המחקר. אולי זה קשור לעובדה שאת המחקר שלה, במעבדה של פרופסור אורית שפי, החלה עוד כשהייתה בתואר הראשון - אותו עשתה בכלל במדעי המוח. "את פרופסור שפי פגשתי במהלך השנה השנייה של התואר הראשון שלי, ביום פתוח של הפקולטה להנדסה.

הכנס, בתחום של שימוש בלייזרים לאפליקציות ביו רפואיות, אירח כמאתיים משתתפים מ-15 מדינות, והיה הצלחה גדולה לפקולטה ולאוניברסיטת בר אילן

בחודש נובמבר 2018 נערך בפקולטה להנדסה, לראשונה בארץ, כנס LALS - Laser Applications in Life Sciences, ביוזמתו של פרופ' זאב זלבסקי המפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין.

זהו כנס בינלאומי שנתי שעוסק בתחום של שימוש בלייזרים לאפליקציות ביו רפואיות. הכנס, חוליה בשרשרת כנסים בינלאומיים בנושא, נמשך על פני שלושה ימים, נערכו בו 140 הרצאות ומצגות והוא אירח כ-200 משתתפים, מדענים מובילים בתחומים הרלוונטיים, מלמעלה מ-15 מדינות, ובהן ארה"ב, אנגליה, רוסיה, גרמניה, צרפת, פולין, סין, לטביה, פינלנד ודרום קוריאה. 

פרופ' אורית שפי מהפקולטה להנדסה מככבת על שער הגיליון החדש של מגזין "נשים". פרופ' שפי, החוקרת גם במכון לננוטכונלוגיה וחומרים מתקדמים בבר-אילן, נבחרה להופיע על השער בזכות מחקרה פורץ הדרך בתחום הכוונת צמיחתם מחדש של תאי עצב פגועים. פרופ' שפי וצוותה חשפו לאחרונה רכיב חדשני שפיתחו, המשקם בעיות במערכת העצבים. הוא מוזרק לגוף בצורה נוזלית על בסיס ג‘ל ומתמצק בהמשך בגוף באופן שמשקם פגיעות במערכת הרגישה.

2018 עוד לא הסתיימה, ופרופ' זאב זלבסקי מהפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין גורף זכייה בינלאומית נוספת.
הנה מקצת הפרסים שבהם זכה השנה:

The Dr. Horace Furumoto Innovations Professional – Young Investigator Award given by the ASLMS (American Society for Laser Medicine and Surgery).

The Asian Advanced Materials Award for the year 2018 given by IAAM in their congress in Singapore due to my outstanding contribution in the field of "Advanced Materials and Technology".

The National Academy of Inventors (NAI) Fellow Award for demonstrating a highly prolific spirit of innovation in creating or facilitating outstanding inventions that have made a tangible impact on quality of life, economic development, and the welfare of society.

The 2018 BIG Innovation Award: The technology Prof. Zalevsky co-invented and took part in developing, and which was commercialized from his lab to the startup Zsquare (microendoscopy) won the 2018 BIG (Business Intelligence Group) Innovation Award.

The SPIE Prism Award for photonic innovation for co-inventing the remote laser based continues bio-monitoring and authentication technology being developed by ContinUse Biometrics.

The Imaging Science and Technology (IS&T) Society Fellow Award for contribution in the fields of optical imaging and microscopy.

Best Lecturer Prize in the International ChipEx 2018 conference.

Best Research Work Award given to our paper presented at the 38th Annual Meeting of the Israeli Society for Vision and Eye Research:
D. Smadja, M. Lellouche, M. Krauthammer, Y. Harel, A. Abulafia, D. Zadok and Z. Zalevsky, “Nano-drops for correcting refractive errors,”

במלזיה מדווחים כי צעיר התחשמל למוות כתוצאה משימוש באוזניות.
בתוכנית NEXTER בערוץ קשת (12) מזעיקים את פרופ' דרור פיקסלר מהפקולטה להנדסה, באמצע נסיעה לסין, על מנת שיפרשן בשידור חי.
מוזמנים לצפות.

צפו בהרצאתו של פרופ' אבי צדוק "תקשורת אינטרנט - איך כל כך הרבה מידע מגיע כל-כך רחוק" מתוך "מדע על הבר", סדרת הרצאות בנושאי מדע פופולרי. ההרצאה התקיימה ב-20 בנובמבר 2018 באוניברסיטת בר-אילן.

באחרונה נערך כנס הלייזר הבינלאומי בפקולטה, בנוכחות 200 משתתפים ממדינות רבות כולל רוסיה, גרמניה, פולין, סין, לטביה, פינלנד, צרפת, איטליה, ארה"ב, אנגליה, דרום קוריאה וכמובן מישראל. 

בכנס הוצגו 140 מאמרים מדעיים בתחומי השימוש של הלייזרים ברפואה, וכלל תחרות פוסטרים לסטודנטים וכן תחרות לחוקרים צעירים שמומנה על ידי הארגון הבינלאומי IET.

זהו הוא כנס LALS הראשון שנערך בארץ, ואורגן על ידי פרופ' זלבסקי מהפקולטה, והוא מהווה נקודת שיא של עשרות כנסים קודמים שנערכו במקומות שונים בעולם.

חן צרור-אזנקוט, בת 29 מראשון לציון, שזכתה במלגת הצטינות בסך 460,000 שקלים לדוקטורט בפקולטה להנדסה בבר אילן. חן, סטודנטית במסלול המשולב לתואר שלישי במעבדה של פרופ׳ רחלה פופובצר בפקולטה להנדסה בבר אילן, זוכה במלגה ע"ש זאב ז'בוטינסקי בתחום המדע היישומי וההנדסי לתלמידי המסלול הישיר לתואר שלישי.

"המחקר שלי עוסק בפיתוח ננו-חלקיקים ביוקומפטביליים להבחנה בין גידולים סרטניים לרקמות דלקתיות בסריקות של PET-CT, אחת מבין שיטות הדימות המרכזיות לזיהוי של גידולים סרטניים, אולם כיום סריקה זו אינה מאפשרת להבחין בין גידול סרטני לבין דלקת הנגרמת לאחר תחילת הטיפול בסרטן ובהתאם לכך אינה מאפשרת מעקב אחר חולה לאורך הטיפול", היא מספרת. "מטרת המחקר היא לפתח ננו חלקיקים המסוגלים לבצע את ההבחנה הזו בסריקות של PET-CT ובכך לאפשר מעקב אחר התקדמות ויעילות הטיפול בחולה".

מה דעתך על הפקולטה להנדסה? 
"אני חושבת שמה שמייחד את הפקולטה להנדסה בבר אילן, זה היחס האישי, החמימות והאכפתיות כלפי כל סטודנט לצד סטנדרטים גבוהים ובלתי מתפשרים ברמה המקצועית. מהרגע שהגעתי לכאן, הרגשתי בבית. המנחה שלי, פרופ׳ רחלה פופובצר, מלווה אותי בכל צעד ותמיד משרה אווירת ביטחון ומסוגלות וצוות הפקולטה תומך ומחזק הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית".

מה עמדתך לגבי שילוב הנשים ההולך וגובר בפקולטה?
"אני חושבת שהשילוב ההולך וגדל של נשים בפקולטה להנדסה הוא מבורך. יש לנו את היכולת והפקולטה להנדסה לחלוטין נותנת את הבמה להוכיח זאת. ממליצה לכל מי שיודעת שהיא יכולה אבל מפחדת, להגיע ולהיווכח בכך".
 

דר׳ בנימין זיידל מהפקולטה להנדסה בבר אילן זכה במקום שלישי בתחרות הבינלאומית היוקרתית של מעבדות נוקיה-בל, ליישומים חדשניים בתחום התקשורת. ד"ר זיידל זכה בזכות הפיתוח המשותף לו ולפרופ' שלמה שמאי מהטכניון של גישה מעשית לחישוב קרוב לגבול ביצועי התקשורת האפשריים מבחינה תיאורטית ("Sparse Communications: Closing the Gap to the Ultimate Performance Liits"). בשלב הראשון נבחר היישום של ד״ר זיידל כאחד מ- 10% המועמדים הסופיים מתוך מאות יישומים תחרותיים והוא הוזמן לשלב הבא של התחרות. בשלב השני נדרשו המועמדים להציג מחדש את ההצעה ולהדגים את 3 המאפיינים העיקריים : פוטנציאל חדשנות, תכונות טכניות, והיתכנות הרעיון. המועמדים הסופיים הוזמנו להשתתף בסדנא בת יומיים במעבדות בל בניו ג'רזי, על מנת לקבל משוב מחוקרים על ההצעה. 

הזכייה המרשימה בפרס השלישי מתוך מועמדים רבים, כוללת פרס כספי של 25,000$. כמו כן, הזוכים בשלושת המקומות הראשונים יהנו מההזדמנות לפתח את הטכנולוגיה המוצעת לכדי יישום אפליקטיבי במעבדות בל בארה"ב.

הפקולטה להנדסה ומכון הננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף חברת ההייטק KLA-Tencor ישראל (השלוחה הישראלית של החברה הממוקמת במגדל העמק) השיקו בטקס חגיגי יוזמה חדשה: מועדון ה-700. מטרת המיזם, למשוך לפקולטה להנדסה מועמדים בעלי נתוני קבלה גבוהים עם ציון פסיכומטרי 700 ומעלה, ולעודד אותם לבחור דווקא בתחום ההנדסה. לסבב הראשון התקבלו 31 מקבלי מלגה, מתוכם 19 נשים. בראש המיזם עומדות דינה ימיני, ראש מנהל הפקולטה להנדסה ומכון הננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אוריין סבן, ראש דסק ישראל, מערך פיתוח משאבים עולמי באוניברסיטה ואורי תדמור, סמנכ"ל חטיבת התפעול ונשיא KLA-Tencor ישראל.

לאחר שערכה מחקרים במעבדתה של פרופ' רחלה פופובצר, ד"ר רינת מאיר זכתה במלגת פולברייט היוקרתית וכיום משלימה פוסט דוקטורט באוניברסיטת קולומביה, וחוקרת ננו ביו-חומרים חדשים לטיפול תרופתי. ד"ר מאיר השלימה תואר ראשון ושני בכימיה באוניברסיטה העברית, והשלימה את הדוקטורט במעבדתה של פרופ' רחלה פופובצר בפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין באוניברסיטת בר-אילן. כחלק מצוות חוקרים רב תחומי, רינת סייעה בפיתוח תשתית מהפכנית להחדרת תרופות, המתבססת על ננו חלקיקים. הטכנולוגיה החדשה תסייע בטיפול ואבחון סרטן באמצעות אימונותרפיה מכוונת.