חדשות

ברכות לד"ר אדם תימן מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן, שנבחר כאחד מהמרצים המצטיינים לשנת תשע"ט.

הבחירה במרצים המצטיינים בבר-אילן מתבססת על הערכות בסקרי ההוראה בשנים האחרונות, חוות הדעת והמלצות של ראשי המחלקות והדיקנים ועל הדירוגים של חברי הוועדה האוניברסיטאית לבחירת מרצים מצטיינים. המגמה של האוניברסיטה היא להטמיע תרבות של איכות ומצוינות בהוראה, ובמסגרת מגמה זו להבליט את המרצים המצטיינים ולהוקירם ברמה האוניברסיטאית. הקריטריונים למועמדות היו:  מעורבות בנושאי הוראה במחלקה ויחס לעמיתים, רמת הקושי בקורסים , מקצועיות וחדשנות בקורסים,יחס לסטודנטים, והנחיית סטודנטים בכל התארים.

מחקרו של ד"ר תימן בפקולטה עוסק בתכנון מעגלים, תכנון דיגיטלי בהספק נמוך, תכנון זכרונות מוטמעים, מחשוב משוער, ומימוש פיזיקלי של מעגלים משולבים.

ד"ר טלי אילוביץ', 30, חוקרת באוניברסיטת סטנפורד ובוגרת הפקולטה להנדסה בבר אילן, נבחרה לאחת מ-30 הישראלים המבטיחים מתחת לגיל 30 על ידי מגזין "פורבס".

אילוביץ' אובחנה כמחוננת כבר בגיל שמונה. היא מספרת שכבר אז אהבה את השילוב שבין הצדדים ההנדסיים לבין העולם הביולוגי. את כל התארים שלה סיימה באוניברסיטת בר-אילן, בפקולטה להנדסת חשמל

ד"ר תומר לוי, המתמחה בננופוטוניקה ואופטיקה שטוחה בפקולטה להנדסה בבר-אילן, מספר על מהות העבודה עם מטא-חומרים ועל האפליקציות היישומיות שלהם, שיאפשרו בעתיד החלפת רכיבים אופטיים קלאסיים ברכיבים שטוחים

במעבדה שלו, המוקמת בימים אלה בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת בר אילן, חוקר ד"ר תומר לוי את האינטראקציה בין אור לחומר. "אני מעוניין לחקור את האינטראקציה שיש בין אור לבין מטא-חומרים או חומרים קוונאטיים, משתי סיבות: אחת, כי זה מעניין מבחינה פיזיקלית. יש תכונות חדשות שפתאום צצות, אפקטים מוזרים ומעניינים," הוא מספר. "הסיבה השניה היא שהחומרים הללו עומדים בבסיס של פיתוח טכנולוגיה שנקראת אופטיקה שטוחה, שמטרתה היא להחליף את כל הרכיבים האופטיים הלינארים הקלאסיים, כמו עדשות, מראות, מפצלי אלומות וכולי, ברכיבים שטוחים: מבנים ננו-מטריים המתוכננים כך שתהיה להן פונקציונליות ספציפית."

בעשור האחרון זכו הסטודנטים של פרופסור אבי צדוק בשלל פרסים ומלגות. חמישה מהם הוכתרו כמצטייני רקטור. אז מה בדיוק עושים שם, בקבוצה שמצמיחה כל כך הרבה מצטיינים?

הסטודנטים של פרופ' אבי צדוק עושים חיל - ואת זה לא רק הוא אומר: יש גופים אחרי שהגיעו למסקנות דומות. "לאורך השנים היה לי את המזל ואת הזכות לעבוד עם סטודנטים טובים מאוד," מספר צדוק. "בעשר השנים שבהן קבוצת המחקר שלי קיימת, חמישה מהסטודנטים זכו בפרס רקטור על הצטיינות במחקר לתארים מתקדמים - ארבעה מהם ברצף בארבע השנים האחרונות. אחד הסטודנטים, חגי דיאמנדי, זכה במלגת עזריאלי לדוקטורט, שזו מלגה תחרותית מאוד. בוגר אחר של הקבוצה, יאיר אנטמן, זכה במלגת רוטשילד לפוסט-דוקטורט ונמצא כעת באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. מאז שנוסדה קבוצת המחקר סיימו במסגרתה כבר חמישה דוקטורנטים ו-15 מאסטרנטים, וכרגע היא כוללת פוסט דוקטורנט אחד, שבעה סטודנטים לדוקטורט, סטודנט אחד למאסטר ומנהלת מעבדה במשרה מלאה,ד"ר מירית חן, בעלת דוקטורט בכימיה, שמשלימה אותי בצורה יוצאת מהכלל. המרכיב הקריטי ביותר להצלחה במחקר הוא עבודה עם סטודנטים מעולים."

"מועדון ה-700" מציע לסטודנטיות וסטודנטים מצטיינים מלגות וליווי אקדמי של אנשי סגל בפקולטה ושל מהנדסות ומהנדסים בתעשייה

עם תחילת שנת הלימודים האקדמית הנוכחית הושק בפקולטה להנדסה מסלול מצוינות חדש: "מועדון ה-700", יוזמה משותפת לפקולטה ולחברת ההייטק KLA-Tencor, המיועד לסטודנטים - ובפרט, סטודנטיות - בעלי ציון 700 ומעלה בפסיכומטרי. "אחוז הסטודנטיות הלומדות הנדסה, ולא רק באוניברסיטת בר אילן, נמוך משמעותית מזה של סטודנטים, ואנו רואים חשיבות רבה בעידודן בבחירת מסלול קריירה זה," אומרת דינה ימיני, ראש מנהל הפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין בבר-אילן. "הסטודנטיות והסטודנטים שיתקבלו למועדון הייחודי הזה ייהנו ממגוון הטבות ותנאים, דוגמת מלגות שנתרמות על ידי חברת KLA-Tencor, לימוד מעשי בתנאי שטח בצמוד למהנדסות ולמהנדסים, וליווי אקדמי של חברי סגל."

שבועיים וחצי. זה הזמן שלקח לפרופ’ גור יערי מהפקולטה להנדסה בבר-אילן להקים מאגד מחקר הכולל עשרים קבוצות מכל העולם, וזכה למימון נדיב של כתשעה מיליון יורו מהאיחוד האירופי ומקנדה. בשנים הקרובות הוא יפתח במסגרתו רשת מאגרי מידע של רצפים גנטיים של מערכת החיסון

לאחרונה התבשר פרופ’ גור יערי כי המאגד שיזם והקים בחודש אפריל זכה במענק של האיחוד האירופי. עניין פעוט של כתשעה מיליון יורו. "האיחוד הוציא קול קורא עבור פיתוח והנגשה של מאגרי מידע רפואיים או רצפים גנטיים, ואנחנו אספנו קבוצה גדולה והגשנו בקשה שמתמקדת במאגרי מידע של רצפים גנטיים של מערכת החיסון," מספר יערי. "להצעה שהגשנו יש כל מיני רבדים: החל מהקמת מערכת של מאגרי מידע שתתמודד עם כמויות גדולות של רצפים שנאגרים; דרך תכנון פרוטוקולי תקשורת שיאפשרו שיתוף סלקטיבי ומאובטח של נתונים; ועד פיתוח אלגוריתמים לעיבוד נתוני העתק (ביג דאטה) והוצאת מידע ביולוגי משמעותי מתוכו. לרוב לוקח בין שלושה חודשים לחצי שנה לכתוב ולארגן בקשות מהסוג הזה. אנחנו נחשפנו לקול הקורא רק כשלושה שבועות לפני הדד ליין, נוסף לכל עוד היה פסח באמצע, אבל איכשהו הצלחנו להגיש את הבקשה בזמן. אמנם בלי הרבה שעות שינה ועם הלשון בחוץ - אבל עשינו את זה."

דוקטורנטית חן צרור-אזנקוט זכתה במלגה ע"ש זאב ז'בוטינסקי של משרד המדע והטכנולוגיה - והיא ממשיכה לכוון גבוה

בחודש נובמבר התבשרה חן צרור-אזנקוט כי זכתה במלגה על שם זאב ז'בוטינסקי בתחום המדע היישומי וההנדסי של משרד המדע והטכנולוגיה. "זו מלגה נדיבה מאוד, לארבע שנים, שמאפשרת לי להתמקד במחקר", מספרת צרור. "לא חשבתי שאני אזכה בה, זה מרגש מאוד ואני חייבת תודות רבות למנחה שלי, פרופ' רחלה פופובצר, שתמיד נותנת לנו את הביטחון ותחושת המסוגלות ומאוד דוחפת קדימה."

ד"ר אליהו כהן מהפקולטה להנדסה בבר-אילן מספר מהי הנדסה קוונטית, מהי החשיבות שלה, מה אפשר לעשות איתה ולמה כדאי להתמחות דווקא בה. וכן, הוא מחפש מתמחים

בשנים הקרובות צופה ד"ר אלי כהן את עלייתו של תחום שנמצא בארץ רק בשלביו הראשונים: הנדסה קוונטית. "העיסוק בטכנולוגיות קוונטיות הוא חלק ממגמה עולמית, וכבר היום ניתן לראות חברות גדולות שמתעניינות בנושאים האלה ויש להן מחשבים מבוססי טכנולוגיות קוונטיות שעובדים היטב, כמו גוגל ו-IBM." אומר כהן. "אפילו בתעשיות הבטחוניות, שהן יחסית שמרניות, מתעניינים מאוד בתחום, ובישראל זו ממש משימה לאומית, כי הגורם הראשון שיצליח למשל להשתמש במחשבים קוונטיים על מנת לפרוץ שיטות הצפנה קלאסיות ישיג יתרון מאוד גדול על פני המתחרים."

רעות פלן החלה לעבוד עם פרופסור אורית שפי עוד כשהייתה בכלל סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה אחרת. עכשיו, כשהיא מאסטרנטית במסלול לביו-הנדסה, עבודתן המשותפת זיכתה אותה במלגה יוקרתית

רעות פלן רק התחילה את דרכה בתואר השני בפקולטה להנדסה - וכבר קטפה מלגה יוקרתית במיוחד: מלגת הצטיינות של משרד המדע והטכנולוגיה לתואר שני לנשים בהנדסה ובמדעים מדויקים, שמטרתה לעודד נשים להיכנס לתחומי המחקר. אולי זה קשור לעובדה שאת המחקר שלה, במעבדה של פרופסור אורית שפי, החלה עוד כשהייתה בתואר הראשון - אותו עשתה בכלל במדעי המוח. "את פרופסור שפי פגשתי במהלך השנה השנייה של התואר הראשון שלי, ביום פתוח של הפקולטה להנדסה.

הכנס, בתחום של שימוש בלייזרים לאפליקציות ביו רפואיות, אירח כמאתיים משתתפים מ-15 מדינות, והיה הצלחה גדולה לפקולטה ולאוניברסיטת בר אילן

בחודש נובמבר 2018 נערך בפקולטה להנדסה, לראשונה בארץ, כנס LALS - Laser Applications in Life Sciences, ביוזמתו של פרופ' זאב זלבסקי המפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין.

זהו כנס בינלאומי שנתי שעוסק בתחום של שימוש בלייזרים לאפליקציות ביו רפואיות. הכנס, חוליה בשרשרת כנסים בינלאומיים בנושא, נמשך על פני שלושה ימים, נערכו בו 140 הרצאות ומצגות והוא אירח כ-200 משתתפים, מדענים מובילים בתחומים הרלוונטיים, מלמעלה מ-15 מדינות, ובהן ארה"ב, אנגליה, רוסיה, גרמניה, צרפת, פולין, סין, לטביה, פינלנד ודרום קוריאה. 

פרופ' אורית שפי מהפקולטה להנדסה מככבת על שער הגיליון החדש של מגזין "נשים". פרופ' שפי, החוקרת גם במכון לננוטכונלוגיה וחומרים מתקדמים בבר-אילן, נבחרה להופיע על השער בזכות מחקרה פורץ הדרך בתחום הכוונת צמיחתם מחדש של תאי עצב פגועים. פרופ' שפי וצוותה חשפו לאחרונה רכיב חדשני שפיתחו, המשקם בעיות במערכת העצבים. הוא מוזרק לגוף בצורה נוזלית על בסיס ג‘ל ומתמצק בהמשך בגוף באופן שמשקם פגיעות במערכת הרגישה.

2018 עוד לא הסתיימה, ופרופ' זאב זלבסקי מהפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין גורף זכייה בינלאומית נוספת.
הנה מקצת הפרסים שבהם זכה השנה:

The Dr. Horace Furumoto Innovations Professional – Young Investigator Award given by the ASLMS (American Society for Laser Medicine and Surgery).

The Asian Advanced Materials Award for the year 2018 given by IAAM in their congress in Singapore due to my outstanding contribution in the field of "Advanced Materials and Technology".

The National Academy of Inventors (NAI) Fellow Award for demonstrating a highly prolific spirit of innovation in creating or facilitating outstanding inventions that have made a tangible impact on quality of life, economic development, and the welfare of society.

The 2018 BIG Innovation Award: The technology Prof. Zalevsky co-invented and took part in developing, and which was commercialized from his lab to the startup Zsquare (microendoscopy) won the 2018 BIG (Business Intelligence Group) Innovation Award.

The SPIE Prism Award for photonic innovation for co-inventing the remote laser based continues bio-monitoring and authentication technology being developed by ContinUse Biometrics.

The Imaging Science and Technology (IS&T) Society Fellow Award for contribution in the fields of optical imaging and microscopy.

Best Lecturer Prize in the International ChipEx 2018 conference.

Best Research Work Award given to our paper presented at the 38th Annual Meeting of the Israeli Society for Vision and Eye Research:
D. Smadja, M. Lellouche, M. Krauthammer, Y. Harel, A. Abulafia, D. Zadok and Z. Zalevsky, “Nano-drops for correcting refractive errors,”

במלזיה מדווחים כי צעיר התחשמל למוות כתוצאה משימוש באוזניות.
בתוכנית NEXTER בערוץ קשת (12) מזעיקים את פרופ' דרור פיקסלר מהפקולטה להנדסה, באמצע נסיעה לסין, על מנת שיפרשן בשידור חי.
מוזמנים לצפות.

צפו בהרצאתו של פרופ' אבי צדוק "תקשורת אינטרנט - איך כל כך הרבה מידע מגיע כל-כך רחוק" מתוך "מדע על הבר", סדרת הרצאות בנושאי מדע פופולרי. ההרצאה התקיימה ב-20 בנובמבר 2018 באוניברסיטת בר-אילן.

באחרונה נערך כנס הלייזר הבינלאומי בפקולטה, בנוכחות 200 משתתפים ממדינות רבות כולל רוסיה, גרמניה, פולין, סין, לטביה, פינלנד, צרפת, איטליה, ארה"ב, אנגליה, דרום קוריאה וכמובן מישראל. 

בכנס הוצגו 140 מאמרים מדעיים בתחומי השימוש של הלייזרים ברפואה, וכלל תחרות פוסטרים לסטודנטים וכן תחרות לחוקרים צעירים שמומנה על ידי הארגון הבינלאומי IET.

זהו הוא כנס LALS הראשון שנערך בארץ, ואורגן על ידי פרופ' זלבסקי מהפקולטה, והוא מהווה נקודת שיא של עשרות כנסים קודמים שנערכו במקומות שונים בעולם.