חדשות

הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן אירחה השבוע את הכנס השנתי של מאגד Hiper. בין המרצים, התכבדנו לארח את ד"ר פסקל מיינרצהגן, מדען בכיר במעבדת אינטל. בנוסף הוצגו הישגי המאגד על ידי הקבוצות האקדמיות המשתתפות ונציגים בכירים מחברות התעשייה כגון: Ceva, DSP Group, Ceragon, Satixfy, Autotalks ועוד.
מטרת המאגד היא לקדם את תכנון שבבים רבי עוצמה High-Performance System-on-Chip תוך שיתוף פעולה בין האקדמיה והמגזר התעשייתי.

חברת איזוטופיה הישראלית בשיתוף פעולה עם פרופ’ רחלה פופובצר מאוניברסיטת “בר-אילן” מבצעים מחקר משותף ל”פיתוח סמן רדיואקטיבי לזיהוי סרטן, המבוסס על ננו חלקיק, המאפשר לראשונה הבחנה בין גידול לדלקת”. שיטת הדימות הנפוצה ביותר לאבחון ומעקב של סרטן כיום הוא PET בשימוש עם חומר הניגוד הרדיואקטיבי FDG. אך FDG נותן שיעורים גבוהים של false positives, שמביאים להבחנות טיפוליות שגויות ועלויות כבדות למערכות הבריאות. עיקר הבעיה הוא בחוסר הספציפיות של השיטה לגידולים סרטניים ובחוסר היכולת להבחין בין גידול סרטני לבין לדלקת.

הזרקת תאים של מערכת החיסון (T-Cells) או תאי גזע לחולי סרטן היא טיפול חדשני שהרפואה המתקדמת עושה בו את צעדיה הראשונים בהצלחה יתרה. יחד עם זאת, אין בידי החוקרים היכולת לזהות בשלבים מוקדמים של התהליך, מה תהיה השפעת התאים המוזרקים ומהם סיכויי ההצלחה של הטיפול. חודשים ארוכים ומתישים של עמימות עשויים לחלוף בטרם תתברר מידת השפעתם של התאים המוזרקים על הגוף. במקרים שבהם הטיפול מתגלה כלא יעיל, אובדן הזמן פועל כנגד החולה וסיכוייו להחלים ולחיות.   

חוקרים מתחומי הרפואה, מדעי החיים, המדעים המדויקים והפסיכולוגיה, פועלים במשותף במרכז אימפקט חדש בבר-אילן לקידום הרפואה המותאמת אישית - תחום מתפתח וחדשני המייעל את הטיפול בחולים במחלות קשות וחוסך מהם סבל רב

לחומצה ההיאַלורונית (HA - Hyaluronic Acid) המיוצרת בגופנו יש כמה תפקידים חשובים. אחת מסגולותיה היא סיכוך ושמירה על גמישות המיפרקים והדֶרמיס. דא עקא, במהלך תהליך ההזדקנות, המאסה המולקולרית של חומצה זו מידלדלת וזוהי אחת הסיבות לקימוט העור (וגם לכאבי מיפרקים). תעשיית הקוסמטיקה גילתה זה מכבר את השימוש במשאב האורגני הזה לטובת התכשירים השומרים על רעננות עור הפנים, ואולם, התאמת התרכובת לצורך החדרתה לעור, ללא פגיעה במבנה הכימי המקורי, היא תהליך יקר וארוך ולעיתים גם חודרני ומכאיב.

פיתוח חדשני מאפשר ניטור בו-זמני של פעימות הלב, לחץ הדם וקצב הנשימה - כל זאת באמצעות שילוב של סיב חישה חכם לתוך בגדים. הניטור הרב-מדדי, פרי פיתוח של פרופ' זאב זלבסקי וצוותו מהפקולטה להנדסה בבר-אילן, נרשם כפטנט ובימים אלה הרישום מצוי בשלבי אישור סופיים.

ננו-ארט הוא תרגום הניסוח המדעי והעיקרון המדעי המסוים למבע אמנותי, במטרה ליצור מפגש מפרה בין עולם הננו לאמנות, להנגיש את המדע והטכנולוגיה לציבור ולהעלות בדרך אטרקטיבית את המודעות הציבורית לננו-טכנולוגיה ולהשפעה שיש לה על חיינו.

אחרי שנים שבהם עסקה בתורת הקודים עברה ד"ר אסנת קרן לתחום החומרה הבטוחה, והיא מובילה שתי קבוצות מחקר שמנסות לתת מענה, מזוויות שונות, לנושא של סייבר טרור

עבור רוצ'ירה צ'אקראבורטי (32), הבחירה בקריירה מדעית הייתה קלה יחסית – דבר שכלל אינו מובן מאליו עבור נערה הודית צעירה.

ענבר יריב, דוקטורנטית ואמא לשניים, כותבת מאמרים עם תינוק על הידיים, מניקה במעבדה ומחתלת באחד מחדרי הרווחה של הפקולטה, שעבר הסבה מקצועית והפך לפינת החתלה

אם למצוא מקום מתאים לפוסט דוקטורט בחו"ל זו חוויה מורכבת – תארו לעצמכם מה זה לעשות את זה בשניים.

לפני מספר שבועות התבשרה מיכל מרכוס על זכייתה בפרס רפפורט, המוענק מדי שנה בין השאר לארבעה דוקטורנטים בתחום המחקר הביו רפואי.

בחודש דצמבר 2017 מונה פרופסור דרור פיקסלר לראש המכון לננו טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים, וכבר יש לו חזון מגובש לקידום המכון

ב-22 לפברואר 2018 נערך הכנס השנתי של האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית, ובמהלכו הוענקו, כמדי שנה, פרסים לדוקטורנטים מצטיינים מכל הארץ. השנה זכו בפרס היוקרתי שישה סטודנטים – ובהם גם תמר דרייפוס מהפקולטה להנדסה בבר אילן.

לפרופסור רחלה פופובצר, ראש מסלול ביו הנדסה בפקולטה, ברור מאוד מה צריך עשות כדי לעודד נשים לבחור בהנדסה כמקצוע – והיא עושה את זה, וגם רותמת לשם כך את הסטודנטיות שלה