חדשות

אביטל ברוס, בת 25, בוגרת תואר ראשון בהנדסת חשמל בפקולטה ומאסטרנטית לתואר שני בעיבוד ומדעי הנתונים, זכתה במלגה היוקרתית של משרד המדע והטכנולוגיה לסטודנטיות מצטיינות. 
המילגה ניתנה לאביטל עבור פרויקט סיום התואר הראשון שלה, שבו עבדה על אלגוריתם לשערוך ריכוז חלבון טרופונין, כאינדיקציה להתקף לב. הפרויקט בוצע בהנחייתם של ד"ר יאיר נעם וד"ר עמוס דניאלי. מנחה התואר השני של אביטל הוא פרופ' שרון גנות.
אביטל היא בוגרת וסטודנטית גאה של הפקולטה להנדסה בבר-אילן: "יש בפקולטה להנדסה בבר אילן תחושה של בית, אפשר לפנות למרצים בכל שאלה, האווירה הסטודנטיאלית בפקולטה ממש מיוחדת, עזרה הדדית זה ממש חלק מהיום-יום. לא הייתי שורדת יום בתואר בלי החבר'ה המיוחדים שלמדו איתי". על שילוב של נשים במקצועות ההנדסה בבר-אילן היא אומרת: "עם השנים, אחוז הנשים בפקולטה גדל. זה תהליך שקורה עם הזמן, ובאופן טבעי יותר ויותר בנות מרגישות שזה יכול להתאים להן. בשנה השנייה לתואר הראשון קיבלתי עוד מלגה המעודדת נשים. בפקולטה רואים גם מרצות מעולות בכל התחומים".

המגזין דה-מארקר ערך כתבה מקיפה על ד"ר מיה אביב, בוגרת הפקולטה (בהנחייתו של פרופ' זאב זלבסקי), דוקטור לביו רפואה והנדסת אופטיקה, שביחד עם שני בוגרים נוספים של הפקולטה להנדסה, ד"ר עופר לימון וד"ר אלכס זלוטניק, הקימה את 6over6, סטארט אפ המפתח טכנולוגיה של בדיקות ראייה באמצעות אפליקציה.

על חוויותיה מבר-אילן אומרת אביב: "פרופ' זלבסקי הוא מנחה מעולה, ואני גם חושבת שלימודי פיזיקה נותנים בסיס ממש טוב לעשות כל עבודה שהיא בתחומי ההנדסה. לעבודה הנוכחית ב-6over6 נכנסתי עם הרבה רקע בתחום של עיבוד תמונה ואופטיקה, והשלמתי כל מה שקשור לאופטומטריה. בבר אילן השתתפתי בתוכנית ביהדות "ניצוצות" שבה חקרתי את הקשר הפילוסופי בין הדמאה וראייה, ובשביל פרויקט הסיום למדתי על מנגנון הראייה בעין ובמח, ככה שאף פעם אי אפשר לדעת איפה תרכוש ידע רלוונטי."

בטקס מרשים של הצגת פרויקטים מצטיינים בפקולטה להנדסה, נשא ד"ר איציק ברגל את הדברים הבאים:

שלום, שמי איציק ברגל, ואני אחראי על הפרויקטים בפקולטה. התכנסנו היום כדי לסכם שנה של עבודה מאומצת. 
אנחנו חיים בעולם שמשתנה מהר. הידע שצוברים סטודנטים להנדסה במשך ארבעת השנים של התואר הולך להתיישן עם השנים. מה שלא יתיישן הם הכלים שהם רוכשים. כלים שמתבססים על בסיס מדעי ומתמטי, שמדגישים את יכולת הלמידה והניתוח, ושמאפשרים למצוא פתרונות חדשניים לבעיות, תוך הסתמכות על כלים מוכחים והיכרות עם עבודות קודמות בנושא.
הפקולטה להנדסה בחרה בפרויקט הסיום כנקודת השיא, שבה הסטודנטים מחדדים ומיישמים את הכלים שהם רכשו במהלך הלימודים. הפרויקט חושף את הסטודנטים לאופי האמיתי של העבודה ההנדסית וליכולות אותם אנו מצפים מהם להציג בעתיד: 

בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר־אילן מושקעים מאמצים לא מבוטלים בחיפוש ובמציאת סטודנטים מהמגזר החרדי, תוך שילובם מאוחר יותר במגזר העסקי. “בעבודתי בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר־אילן במשך עשר השנים האחרונות ליוויתי מקרוב סטודנטים חרדים שסיימו תואר ראשון, שני ושלישי, ואני יכול לומר בוודאות שמשהו קורה בשנים האחרונות בקבוצה זו", מעיד פרופ' דרור פיקסלר מהפקולטה להנדסה, וראש המכון לננו־טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים באוניברסיטה. "מדובר בסטודנטים שלמדו תקופה ארוכה בקבוצה הטרוגנית: בנים־בנות; דתיים סרוגים, מי שאינם דתיים וגויים. הם למדו להכיר אחד את השני ויותר מכך לחיות אחד עם השני. כל מי שלמד אצלנו מצא עבודה בתחום ההייטק, וגם היום אנחנו ממשיכים בעשייה זו. לא מדובר בלימודים בקבוצה המיוחדת לאוכלוסייה זו, אלא בלימודי הנדסה רגילים, ומכאן המשמעות הגדולה למהלך זה על החברה הישראלית".

הפקולטה להנדסה גאה על עצם היבחרו של פרופ' אבי צדוק לתפקיד חבר בוועד המנהל של האקדמיה הצעירה הישראלית, ואנחנו מברכים אותו על ההישג הגדול.
האקדמיה הוקמה בשנת 2012, במטרה לשמש כחממה של רעיונות ויוזמות שימנפו את יכולות האקדמיה בישראל. בין השאר, מטרות האקדמיה הן לחזק את הקשר בין המערכת האקדמית הישראלית לבין קובעי המדיניות ובין המערכת האקדמית לבין החברה, לפתח את יכולות המדענים הצעירים בישראל, לקדם את המחקר והיכולות המדעיות ולסייע להתמודד עם בעיות בעלות חשיבות לאומית ובין-לאומית. חברי האקדמיה הם חוקרים צעירים (עד גיל 45 בעת בחירתם) מהשורה הראשונה בעולם, בעלי מחויבות לחיזוק המדע בישראל, ובעלי ידע אקדמי רב-תחומי המשולב ברצון לעשייה. 
הוועד המנהל אחראי על מדיניות האקדמיה הצעירה ומקביל בתפקידו למועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. 

בזמן שראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, עשה היסטוריה כשהגיע עם הפמליה שלו לביקור בישראל בחודש יולי אשתקד - נחתה פה במקביל משלחת מסוג אחר. 

היו אלה 25 סטודנטים לתארים מתקדמים מארצות המזרח הרחוק, שעשו את כל הדרך מהודו ומסין על מנת ללמוד דווקא פה בישראל. מדובר בקורס קיץ ייחודי, שמפעילה רק אוניברסיטת בר אילן, והוא מתבצע במימון של שתי הממשלות: ישראל והודו.

מה הקשר בין חופשת הסקי הבאה שלכם לפקולטה להנדסה?

במסגרת עבודתו במסלול הנדסת מחשבים בפקולטה להנדסה, מתמחה ד"ר דרור רביץ באלגוריתמים, ובפרט באלגוריתמי קירוב, אלגוריתמים מקוונים ואלגוריתמים מבוזרים. "אלגוריתם הוא סדרה סופית של פעולות שיש לבצע לשם פתרון בעיה. גם מתכון לעוגה הוא אלגוריתם," הוא אומר. "ישנן בעיות אופטימיזציה קשות חישובית שדורשות אלגוריתמים יעילים. בבעיית אופטימיזציה רוצים למצוא פתרון במינימום עלות, במינימום זמן, או מקסימום רווח. למשל, יתכן שנרצה לשבץ משימות למכונות במפעל כאשר מטרתנו היא לסיים את המשימות במינימום זמן. ישנן בעיות אופטימזציה טבעיות שהינן קשות חישובית, ושאלת הקיום של אלגוריתם יעיל שפותר אותן היא בעיה פתוחה מרכזית בתחום. אלגוריתם קירוב הוא אלגוריתם שמתפשר על איכות הפתרון, כלומר הוא אלגוריתם יעיל שמוצא פתרון שקרוב לפתרון אופטימלי."

מה הקשר בין תעלומה שהטרידה יורדי ים במשך מאות בשנים לבין מחקר שמתבצע בימים אלה במעבדה לאופטיקה זמנית בפקולטה להנדסה בבר אילן?

בשנת 1995 נבנתה מול חופי הים הצפוני של נורווגיה אסדת קידוח שלא ניתן להטביע. היא הייתה אמורה לשרוד גם גלים בגובה של 20 מטר – אם כי ההנחה הייתה שגלים כאלה זו תופעה של פעם בעשרת אלפים שנה - וצוידה במתקנים משוכללים למדידת גובה הגלים, עוצמתם, תאוצתם וכדומה. שישה חודשים לאחר שהחלה האסדה לפעול פגע בה גל בגובה של 25 מטר ובמהירות של 70 קמ"ש. "מאז ומעולם יורדי ים חזרו מהאוקיינוס עם סיפורים על גלים מפלצתיים שמופיעים משום מקום, מטביעים את הספינה ונעלמים, אבל אף אחד לא האמין להם," מספר ד"ר מוטי פרידמן. "האסדה שרדה, בקושי, אבל המקרה הזה שלח את כל התיאורטיקנים בחזרה אל שולחן השרטוטים."

הפקולטה להנדסה פתחה את המחזור השלישי של קורס הקיץ הייחודי בנושא ננופוטוניקה, המציע לסטודנטים לתארים מתקדמים מכל העולם התנסות אקדמית ומחקרית בננופוטוניקה במחלקה המתקדמת ביותר בישראל להנדסת חשמל. הסטודנטים הגיעו ביום ראשון האחרון מהודו, סין ומדינות נוספות, להשלים בבר-אילן את הקורס בן ארבעת השבועות. המטרה, אומר פרופ' דרור פיקסלר יוזם ומארגן הקורס, היא למצב את הפקולטה להנדסה של בר-אילן בגוף מחקרי מוביל בעולם, ולמשוך תלמידי מחקר מצטיינים המעוניינים בהשכלה מעולה בקמפוס דינמי ובאווירה טובה.

תלמידי נבחרת הרובוטיקה במרכז למחוננים רון ורדי בראשל"צ, שזכו במקום הראשון בתחרות הרובוטים הארצית שנערכה בפקולטה להנדסה בבר אילן, בניהולו והפקתו של ד"ר אלי קולברג מהפקולטה, נסעו לייצג את ישראל בתחרות העולמית "רובוקאפ" במונטריאול, קנדה,וגם שם בתואר העולמי.
 

אנשי הפקולטה להנדסה בבר אילן ממשיכים  לזכות בפרסים יוקרתיים. והפעם: ברכה לאופר גולדשטיין, דוקטורנטית בעיבוד אותו בהנחייתם של פרופ' שרון גנות מהפקולטה ופרופ' רונן טלמון מהטכניון של  בפרס קרן וולף.

לאופר גולדשטיין, בת 27, מתגוררת בגבעת-שמואל, נשואה ואם לשתי בנות, היא בוגרת תואר ראשון בהנדסת חשמל מבר-אילן בהצטיינות יתרה, וזכתה מדי שנה בפרסי הרקטור והדיקאן במהלך לימודיה. היא המשיכה לתארים מתקדמים במסלול המשולב לתואר שני-שלישי בפקולטה להנדסה בתחום עיבוד אותות, ואף זכתה במלגת אדמס לדוקטורט מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

"המחקר שלנו עוסק בשיטות לעיבוד אותות דיבור ומציאת מיקום של דובר על-סמך הקלטות של מערך מיקרופונים בסביבה אקוסטית רועשת ומהדהדת", היא מספרת."אנו עוסקים גם בעיה של הפרדת דוברים המדברים בו-זמנית באמצעות גישה הסתברותית חדשה המזהה את פעילות הדוברים השונים בכל נקודת זמן. תוצאות המחקר התפרסמו בכתבי עת מדעיים והוצגו בכנסים בינלאומיים".

ברכה אסירת תודה לסגל הפקולטה ובמיוחד למנחים שלה, ואומרת: "אני חבה להם תודה עמוקה ההנחיה האקדמית המעולה, ומעל לכל על היחס האישי והדאגה הכנה לאורך כל הדרך. ברצוני גם להודות להנהלת הפקולטה,על התמיכה והעידוד בכל עת. אני ממליצה בחום על הפקולטה להנדסה כמקום עם אקלים לימודי וחברתי נעים ומפרה. הפקולטה חורטת את המצוינות האקדמית על דגלה ומתהדרת בחוקרים מהשורה הראשונה במגוון תחומי ההנדסה."

מבט חטוף ביוסף שור, פרופסור בכיר בפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין, באוניברסיטת בר אילן, לא יסגיר לעולם את תחום עיסוקו האחר.

אם מדובר בשעות היום, תפגשו באדם רציני, בעל חזות דתית. לראשו כיפה, לגופו חליפה עסקית ולדיבורו מבטא אמריקאי שקשה מאוד לפספס. מי שמחזיק בתואר דוקטור להנדסת חשמל מאוניברסיטת קולומביה, ונושא על גבו רזומה עשיר בעבודה בחברות הייטק מצליחות ועם שובל ארוך של הישגים.

לעומת זאת, אם תתקלו בשור בשעות הערב, תפגשו טיפוס אחר. גבר שרירי וחסון, לבוש בחליפת קראטה לבנה ובעל חגורה שחורה. מי שמאמן, בין היתר, גם את אלופי ישראל. אחד כזה, שבטח לא הייתם רוצים לפגוש בפינה חשוכה, בקרן רחוב.

הלל חגי דיאמנדי, דוקטורנט במעבדתו של פרופ' אבי צדוק, זכה במלגת עזריאלי - אחת המלגות התחרותיות, היוקרתיות והגבוהות ללימודי דוקטורט בישראל.

דיאמנדי, בן 30, נשוי לגילה ואב לשתי בנות, תושב גבעת שמואל, למד בישיבת ההסדר בירוחם, ומשם המשיך לפקולטה להנדסה בבר-אילן. הוא סיים תואר ראשון בהנדסת חשמל והמשיך לתואר שני במסלול אלקטרו אופטיקה תחת הנחייתו של פרופ' אבי צדוק. בשנה שעברה סיים שנתיים תואר שני והשנה התחיל דוקטורט תחת פרופ' אבי גם כן. מחקרו של דיאמנדי עוסק בשימוש בסיבים אופטיים לצורך מימוש חיישנים מתקדמים. החיישנים משלבים בין גלי אור וגלי קול יחד, והם מתאימים לניטור תשתיות, בקרת אקלים, הנדסה אזרחית ומשק הנפט הגז והאנרגיה. 

דיאמנדי מציין שהפקולטה להנדסה היא מקום נפלא ללמוד בו: "הפקולטה משלבת מצוינות אקדמית יחד עם מאור פנים ודאגה לסטודנט. זו הזדמנות טובה להודות לפקולטה על כל התמיכה שלה זכיתי לאורך הדרך, ולמרצים והמנחים שלי שסייעו ותמכו."
 

ד"ר דורון נווה מהפקולטה להנדסה זכה במענק המחקר היוקרתי המעונק במשותף על ידי BSF - הקרן הדו לאומית למדע ארה"ב-ישראל ו- NSF, הקרן האמריקאית הלאומית למדעים. המענק ניתן למחקרים משותפים של חוקרים ישראלים ואמריקאים. מחקרו של ד"ר נווה מתמקד cשילוב מחקר תיאורטי וניסיוני בחקר גראפן - חומר מבוסס פחמן/

טקס פרסי הדיקן למצטייני תואר ראשון לשנה"ל תשע"ז נערך בשבוע החולף ברוב כבוד והדר.

מזל טוב לכל המצטיינים:

טיטלבאום חגי, הנדסת חשמל, מצטיין רקטור
בן-עמי שי משה, הנדסת חשמל, מצטיין רקטור
פנסו קובי, הנדסת מחשבים, מצטיין רקטור
שוב אמיר, הנדסת מחשבים, מצטיין דיקן
אלקוני מתן, הנדסת חשמל, מצטיין דיקן
לוי בניה, הנדסת חשמל, מצטיין דיקן
זהבי אלעד, הנדסת מחשבים, מצטיין דיקן
מוראדי מרדכי, הנדסת חשמל, מצטיין דיקן
ספי אסף, הנדסת חשמל, מצטיין דיקן
שטיינברג אורי, הנדסת מחשבים, מצטיין דיקן
רביב אברהם, הנדסת חשמל, מצטיין דיקן
אשכנזי אריאל, הנדסת חשמל, מצטיין דיקן
וסרמן עדי, מצוינות ומנהיגות חברתית
רינת ברייער, מצוינות ומנהיגות חברתית