חדשות

מה הקשר בין תעלומה שהטרידה יורדי ים במשך מאות בשנים לבין מחקר שמתבצע בימים אלה במעבדה לאופטיקה זמנית בפקולטה להנדסה בבר אילן?

בשנת 1995 נבנתה מול חופי הים הצפוני של נורווגיה אסדת קידוח שלא ניתן להטביע. היא הייתה אמורה לשרוד גם גלים בגובה של 20 מטר – אם כי ההנחה הייתה שגלים כאלה זו תופעה של פעם בעשרת אלפים שנה - וצוידה במתקנים משוכללים למדידת גובה הגלים, עוצמתם, תאוצתם וכדומה. שישה חודשים לאחר שהחלה האסדה לפעול פגע בה גל בגובה של 25 מטר ובמהירות של 70 קמ"ש. "מאז ומעולם יורדי ים חזרו מהאוקיינוס עם סיפורים על גלים מפלצתיים שמופיעים משום מקום, מטביעים את הספינה ונעלמים, אבל אף אחד לא האמין להם," מספר ד"ר מוטי פרידמן. "האסדה שרדה, בקושי, אבל המקרה הזה שלח את כל התיאורטיקנים בחזרה אל שולחן השרטוטים."

הפקולטה להנדסה פתחה את המחזור השלישי של קורס הקיץ הייחודי בנושא ננופוטוניקה, המציע לסטודנטים לתארים מתקדמים מכל העולם התנסות אקדמית ומחקרית בננופוטוניקה במחלקה המתקדמת ביותר בישראל להנדסת חשמל. הסטודנטים הגיעו ביום ראשון האחרון מהודו, סין ומדינות נוספות, להשלים בבר-אילן את הקורס בן ארבעת השבועות. המטרה, אומר פרופ' דרור פיקסלר יוזם ומארגן הקורס, היא למצב את הפקולטה להנדסה של בר-אילן בגוף מחקרי מוביל בעולם, ולמשוך תלמידי מחקר מצטיינים המעוניינים בהשכלה מעולה בקמפוס דינמי ובאווירה טובה.

תלמידי נבחרת הרובוטיקה במרכז למחוננים רון ורדי בראשל"צ, שזכו במקום הראשון בתחרות הרובוטים הארצית שנערכה בפקולטה להנדסה בבר אילן, בניהולו והפקתו של ד"ר אלי קולברג מהפקולטה, נסעו לייצג את ישראל בתחרות העולמית "רובוקאפ" במונטריאול, קנדה,וגם שם בתואר העולמי.
 

אנשי הפקולטה להנדסה בבר אילן ממשיכים  לזכות בפרסים יוקרתיים. והפעם: ברכה לאופר גולדשטיין, דוקטורנטית בעיבוד אותו בהנחייתם של פרופ' שרון גנות מהפקולטה ופרופ' רונן טלמון מהטכניון של  בפרס קרן וולף.

לאופר גולדשטיין, בת 27, מתגוררת בגבעת-שמואל, נשואה ואם לשתי בנות, היא בוגרת תואר ראשון בהנדסת חשמל מבר-אילן בהצטיינות יתרה, וזכתה מדי שנה בפרסי הרקטור והדיקאן במהלך לימודיה. היא המשיכה לתארים מתקדמים במסלול המשולב לתואר שני-שלישי בפקולטה להנדסה בתחום עיבוד אותות, ואף זכתה במלגת אדמס לדוקטורט מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

"המחקר שלנו עוסק בשיטות לעיבוד אותות דיבור ומציאת מיקום של דובר על-סמך הקלטות של מערך מיקרופונים בסביבה אקוסטית רועשת ומהדהדת", היא מספרת."אנו עוסקים גם בעיה של הפרדת דוברים המדברים בו-זמנית באמצעות גישה הסתברותית חדשה המזהה את פעילות הדוברים השונים בכל נקודת זמן. תוצאות המחקר התפרסמו בכתבי עת מדעיים והוצגו בכנסים בינלאומיים".

ברכה אסירת תודה לסגל הפקולטה ובמיוחד למנחים שלה, ואומרת: "אני חבה להם תודה עמוקה ההנחיה האקדמית המעולה, ומעל לכל על היחס האישי והדאגה הכנה לאורך כל הדרך. ברצוני גם להודות להנהלת הפקולטה,על התמיכה והעידוד בכל עת. אני ממליצה בחום על הפקולטה להנדסה כמקום עם אקלים לימודי וחברתי נעים ומפרה. הפקולטה חורטת את המצוינות האקדמית על דגלה ומתהדרת בחוקרים מהשורה הראשונה במגוון תחומי ההנדסה."

מבט חטוף ביוסף שור, פרופסור בכיר בפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין, באוניברסיטת בר אילן, לא יסגיר לעולם את תחום עיסוקו האחר.

אם מדובר בשעות היום, תפגשו באדם רציני, בעל חזות דתית. לראשו כיפה, לגופו חליפה עסקית ולדיבורו מבטא אמריקאי שקשה מאוד לפספס. מי שמחזיק בתואר דוקטור להנדסת חשמל מאוניברסיטת קולומביה, ונושא על גבו רזומה עשיר בעבודה בחברות הייטק מצליחות ועם שובל ארוך של הישגים.

לעומת זאת, אם תתקלו בשור בשעות הערב, תפגשו טיפוס אחר. גבר שרירי וחסון, לבוש בחליפת קראטה לבנה ובעל חגורה שחורה. מי שמאמן, בין היתר, גם את אלופי ישראל. אחד כזה, שבטח לא הייתם רוצים לפגוש בפינה חשוכה, בקרן רחוב.

הלל חגי דיאמנדי, דוקטורנט במעבדתו של פרופ' אבי צדוק, זכה במלגת עזריאלי - אחת המלגות התחרותיות, היוקרתיות והגבוהות ללימודי דוקטורט בישראל.

דיאמנדי, בן 30, נשוי לגילה ואב לשתי בנות, תושב גבעת שמואל, למד בישיבת ההסדר בירוחם, ומשם המשיך לפקולטה להנדסה בבר-אילן. הוא סיים תואר ראשון בהנדסת חשמל והמשיך לתואר שני במסלול אלקטרו אופטיקה תחת הנחייתו של פרופ' אבי צדוק. בשנה שעברה סיים שנתיים תואר שני והשנה התחיל דוקטורט תחת פרופ' אבי גם כן. מחקרו של דיאמנדי עוסק בשימוש בסיבים אופטיים לצורך מימוש חיישנים מתקדמים. החיישנים משלבים בין גלי אור וגלי קול יחד, והם מתאימים לניטור תשתיות, בקרת אקלים, הנדסה אזרחית ומשק הנפט הגז והאנרגיה. 

דיאמנדי מציין שהפקולטה להנדסה היא מקום נפלא ללמוד בו: "הפקולטה משלבת מצוינות אקדמית יחד עם מאור פנים ודאגה לסטודנט. זו הזדמנות טובה להודות לפקולטה על כל התמיכה שלה זכיתי לאורך הדרך, ולמרצים והמנחים שלי שסייעו ותמכו."
 

ד"ר דורון נווה מהפקולטה להנדסה זכה במענק המחקר היוקרתי המעונק במשותף על ידי BSF - הקרן הדו לאומית למדע ארה"ב-ישראל ו- NSF, הקרן האמריקאית הלאומית למדעים. המענק ניתן למחקרים משותפים של חוקרים ישראלים ואמריקאים. מחקרו של ד"ר נווה מתמקד cשילוב מחקר תיאורטי וניסיוני בחקר גראפן - חומר מבוסס פחמן/

טקס פרסי הדיקן למצטייני תואר ראשון לשנה"ל תשע"ז נערך בשבוע החולף ברוב כבוד והדר.

מזל טוב לכל המצטיינים:

טיטלבאום חגי, הנדסת חשמל, מצטיין רקטור
בן-עמי שי משה, הנדסת חשמל, מצטיין רקטור
פנסו קובי, הנדסת מחשבים, מצטיין רקטור
שוב אמיר, הנדסת מחשבים, מצטיין דיקן
אלקוני מתן, הנדסת חשמל, מצטיין דיקן
לוי בניה, הנדסת חשמל, מצטיין דיקן
זהבי אלעד, הנדסת מחשבים, מצטיין דיקן
מוראדי מרדכי, הנדסת חשמל, מצטיין דיקן
ספי אסף, הנדסת חשמל, מצטיין דיקן
שטיינברג אורי, הנדסת מחשבים, מצטיין דיקן
רביב אברהם, הנדסת חשמל, מצטיין דיקן
אשכנזי אריאל, הנדסת חשמל, מצטיין דיקן
וסרמן עדי, מצוינות ומנהיגות חברתית
רינת ברייער, מצוינות ומנהיגות חברתית

הכירו את ​ניצן ליבוביץ, בת 28 ברמת גן, שסיימה את לימודיה בפקולטה להנדסה ע"ש קופקין לפני שנתיים בהתמחות בתקשורות ואלקטרו-אופטיקה. 
ניצן שימשה כנציגת מחלקה במשך ארבע השנים שלה בפקולטה​, ייצגה את הפקולטה בימים פתוחים וישבה בפנלים של סטודנטים.
​אחרי התואר פרסה כנפיים וטסה ללמוד בתוכנית מספר 1 בקנדה במנהל עסקים, באוניברסיטת מקגיל,​ש בה נציגים מיותר מ-30 מדינות בעולם​​, ובה ייצגה את ישראל.

​ניצן שירתה שלוש שנים ביחידת מודיעין טכנולוגי בצבא. שם, היא גילתה עולם חדש. ​"​בצבא נפתחו אופקיי למקצוע, התאהבתי מההתחלה​ וידעתי שזה מה שאני רוצה ללמוד​​. הדבר היחידי היה היכן, ​ומהיום הפתוח ועד שיחת הקבלה עם דינה, הרגשתי ש​בר אילן​ is the place".

הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן אירחה השבוע את הכנס השנתי של מאגד Hiper. בין המרצים, התכבדנו לארח את ד"ר פסקל מיינרצהגן, מדען בכיר במעבדת אינטל. בנוסף הוצגו הישגי המאגד על ידי הקבוצות האקדמיות המשתתפות ונציגים בכירים מחברות התעשייה כגון: Ceva, DSP Group, Ceragon, Satixfy, Autotalks ועוד.
מטרת המאגד היא לקדם את תכנון שבבים רבי עוצמה High-Performance System-on-Chip תוך שיתוף פעולה בין האקדמיה והמגזר התעשייתי.

חברת איזוטופיה הישראלית בשיתוף פעולה עם פרופ’ רחלה פופובצר מאוניברסיטת “בר-אילן” מבצעים מחקר משותף ל”פיתוח סמן רדיואקטיבי לזיהוי סרטן, המבוסס על ננו חלקיק, המאפשר לראשונה הבחנה בין גידול לדלקת”. שיטת הדימות הנפוצה ביותר לאבחון ומעקב של סרטן כיום הוא PET בשימוש עם חומר הניגוד הרדיואקטיבי FDG. אך FDG נותן שיעורים גבוהים של false positives, שמביאים להבחנות טיפוליות שגויות ועלויות כבדות למערכות הבריאות. עיקר הבעיה הוא בחוסר הספציפיות של השיטה לגידולים סרטניים ובחוסר היכולת להבחין בין גידול סרטני לבין לדלקת.

הזרקת תאים של מערכת החיסון (T-Cells) או תאי גזע לחולי סרטן היא טיפול חדשני שהרפואה המתקדמת עושה בו את צעדיה הראשונים בהצלחה יתרה. יחד עם זאת, אין בידי החוקרים היכולת לזהות בשלבים מוקדמים של התהליך, מה תהיה השפעת התאים המוזרקים ומהם סיכויי ההצלחה של הטיפול. חודשים ארוכים ומתישים של עמימות עשויים לחלוף בטרם תתברר מידת השפעתם של התאים המוזרקים על הגוף. במקרים שבהם הטיפול מתגלה כלא יעיל, אובדן הזמן פועל כנגד החולה וסיכוייו להחלים ולחיות.   

חוקרים מתחומי הרפואה, מדעי החיים, המדעים המדויקים והפסיכולוגיה, פועלים במשותף במרכז אימפקט חדש בבר-אילן לקידום הרפואה המותאמת אישית - תחום מתפתח וחדשני המייעל את הטיפול בחולים במחלות קשות וחוסך מהם סבל רב

לחומצה ההיאַלורונית (HA - Hyaluronic Acid) המיוצרת בגופנו יש כמה תפקידים חשובים. אחת מסגולותיה היא סיכוך ושמירה על גמישות המיפרקים והדֶרמיס. דא עקא, במהלך תהליך ההזדקנות, המאסה המולקולרית של חומצה זו מידלדלת וזוהי אחת הסיבות לקימוט העור (וגם לכאבי מיפרקים). תעשיית הקוסמטיקה גילתה זה מכבר את השימוש במשאב האורגני הזה לטובת התכשירים השומרים על רעננות עור הפנים, ואולם, התאמת התרכובת לצורך החדרתה לעור, ללא פגיעה במבנה הכימי המקורי, היא תהליך יקר וארוך ולעיתים גם חודרני ומכאיב.

פיתוח חדשני מאפשר ניטור בו-זמני של פעימות הלב, לחץ הדם וקצב הנשימה - כל זאת באמצעות שילוב של סיב חישה חכם לתוך בגדים. הניטור הרב-מדדי, פרי פיתוח של פרופ' זאב זלבסקי וצוותו מהפקולטה להנדסה בבר-אילן, נרשם כפטנט ובימים אלה הרישום מצוי בשלבי אישור סופיים.