חדשות

בתאריכים 26-28 במרץ 2019 נערך בישראל כנס WOMBAT – The 3^RD Workshop on OptoMechanics and Brillouin Scattering: Fundamentals, Applications and Technologies. הכנס מוקדש לחקר המשותף של גלי אור וקול. הוא נערך אחת לשנתיים, ומי שהביא אותו לישראל הוא פרופסור אבי צדוק מהפקולטה להנדסה. "הכנס הראשון בתחום נערך בשנת 2015 באוסטרליה, והם התאימו בכוונה את ראשי התיבות לשמה של חיה אוסטרלית, שגם מופיעה בלוגו הרשמי של הכנס", מספר צדוק. "בכנס ההוא הייתה לנו נוכחות צנועה, של סטודנט אחד בלבד. בכנס השני, שנערך ב-2017 בצרפת, כבר הייתה נציגות משמעותית יותר, הוזמנתי לשם עם שלושה סטודנטים נוספים, והחוויה שלנו הייתה מאוד מוצלחת. זה אחד הכנסים הכי מעניינים וטובים שהיינו בהם, וזה יצר את המוטיבציה לארח כאן. לכן, לקראת הכנס השלישי, הגשנו הצעה לארח את הכנס כאן – ולשמחתי היא התקבלה".

ענבר יריב, דוקטורנטית במעבדתו של פרופ' דרור פיקסלר בפקולטה להנדסה, זכתה בפרס ההרצאה הטובה ביותר לסטודנטים לתארים מתקדמים ופוסט דוקטורנטים בכנס SPIE הבינלאומי שנערך החודש בסן פרנסיסקו.

הכנס שנערך בארה"ב מדי שנה, הוא האירוע הגלובלי המרכזי בתחומי האופטיקה והפוטוניקה. שישה מרצים מהפקולטה להנדסה, כולל פרופ פיקסלר עצמו, פרופ זאב זלבסקי ועוד העניקו הרצאות במהלך הכנס, כמו גם שישה סטודנטים בפקולטה, ממעבדותיהם של פרופ פיקסלר ופרופ' עמוס דניאלי. סטודנטים מקבוצות מחקר נוספות בפוקלטה אף הציגו פוסטרים באירוע.

צפו בקליפ המתאר את מחקרה של ענבר יריב, העוסק בפיתוח טכניקות אופטיות לזיהוי חומרים פיזולוגיים.

הפקולטה להנדסה שבאוניברסיטת משלבת תמיד אקדמיה, מחקר ותעשייה.

בשבוע שעבר התקיים הכנס הגדול ביותר בעולם בתחום האופטיקה והפוטוניקה, כנס בשם photonics west במרכז הקונגרסים העולמי מוסקוני שבסן פרנסיסקו. לא פחות מ- 7 פרופסורים של הפקולטה הוזמנו להרצות שם ואיתם הגיעו כמניין סטודנטים וסטודנטיות. בין ההרצאות, הפגישות והתערוכה, יצאה קבוצת התלמידים של פרופ' דרור פיקסלר לסיור בחברת גוגל העולמית, שמטה החברה נמצא במאונטן וויו מרחק נסיעה קצרה ממקום הכנס.

כשפרופסור פיקסלר חיפש מי שיארח אותם, מיד הזדרז להתנדב למשימה לא אחר מבוגר מחזור א של הפקולטה, גרשון (Gregory Sizikov). גרשון היה סטודנט בקורס שדות אלקטרומגנטיים שפרופ' פיקסלר מלמד, ושניהם מאוד שמחו על סגירת המעגל הלא צפויה.

גרשון, שעובד עבר מעל 6 שנים בגוגל בתפקיד מפתח של מנהל ארכיטקטורת חומרה של החברה, סיפר לקבוצה על צורת הניהול המיוחדת שבגוגל, שיטת קליטת העובדים וסייר איתם במקומות מפתח בקמפוס.

ללא ספק שילוב אידיאלי של מחקר ותעשייה גם יחד

במחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature Communications הובילה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בר אילן בראשות פרופ' גור יערי מהפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין פיתוח כלי חדשני לחיזוי שינויים גנטיים הקשורים למערכת החיסון. צוות החוקרים הראה כי באמצעות הפיתוח החדש ניתן יהיה לחזות התפרצות מחלות רבות, החל ממחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה וצליאק, דרך מחלות זיהומיות כמו צהבת C ושפעת, וכלה בסוגי סרטן שונים. המחקר נערך בשיתוף פעולה קבוצות מחקר מנורבגיה, מארה"ב ומאוסטרליה.

"היכולת החדשה מאפשרת לנו לדעת כבר היום אילו סוגי נוגדנים אדם מסוגל לייצר, ועל ידי כך לחזות באילו מחלות הוא יהיה מסוגל להילחם בהצלחה, וכנגד אילו מחלות הוא יתקשה. בטווח הארוך, מידע כזה יכול לשמש להתאים טיפול לחולה לפי מידת הרגישות שלו למחלה", הסביר פרופ' יערי.

Many studies focus on identification of genetic patterns and genes related to normal functions and disease. However, certain genomic regions are still poorly characterized.
In a study published today in the journal Nature Communications, a team of researchers, led by Prof. Gur Yaari, ofBar-Ilan's Faculty of Engineering reveals a novel computational tool it has developed to study variations in genes that determine the immune system's dynamics and used to analyze genetic variation among 100 individuals.

ברכות להגר כפרי, בת 23 ממושב בית חנן, מצטיינת נוספת שזכתה במלגת הצטיינות מטעם KLA TENCOR ישראל יחד עם עוד 18 צעירות מבטיחות.
הגר היא סטודנטית לשנה ראשונה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן בתוכנית המשולבת של הנדסת חשמל ו - לא תאמינו - מוזיקה!
"הגעתי לבר אילן מפני שחיפשתי מקום שבו אני יכולה ללמוד הנדסה ולשלב בלימודים את האהבה הגדולה שלי למוזיקה, וגיליתי כאן מסלול מדהים של לימודי הנדסת חשמל עם לימודי מוזיקה בדגש על טכנולוגיות מוזיקליות - ובעצם, בדיוק מה שחיפשתי", היא אומרת. "בר אילן לא הייתה אוניברסיטה שבכלל העליתי על דעתי, ולא ידעתי למה לצפות. גיליתי כאן מרצים שבאמת אכפת להם מההצלחה שלך, צוות מנהלי שדואג לי מסביב לשעון כדי שאוכל לעמוד במסלול הקשוח שבחרתי לעצמי וסביבת למידה נעימה ותומכת, וכל אלה עוד לפני שציינתי את העיקר - האנשים האיכותיים והמדהימים שלומדים איתי והופכים את הימים הארוכים לחוויה נהדרת".

ברכות לד"ר אדם תימן מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן, שנבחר כאחד מהמרצים המצטיינים לשנת תשע"ט.

הבחירה במרצים המצטיינים בבר-אילן מתבססת על הערכות בסקרי ההוראה בשנים האחרונות, חוות הדעת והמלצות של ראשי המחלקות והדיקנים ועל הדירוגים של חברי הוועדה האוניברסיטאית לבחירת מרצים מצטיינים. המגמה של האוניברסיטה היא להטמיע תרבות של איכות ומצוינות בהוראה, ובמסגרת מגמה זו להבליט את המרצים המצטיינים ולהוקירם ברמה האוניברסיטאית. הקריטריונים למועמדות היו:  מעורבות בנושאי הוראה במחלקה ויחס לעמיתים, רמת הקושי בקורסים , מקצועיות וחדשנות בקורסים,יחס לסטודנטים, והנחיית סטודנטים בכל התארים.

מחקרו של ד"ר תימן בפקולטה עוסק בתכנון מעגלים, תכנון דיגיטלי בהספק נמוך, תכנון זכרונות מוטמעים, מחשוב משוער, ומימוש פיזיקלי של מעגלים משולבים.

ד"ר טלי אילוביץ', 30, חוקרת באוניברסיטת סטנפורד ובוגרת הפקולטה להנדסה בבר אילן, נבחרה לאחת מ-30 הישראלים המבטיחים מתחת לגיל 30 על ידי מגזין "פורבס".

אילוביץ' אובחנה כמחוננת כבר בגיל שמונה. היא מספרת שכבר אז אהבה את השילוב שבין הצדדים ההנדסיים לבין העולם הביולוגי. את כל התארים שלה סיימה באוניברסיטת בר-אילן, בפקולטה להנדסת חשמל

ד"ר תומר לוי, המתמחה בננופוטוניקה ואופטיקה שטוחה בפקולטה להנדסה בבר-אילן, מספר על מהות העבודה עם מטא-חומרים ועל האפליקציות היישומיות שלהם, שיאפשרו בעתיד החלפת רכיבים אופטיים קלאסיים ברכיבים שטוחים

במעבדה שלו, המוקמת בימים אלה בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת בר אילן, חוקר ד"ר תומר לוי את האינטראקציה בין אור לחומר. "אני מעוניין לחקור את האינטראקציה שיש בין אור לבין מטא-חומרים או חומרים קוונאטיים, משתי סיבות: אחת, כי זה מעניין מבחינה פיזיקלית. יש תכונות חדשות שפתאום צצות, אפקטים מוזרים ומעניינים," הוא מספר. "הסיבה השניה היא שהחומרים הללו עומדים בבסיס של פיתוח טכנולוגיה שנקראת אופטיקה שטוחה, שמטרתה היא להחליף את כל הרכיבים האופטיים הלינארים הקלאסיים, כמו עדשות, מראות, מפצלי אלומות וכולי, ברכיבים שטוחים: מבנים ננו-מטריים המתוכננים כך שתהיה להן פונקציונליות ספציפית."

בעשור האחרון זכו הסטודנטים של פרופסור אבי צדוק בשלל פרסים ומלגות. חמישה מהם הוכתרו כמצטייני רקטור. אז מה בדיוק עושים שם, בקבוצה שמצמיחה כל כך הרבה מצטיינים?

הסטודנטים של פרופ' אבי צדוק עושים חיל - ואת זה לא רק הוא אומר: יש גופים אחרי שהגיעו למסקנות דומות. "לאורך השנים היה לי את המזל ואת הזכות לעבוד עם סטודנטים טובים מאוד," מספר צדוק. "בעשר השנים שבהן קבוצת המחקר שלי קיימת, חמישה מהסטודנטים זכו בפרס רקטור על הצטיינות במחקר לתארים מתקדמים - ארבעה מהם ברצף בארבע השנים האחרונות. אחד הסטודנטים, חגי דיאמנדי, זכה במלגת עזריאלי לדוקטורט, שזו מלגה תחרותית מאוד. בוגר אחר של הקבוצה, יאיר אנטמן, זכה במלגת רוטשילד לפוסט-דוקטורט ונמצא כעת באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. מאז שנוסדה קבוצת המחקר סיימו במסגרתה כבר חמישה דוקטורנטים ו-15 מאסטרנטים, וכרגע היא כוללת פוסט דוקטורנט אחד, שבעה סטודנטים לדוקטורט, סטודנט אחד למאסטר ומנהלת מעבדה במשרה מלאה,ד"ר מירית חן, בעלת דוקטורט בכימיה, שמשלימה אותי בצורה יוצאת מהכלל. המרכיב הקריטי ביותר להצלחה במחקר הוא עבודה עם סטודנטים מעולים."

"מועדון ה-700" מציע לסטודנטיות וסטודנטים מצטיינים מלגות וליווי אקדמי של אנשי סגל בפקולטה ושל מהנדסות ומהנדסים בתעשייה

עם תחילת שנת הלימודים האקדמית הנוכחית הושק בפקולטה להנדסה מסלול מצוינות חדש: "מועדון ה-700", יוזמה משותפת לפקולטה ולחברת ההייטק KLA-Tencor, המיועד לסטודנטים - ובפרט, סטודנטיות - בעלי ציון 700 ומעלה בפסיכומטרי. "אחוז הסטודנטיות הלומדות הנדסה, ולא רק באוניברסיטת בר אילן, נמוך משמעותית מזה של סטודנטים, ואנו רואים חשיבות רבה בעידודן בבחירת מסלול קריירה זה," אומרת דינה ימיני, ראש מנהל הפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין בבר-אילן. "הסטודנטיות והסטודנטים שיתקבלו למועדון הייחודי הזה ייהנו ממגוון הטבות ותנאים, דוגמת מלגות שנתרמות על ידי חברת KLA-Tencor, לימוד מעשי בתנאי שטח בצמוד למהנדסות ולמהנדסים, וליווי אקדמי של חברי סגל."

שבועיים וחצי. זה הזמן שלקח לפרופ’ גור יערי מהפקולטה להנדסה בבר-אילן להקים מאגד מחקר הכולל עשרים קבוצות מכל העולם, וזכה למימון נדיב של כתשעה מיליון יורו מהאיחוד האירופי ומקנדה. בשנים הקרובות הוא יפתח במסגרתו רשת מאגרי מידע של רצפים גנטיים של מערכת החיסון

לאחרונה התבשר פרופ’ גור יערי כי המאגד שיזם והקים בחודש אפריל זכה במענק של האיחוד האירופי. עניין פעוט של כתשעה מיליון יורו. "האיחוד הוציא קול קורא עבור פיתוח והנגשה של מאגרי מידע רפואיים או רצפים גנטיים, ואנחנו אספנו קבוצה גדולה והגשנו בקשה שמתמקדת במאגרי מידע של רצפים גנטיים של מערכת החיסון," מספר יערי. "להצעה שהגשנו יש כל מיני רבדים: החל מהקמת מערכת של מאגרי מידע שתתמודד עם כמויות גדולות של רצפים שנאגרים; דרך תכנון פרוטוקולי תקשורת שיאפשרו שיתוף סלקטיבי ומאובטח של נתונים; ועד פיתוח אלגוריתמים לעיבוד נתוני העתק (ביג דאטה) והוצאת מידע ביולוגי משמעותי מתוכו. לרוב לוקח בין שלושה חודשים לחצי שנה לכתוב ולארגן בקשות מהסוג הזה. אנחנו נחשפנו לקול הקורא רק כשלושה שבועות לפני הדד ליין, נוסף לכל עוד היה פסח באמצע, אבל איכשהו הצלחנו להגיש את הבקשה בזמן. אמנם בלי הרבה שעות שינה ועם הלשון בחוץ - אבל עשינו את זה."

דוקטורנטית חן צרור-אזנקוט זכתה במלגה ע"ש זאב ז'בוטינסקי של משרד המדע והטכנולוגיה - והיא ממשיכה לכוון גבוה

בחודש נובמבר התבשרה חן צרור-אזנקוט כי זכתה במלגה על שם זאב ז'בוטינסקי בתחום המדע היישומי וההנדסי של משרד המדע והטכנולוגיה. "זו מלגה נדיבה מאוד, לארבע שנים, שמאפשרת לי להתמקד במחקר", מספרת צרור. "לא חשבתי שאני אזכה בה, זה מרגש מאוד ואני חייבת תודות רבות למנחה שלי, פרופ' רחלה פופובצר, שתמיד נותנת לנו את הביטחון ותחושת המסוגלות ומאוד דוחפת קדימה."

ד"ר אליהו כהן מהפקולטה להנדסה בבר-אילן מספר מהי הנדסה קוונטית, מהי החשיבות שלה, מה אפשר לעשות איתה ולמה כדאי להתמחות דווקא בה. וכן, הוא מחפש מתמחים

בשנים הקרובות צופה ד"ר אלי כהן את עלייתו של תחום שנמצא בארץ רק בשלביו הראשונים: הנדסה קוונטית. "העיסוק בטכנולוגיות קוונטיות הוא חלק ממגמה עולמית, וכבר היום ניתן לראות חברות גדולות שמתעניינות בנושאים האלה ויש להן מחשבים מבוססי טכנולוגיות קוונטיות שעובדים היטב, כמו גוגל ו-IBM." אומר כהן. "אפילו בתעשיות הבטחוניות, שהן יחסית שמרניות, מתעניינים מאוד בתחום, ובישראל זו ממש משימה לאומית, כי הגורם הראשון שיצליח למשל להשתמש במחשבים קוונטיים על מנת לפרוץ שיטות הצפנה קלאסיות ישיג יתרון מאוד גדול על פני המתחרים."

רעות פלן החלה לעבוד עם פרופסור אורית שפי עוד כשהייתה בכלל סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה אחרת. עכשיו, כשהיא מאסטרנטית במסלול לביו-הנדסה, עבודתן המשותפת זיכתה אותה במלגה יוקרתית

רעות פלן רק התחילה את דרכה בתואר השני בפקולטה להנדסה - וכבר קטפה מלגה יוקרתית במיוחד: מלגת הצטיינות של משרד המדע והטכנולוגיה לתואר שני לנשים בהנדסה ובמדעים מדויקים, שמטרתה לעודד נשים להיכנס לתחומי המחקר. אולי זה קשור לעובדה שאת המחקר שלה, במעבדה של פרופסור אורית שפי, החלה עוד כשהייתה בתואר הראשון - אותו עשתה בכלל במדעי המוח. "את פרופסור שפי פגשתי במהלך השנה השנייה של התואר הראשון שלי, ביום פתוח של הפקולטה להנדסה.