זו הייתה השנה שהייתה

התחלנו

את שנת הלימודים שמסתיימת עתה פתחנו עם מגמה חדשה: המגמה להנדסת תכן חומרה ושבבים. המגמה מאפשרת להתמקד בחומרת מחשבים, מתכנון מעגלים, דרך ארכיטקטורת מחשבים ועד למערכת ההפעלה, ובוגריה יוכלו להשתלב בקלות בחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. עוד על המסלול המרתק הזה תוכלו לקרוא כאן.

בשנה אקדמית זו שמחנו לקבל לשורותינו את ד"ר ניר הלמן, שהצטרף למסלול להנדסת תעשייה ומערכות מידע, ומתמחה בתכנות דינמי סטוכסטי, במסגרת תחום חקר הביצועים; את ד"ר יערה ארז, שהצטרפה למגמה לנוירו-הנדסה ועוסקת במחקרה בפיענוח סיגנלים מוחיים משיטות דימות שונות, בניסיון להבין איך הם קשורים לתפקוד ותהליכי חשיבה (אפילו ב-BBC התעניינו!); את ד"ר אופיר לינדנבאום, שהצטרך למסלול להנדסת נתונים, מתמחה בלמידת מכונה, ומפתח אלגוריתמים שיכולים לשפר את המחקר המדעי בכל תחום כמעט – החל מגילוי תרופות חדשות לסרטן וכלה בחיזוי שיטפונות. ולקראת סוף השנה הצטרף אלינו ד"ר ניסן אוזנה, המתמחה בחקר המוח בזמן אמת באמצעים אופטיים ואקוסטיים. הצטרפותו של ד"ר אוזנה מרגשת במיוחד מכיוון שהוא התחיל את דרכו האקדמית פה בפקולטה, עשה פה את התואר הראשון, השני והשלישי - וכעת הוא חוזר אלינו, אחרי פוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, היישר אל שורות הסגל במחלקה לנוירו-הנדסה.

עוד התחלות: פרופ' אבי צדוק מונה בחודש נובמבר כחבר בוועדת ההיגוי לקידום פעילות הייעוץ לגופי הממשל ולחיזוק קשרי אקדמיה-ממשל, של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. במסגרת המינוי, שתוקפו 3 שנים, חברי הוועדה יבחנו ויציעו דרכים להרחבת פעילותה של האקדמיה במתן ייעוץ בסוגיות בעלות חשיבות לאומית. פרופ' שרון גנות נבחר ליו"ר ועדת מדעי הנתונים של IEEE signal processing society, האגודה המקצועית ההנדסית הגדולה ביותר בעולם. ואילו פרופ' אמיר לשם נבחר השנה כ-Fellow של הארגון ההנדסי IEEE, בשל תרומתו לעיבוד אותות מרובה ערוצים ומרובה סוכנים. הישג מרשים בהתחשב בעובדה שבכל שנה נבחרים לכל היותר 0.1% מהחברים.

וגם: חברת "ננוקרי", המבוססת על טכנולוגיית ביו-הנדסה שפותחה על ידי פרופ' רחלה פופובצר וד"ר אשרה בצר מהפקולטה, הפכה השנה לחברה הנסחרת בבורסה. מדובר בטכנולוגיה פורצת הדרך ליצירת זן חדש של תרופות מבוססות ננו חלקיקים מהונדסים, המאפשרת לתרופות ביולוגיות לעבור את מחסום דם-מוח. הדבר עשוי  להוות מהפיכה בתחום הטיפול במחלות מוח דוגמת אלצהיימר, פרקינסון וסוגי סרטן שונים. קראו עוד.

חידשנו

בחודש אוקטובר לפני שנה בדיקות קורונה עדיין היו דבר, ומתחם בדיקות הקורונה בתל אביב החל פיילוט לביצוע בדיקות PCR לגילוי נגיף הקורונה באמצעות דגימת רוק, ללא שימוש במטוש ועם תשובה מהירה בתוך 45 דקות, אותה פיתח ד"ר עמוס דניאלי.

באותו נושא, ד"ר שירה אביבי מהמעבדה של ד"ר עמוס דניאלי פיתחה קיט של בדיקות דם סורולוגיות מהירות ורגישות לזיהוי נוגדני קורונה.

ועוד במעבדה של ד"ר דניאלי: הדוקטורנטית שירה רוט פיתחה שיטה חדשה ומהירה לזיהוי קשרים בין חלבונים ודנ"א. לתגלית של שירה חשיבות קלינית ומחקרית כאחת, היות וכאשר קשרים אלו משתבשים, הדבר עשוי לזרז מחלות כמו סרטן וסוכרת.  

ובנושא אחר: פרופ' מוטי פרידמן ופרופ' גור יערי מהפקולטה, ביחד עם עמיתם עוז פירונדי, מצאו אסטרטגיה המבוססת על למידת מכונה המאפשרת, במצבים מסוימים, להרוויח בהימורי ספורט, בעזרת מילוי טפסי טוטו רבים. רוצים לנסות?

ואילו הסטודנטיות אור רג'יניאנו ואליה ברונשטיין התקבלו עם פרויקט הגמר שלהן, העוסק בשיפור יכולות של אלגוריתמים של למידה מבוססת חיזוקים בעזרת כלים של אימות פורמלי, לכנס pycon. הפרויקט נעשה תחת הנחייתם של אברהם רביב ופרופ' הלל קוגלר.

 

זכינו

ממש בתחילת שנת הלימודים זכה אריאל אשכנזי במלגה היוקרתית לדוקטורנטים מצטיינים במדע וטכנולוגיה קוונטיים מטעם הות"ת. אשכנזי עושה את עבודת המחקר שלו במשותף אצל פרופ' דרור פיקסלר וד"ר אלי כהן, והמלגה מבוססת על הישגיו בתואר השני כמו גם על נושא המחקר שלו: פוטונים שזורים רחבי פס לטובת יישומים קוונטים מתקדמים.

בחודש אוקטובר זכו הסטודנטים ענבר יריב, אלי ורון וגיל בשן (כל אחד בנפרד) בפרס הפוסטר המצטיין בכנס "ננו טק-ישראל 2021", בו לקחו חלק כ-1200 אנשי טכנולוגיה, מחקר ופיתוח, גורמי אקדמיה, מדענים וחוקרים. הסטודנטיות לתואר ראשון תסנים עואודה ואסתר בטיטו זכו בתכנית המלגות של אינטל לקידום מצוינות וגיוון לסטודנטיות ולסטודנטים במקצועת ההנדסה והמדעים.

בחודש נובמבר השתתפה ד"ר מור וייס בתחרות iDash, עסקה השנה בזיהוי וריאנטים של קורונה תוך שמירת פרטיות המטופלים. הפתרון של ד"ר וייס ושל שותפיה, המשתמש בהצפנה הומומורפית, קטף בתחרות היוקרתית, העוסקת בפתרונות משמרי-פרטיות לבעיות ביולוגיות ורפואיות, את המקום השלישי.

בחודש דצמבר זכתה שרה מאיר, סטודנטית לתואר שני בהנדסת חשמל במסלול אלקטרו-אופטיקה, במלגה לתואר שני מחקרי לנשים מצטיינות בתחומי ההיי-טק מטעם המועצה להשכלה גבוהה. בחודש יוני היא זכתה במלגה נוספת: מלגת SPIE לשנת 2022. המלגה, בתחום החינוך לאופטיקה והפוטוניקה, הוענקה לה ע"י האגודה הבינלאומית לאופטיקה ופוטוניקה. המחקר של מאיר, בהנחייתו של פרופ' מוטי פרידמן, עוסק באופטיקה קוונטית ואופטיקה זמנית.

בחודש ינואר התקבל הדוקטורנט אלי ורון לתוכנית המצוינות של חברת "טבע", תוכנית מלגות ייחודית לדוקטורנטים הכוללת מלגה והנחיה של אנשי מקצוע מהתעשייה, ומטרתה לתמוך ולקדם מחקר תוך שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה. הדוקטורנט חגי דיאמנדי מהמעבדה של פרופ' אבי צדוק זכה במלגת קרן רוטשילד היוקרתית. חודש מאוחר יותר הוא זכה גם במלגת פולברייט מטעם קרן חינוך ארצות הברית-ישראל. המחקר של דיאמנדי, אצל פרופ' אבי צדוק, עוסק באינטראקציות בין גלי אור לרעידות מכאניות של מבנים, ובפרט בסיבים אופטיים.

בחודש מרץ זכתה פרופ' רחלה פופובצר במענק ERC של הנציבות האירופית למחקר. המחקר של פרופ' פופובצר, BrainCRISPR, עוסק בפיתוח ננו-פלטפורמה חדשנית להובלה של מערכת קריספר (CRISPR) למוח, בכדי לאפשר טיפול במחלות גנטיות נדירות. קראו עליו עוד כאן.

באותו חודש זכו במלגות הרקטור לחדשנות מדעית ד"ר אלי כהן, העוסק במדע בסיסי של תורת הקוונטים וביישומים חדשים שלה לטובת חישה, תקשורת וחישוב ופרופ' צבי לוטקר, בעבור ספרו פורץ הדרך "ניתוח נרטיבים באמצעות רשתות חברתיות", העוסק בשאלה מרכזית בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים: מהו נרטיב למכונות? וכמובן, קוראי הניוזלטר מכירים היטב את חיבתו של פרופ' לוטקר לשילוב בין נרטיבים למתמטיקה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בחידה שלו, המתפרסמת מדי חודש בניוזלטר הפקולטה.

בחודש יולי זכה מאמר של אורי ארנסט, דוקטורנט של פרופ' יעקב גולדברגר, בפרס best paper runner-up award  בכנס (CoNLL) היוקרתי. המחקר של ארנסט עוסק בסיכום אוטומטי של אוסף מסמכים מאותו הנושא, וגם אתם יכולים לנסות את השיטה.

בחודש אוגוסט זכו ארבעה דוקטורנטים שלנו במלגות הצטיינות של הות"ת: הדוקטורנט עמית תאני זכה במסגרת תוכנית המלגות לדוקטורנטים מצטיינים במדע וטכנולוגיה קוונטיים. המחקר שלו, בהנחיתו של ד"ר אליהו כהן, עוסק בתורת האינפורמציה הקוונטית, ומתמקד בשני היבטים עיקריים: תיאוריה של חישוב קוונטי, והמבנה הגיאומטרי של תורת האינפורמציה הקוונטית. הדוקטורנטית אלכס גליק זכתה במלגה לדוקטורנטיות מצטיינות בהיי-טק. מחקרה, תחת הנחייתו של ד"ר שחר אלון, עוסק במיקום התוך תאי של מולקולות רנ"א בתאי עצב באמצעות דימות בסופר רזולוציה וגנומיקה מרחבית. וגם הדוקטורנטית עדי ענאקי, מהמעבדה של פרופ' רחלה פופובצר, זכתה במלגה עבור מחקרה, העוסק בפיתוח כלים להעברת תרופות בצורה יעילה ומכוונת מטרה לגידולים סרטניים בעזרת ננו חלקיקים ביולוגיים טבעיים (אקזוזומים). וממש לקראת סוף החודש התבשרנו שגם הדוקטורנטית מיכל פופלינגר, מהמעבדה של פרופ' דורון נוה, זכתה במלגה לדוקטורנטיות מצטיינות במקצועות ההיי-טק, בעבור מחקרה העוסק בהנדסת התכונות האופטו-אלקטרוניות של חומרים שכבתיים דו-ממדיים טופולוגיים או ממקור סינטתי באינטרקלציה.

עוד בחודש אוגוסט, התבשרו לא פחות מארבעה חוקרים בפקולטה - פרופ' רחלה פופובצר, פרופ' דרור פיקסלר, פרופ' אמיר לשם ופרופ' יוסי שור – על זכייתם במענקים של הקרן הלאומית למדע (ISF). מה הם חוקרים ולמה הוענקו להם המענקים הנדיבים הללו, תוכלו לקרוא כאן.

בנוסף למענק ISF, זכה פרופ' אמיר לשם בשני מענקים השנה. הראשון, מענק מחקר לשיתוף פעולה ישראל- קוריאה, בתחום למידת מכונה. המחקר, שנעשה בשיתוף עם פרופ' Youngchul Song מ -KAIST, יעסוק בלמידה מבוזרת מרובת סוכנים ומבוססת חיזוקים של משחקי עומס לניהול תעבורה של כלי רכב אוטונומיים. השני, מענק מחקר בשיתוף חברת סרגון, בסכום של 450000 שקלים לשנה למשך שנתיים. המחקר יעסוק במסחור של טכניקות מבוססות על משחקים מוכללים לשיפור הנצילות האנרגטית של רשתות מימסור של דור 5.

 

סוקרנו

בתחילת שנה סוקר באתר YNET ההאקתון שיזם הסטודנט תומר לוקר, בשיתוף עמותת מילבת תל השומר, שמטרתו פיתוח פתרונות טכנולוגיים שיסייעו לאנשים עם מוגבלויות שונות.

בסוף חודש נובמבר נתן ד"ר אלי כהן את הרצאת הפתיחה של הכנס  Foundations of Physics. ההרצאה, המספקת הצצה רחבה לנושאי יסוד בתורת הקוונטים, סוקרה ע"י העיתון הצרפתי Le Monde. תופעה ספציפית עליה דיבר כהן, המכונה "אפקט חתול צ'שייר", סוקרה באתר המדע הפופולרי Physics World.

הזכייה של פרופ' רחלה פופובצר, לצד 12 חוקרים ישראלים נוספים, במענק ERC Consolidator של האיחוד האירופי, סוקרה במדיה, ביו השאר באתר YNET ובתוכנית "שלושה שיודעים".

בחודש מאי פרסם דיקאן הפקולטה פרופ' זאב זלבסקי מאמר באתר Chiportal, בוא הוא מסכם את תחום העיבוד האופטי: מהמצאת קרן הלייזר בשנות ה-60 של המאה הקודמת, ועד רכיבי עיבוד היברידיים המשלבים פעולות עיבוד אופטיות יחד עם אלקטרוניות תוך שימוש בפוטוניקת סיליקון יחד עם סיבים אופטיים מיוחדים.
 

הדוקטורנט אלי ורון, מהמעבדה של פרופ' אורית שפי, התראיין בחודש יולי בחדשות כאן בשפה האגלית, וסיפר על תוכנית המצוינות של חברת "טבע" ועל המחקר שלו, ליצירת טיפול מותאם אישית בקרינה ננו-טכנולוגית לחולי סרטן. האזינו

 

אירחנו

האירוע המרכזי שהפקנו השנה היה כנס הבוגרים החגיגי שלנו, שהפקנו לרגל חגיגות 20 שנה לפקולטה.  בכנס שהתקיים בחודש מרץ במרכז הכנסים וואהל סנטר ברמת גן, נשאו דברים נשיא האוניברסיטה, הרקטור, ודיקאן הפקולטה פרופ' זאב זלבסקי, וגם שר המדע והטכנולוגיה בעבר ויזם ההייטק בהווה, מר יזהר שי, נשא דברים, אודות אומת החדשנות ישראל 2022. ככה זה נראה.

מה עוד? בחודש נובמבר התקיים בפקולטה יום עיון היברידי בינלאומי של מאגד GenPro בנושא טכנולוגיית RISC-V שפיתח. המאגד מציע לתעשייה הישראלית מעבד מתקדם ללא עלות. כתבה על הכנס התפרסמה באתר Geektime. 

לקראת סוף השנה האזרחית הקודמת נערך בפקולטה להנדסה מפגש עם צעירים מצרפת, הלומדים השנה בתוכנית מסע, ושוקלים לעלות ארצה וללמוד לימודים אקדמאיים בארץ.

בחודש ינואר אירחה הפקולטה, זו השנה הרביעית, את טקס מלגות זר, ע"ש אינג' ורוניקה זר, מהנדסת גשרים פורצת דרך, בו הוענקו מלגות לשבע סטודנטיות מהפקולטה, במטרה לקדם ולהעצים נשים צעירות בתחומי הטכנולוגיה.

בחודש מאי אירחנו בפקולטה כ-50 צעירים, עולים חדשים מרוסיה ואוקראינה, חניכי תוכנית סל"ה של הסוכנות היהודית, שהגיעו לסייר בבר-אילן ולשמוע על אפשרויות הלימוד לתואר ראשון. גם דוניקה גראבלה, סגנית רוה"מ ושרת החוץ של קוסובו, ביקרה אותנו במאי, נפגשה עם דיקאן הפקולטה פרופ' זאב זלבסקי, ודנה אתו באפשרות לפתוח תוכניות לימודים משותפות עבור סטודנטים מקוסובו, שייקחו בפקולטה קורסי הנדסה בזום במטרה לשפר את ההכשרה שלהם בתחומי ההנדסה הדיגיטליים.

אבל, באופן טבעי, האירוע שריגש ביותר את הסטודנטים השנה היה ההאקתון, אירוע השיא של הפקולטה, שעסק השנה בנושא ערים חכמות והתקיים בתחילת חודש יוני בקמפוס PTK1 של אינטל. האירוע, שאורגן כולו ע"י סטודנטים וסטודנטיות ולקחו בו חלק למעלה ממאתיים משתתפים, היה 24 שעות של מאמץ הנדסי מרוכז, יצירתי ומלא מעוף, שבסופו הוצגו כמה וכמה פטנטים שעשויים לשנות את החיים של כולנו לטובה. במקום הראשון זכתה קבוצה של סטודנטים שנה א', שפיתחה מערכת שמטרתה למנוע פגיעה בהולכי רגל במעבר חצייה. במקום השני זכתה קבוצה שפיתחה מערכת תקשורת לתחבורה הציבורית, שמטרתה לצמצם מצבים של אוטובוסים שלא עוצרים בתחנות – והיא יכולה להוות פתח לתחבורה ציבורית אוטונומית. ובמקום השלישי זכתה קבוצה שפיתחה – ובדגימה בהצלחה במהלך האירוע - מערכת המתחברת למצלמות עירוניות (אבטחה או מהירות) ומאפשרת להן לזהות אנומליות בזמן אמת (למשל תאונה או פשע) - ולהזעיק עזרה. רעיונות פורצי דרך אלה מוכיחים, שוב, שהפקולטה להנדסה ניצבת בחזית המדע.