תואר שני הנדסת חשמל – הנדסת מחשבים (M.Sc)

תכנית הלימודים לתואר שני בהנדסת חשמל – הנדסת מחשבים מיועדת לבוגרי תואר ראשון בהנדסת מחשבים, הנדסת תוכנה, מדעי המחשב ומתמטיקה או הנדסת חשמל ומקצועות דומים,  שסיימו בהצטיינות את לימודיהם במוסד אקדמי מוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה. התוכנית כוללת מספר רב של קורסים בתחומי ידע מגוונים לרבות: אבטחת מידע קריפטוגרפיה וסייבר; גרפיקה וראיה ממוחשבת; מערכות חישוב מבוזרות ורשתות מחשבים; אלגוריתמים מתקדמים; תכנון שבבים וחומרה בטוחה ואמינה; למידת מכונה קלאסית וקוונטית; ועוד. מגוון תחומי הידע המוצעים בתוכנית מאפשרים לכל סטודנט וסטודנטית להתמחות בתחומי העניין הקרובים לליבם.

חלק מרכזי בתוכנית הלימודים לתואר מתקדם היא עבודת מחקר (תזה) הנעשית בהנחיית חברי סגל הפקולטה להנדסה שהינם בעלי מוניטין בינלאומי בתחומי הנדסת המחשבים השונים. הסטודנטים ישקדו על כתיבת מאמר מדעי הפורץ את גבולות הידע הקיים בעולם. מרבית המחקרים הללו מוצגים בכנסים בינלאומיים נחשבים בהם הסטודנטים יציגו את מאמרם מול קהל מומחים בתחום. סטודנטים מצטיינים ישתלבו בסגל ההוראה של הפקולטה, יוענקו להם מלגות וכמו כן הם ייהנו מתנאי מחקר שיאפשרו להם להקדיש את זמנם לעבודת המחקר שבחרו לעסוק בה. 

תחומי מחקר עיקריים וחברי הסגל בתוכנית

אבטחת מידע וסייבר

תחום הסייבר נוגע במערכות תוכנה וחומרה והפיכתן לבטוחות מפני התקפות חיצוניות. תחום זה משלב כלים מתמטיים מתקדמים מתחום הקריפטוגרפיה, יחד עם כלים מתורת האינפורמציה על מנת (א) לתכנן ולפתח מערכות המוכחות מתמטית כבטוחות ו(ב) לבצע בדיקות חדירות והתקפות סייבר המוכיחות את אמינות וחסינות המערכת. מחקרים בתחום זה מתפרסמים בכנסים העוסקים באלגרותימים קריפטוגרפיים כגון CRYPTO, EUROCRYPTO, TCC וכן בכנסים הנוגעים לפיתוח מערכות חומרה בטוחות כגון IEEE S&P, RSA, CHES ועוד.

חברי הסגל המנחים מחקר בתחומים אלו:
ד״ר מור וייס, פרופ׳ כרמית חזאי, ד״ר איתמר לוי, פרופ׳ אסנת קרן, ד״ר אור שפט

פיתוח חומרה מתקדמת ו-Chip-Design

תחום החומרה נוגע בפיתוח הטכנולוגיות העתידיות של מעגלי ה-VLSI ותכנון המעבדים ושבבים. המחקר בתחומים אלו עוסק ביצירת התקנים לוגיים חדשניים ופיתוח מעבדים ומאיצי חומרה בטכנולוגיות חדשניות, המותאמים למשימות העתיד של המחשוב – דוגמת AI ולמידת מכונה. פיתוח כנ״ל מבוסס על שפות תכנות חומרה כגון VHDL ו-Verilog  ולכן דורש חשיבה אלגוריתמית מצד אחד והבנה פיזיקלית של החומרה מצד שני. המחקר בתחום זה מתפרסם לרוב בכתבי עת נחשבים המיועדים לפרסום פיתוחים בתחום החומרה והמעבדים דוגמת IEEE Transactions on Circuits and Systems, IEEE Computer Architecture Letters, IEEE Transactions on Very Large Scale Integration (VLSI) Systems ועוד..

חברי הסגל המנחים מחקר בתחומים אלו:
ד״ר לאוניד יביץ, ד״ר איתמר לוי, ד״ר מוטי מדינה, פרופ׳ אסנת קרן

אלגוריתמים מתקדמים

תחום האלגוריתמים הוא ה״מוח החושב״ מאחורי פעילות המחשב ומתמקד בפיתוח וניתוח פתרונות חישוביים יעילים לבעיות שונות בהם נתקלים בתעשייה ובמדע. המחקר בתחום זה עוסק בפיתוח וניתוח של שיטות אופטימליות לפתרון בעיות חישוביות, מה שמהווה בסיס קריטי לפיתוח תוכנה מהירה ויעילה. אלגוריתמים מתקדמים הם הבסיס לתחומים שונים כגון בינה מלאכותית, קירובים של בעיות NP-קשות, אלגוריתמים מקוונים וdata-streams, בעיות אופטימיזציה, ועוד. מחקרים בתחומים אלו מתפרסמים לרוב בכנסים נחשבים של קהילת מדעי המחשב כגון , ICALP, RANDOM, SODA ITCS, ESA, וכן בכתבי עת נחשבים כגון Journal of the ACM, SIAM Journal on Computing, Algorithmica ועוד.

חברי הסגל המנחים מחקר בתחומים אלו:
פרופ׳ רן גלס, ד״ר אילן (ראובן) כהן, פרופ׳ צבי לוטקר, ד״ר מוטי מדינה, ד״ר דור עצמון, פרופ׳ דרור רביץ

חישוב קוונטי וביולוגי

חישוב קוונטי וביולוגי מהווים תחומי מחקר מתקדמים הפותחים אפשרויות חדשות בעולם הטכנולוגיה. מחשוב קוונטי מנצל תופעות קוונטיות לפתרון בעיות מורכבות בהיקף עצום, עם פוטנציאל למהפכה טכנולוגית המשתווה למהפכת הסיליקון שהכניסה לחינו את המחשבים הקיימים כיום. מחקר עיקרי המתבצע בתוכנית הוא בנושא למידת מכונה קוונטית המשלבת את תחום החישוב הקוונטי עם תחום למידת המכונה. חישוב ביולוגי עוסק בפיתוח מחשבים ומערכות לפתרון בעיות המתבססים על עקרונות ביולוגיים, והמחקה את יכולות העיבוד המורכבות של מערכות ביולוגיות.

חברי הסגל המנחים מחקר בתחומים אלו:
פרופ׳ אלי כהן, ד״ר עדי מכמל, פרופ׳ הלל קוגלר

למידת מכונה ויישומה בראיה ממוחשבת וגרפיקה ממוחשבת (עיבוד נתונים)

תחום הראייה הממוחשבת מאפשרת למכונות לראות ולהבין את העולם הסובב אותן, בעוד שתחום הגרפיקה הממוחשבת משלבת אלגוריתמים מתקדמים ליצירת תמונות, אנימציות וסרטונים ריאליסטיים ומרהיבים, כמו גם עיבוד אובייקטים גרפיים (למשל, מתיחתם, או שינוי המרקם שלהם). שני תחומים אלו נעזרים בכלים של למידת מכונה – כלי מתמטי המאפשר למחשב לזהות תמונות ולהבין מה נמצא בהן, כמו גם ללמוד תכונות מסויימות של מידע שמוצג לו. מחקרים אלו מוצגים בכנסים ובכתבי עת ידועים כגון NeurIPS, ACM Transactions on Graphics, IEEE/CVF international conference on computer vision, IEEE Transactions on Image Processing 

חברי הסגל המנחים מחקר בתחומים אלו:
פרופ׳ יעקב גולדברגר, פרופ׳ אופיר וובר, ד״ר תום טירר, ד״ר עדי מכמל, ד״ר איתן פתיה, פרופ׳ יוסי קלר, ד״ר אור שפט

הנדסת תוכנה

הנדסת התוכנה עוסקת בפיתוח ותכנון נכון של מערכות תוכנה מורכבות המשמשות במגוון תחומים, לרבות אפליקציות מוביליות, מערכות SAP ארגוניות, וכלה במערכות בשימוש כלל-עולמי מבוססות ענן. נושאי מחקר בתחום זה כוללים אופטימיזציות של תוכנה מעל חומרה נתונה, בסיסי נתונים, ועוד. נושא נוסף בתחום זה הוא אימות מערכות (וריפיקציה או ולידציה) שמטרתו להוכיח את תקינותן ונכונות פעולתן של מערכות תוכנה בצורה פורמלית ומתמטית או בצורה אמפירית. מחקרים בתחומים אלו מופיעים בכתבי עת דוגמת ACM/IEEE International Conference on , Empirical Software Engineering, Software Engineering, Journal of Systems and Software ועוד

חברי הסגל המנחים מחקר בתחומים אלו: 
פרופ׳ אופיר וובר, ד״ר דור עצמון, פרופ׳ הלל קוגלר

חישוב מבוזר, רשתות מחשבים, רובוטים, וסנסורים

תחום החישוב המבוזר ותחום הרשתות מתמקדים בפיתוח וניהול מערכות מחשב הפרוסות על מספר מחשבים המחוברים ביניהם, למשל במקרה של מערכת מרובות חיישנים (סנסורים),  מערכות רובוטים וסוכנים עצמאיים, רשת האינטרנט, או להקת רחפנים אוטונימיים. תחום החישוב המבוזר זה עוסק בפיתוח אלגוריתמים ותוכנות המאפשרים למערכות כאלה לפעול בצורה יעילה ואמינה, תוך שיתוף פעולה בין הרכיבים השונים, וללא ניהול מרכזי. רשתות מחשבים מהוות את התשתית המאפשרת תקשורת בין המחשבים השונים במערכת המבוזרת, ומחקר בתחום זה מתמקד בפיתוח פרוטוקולים ואלגוריתמים לתקשורת וניהול יעיל של תנועת נתונים ברשתות. מחקרים בתחומים אלו מתפרסמים בכנסים נחשבים כגון AAAI, ICAPS, PODC, DISC, INFOCOMM, ועוד.

חברי הסגל המנחים מחקר בתחומים אלו:
פרופ׳ רן גלס, ד״ר מיכל ימיני, פרופ׳ צבי לוטקר, ד״ר מוטי מדינה,  ד״ר דור עצמון, פרופ׳ דרור רביץ

 

בתואר שני במגמת הנדסת מחשבים קיימים שני מסלולים:

• מסלול א' – תואר שני עם תזה מחקרית  
  (42 נ״ז סמסטריאלי, מתוכן 16 נ״ז עבור השלמת התזה)
• מסלול ב' – תואר שני ללא תזה
  (42 נ״ז סמסטריאלי, מתוכן ניתן לבצע פרויקט בהיקף של 8 נ״ז)

מטרתו של התואר השני הוא להקנות לסטודנטים יכולות מחקריות ופתרון בעיות בחזית המדע, ועל כן המסלול המומלץ הוא מסלול עם תזה. על המועמדים לפנות לחברי הסגל למציאת מנחה בהקדם האפשרי (אפילו לפני הרישום לתואר שני)

סטודנטים המתקבלים ללימודי תואר שני בהנדסת מחשבים מצופים לסיים את לימודיהם תוך שנתיים.

לחוברת פרטי המידע לתארים מתקדמים לחצו כאן

לקבלת ייעוץ חינם ומידע נוסף אודות תארים מתקדמים בהנדסה, צרו עמנו קשר דרך עמוד צור קשר